ביאור:שמות כט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות כט, למהדורה המעומדת)
א וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי: לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, וְאֵילִם שְׁנַיִם, תְּמִימִם שלמים, ללא מום (הפר והאילים). ב וְלֶחֶם מַצּוֹת כיכרות עבות וְחַלֹּת מַצֹּת כיכרות דקות בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן את הקמח יש ללוש עם שמן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת כיכרות יותר דקות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, סֹלֶת קמח משובח חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם. ג וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל סַל אֶחָד, וְהִקְרַבְתָּ תקרב, תגיש (אל פתח אוהל מועד) אֹתָם בַּסָּל, וְאֶת הַפָּר, וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִם.
ד וְאֶת ויחד עם המצות והפר והאילים תקרב את אהרון ובניו אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם. ה וְלָקַחְתָּ אֶת הַבְּגָדִים, וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֶת הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת הָאֵפֹד וְאֶת הַחֹשֶׁן, וְאָפַדְתָּ לוֹ תחגור אותו בְּחֵשֶׁב בחגורת הָאֵפֹד. ו וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ, וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ הציץ, שעליו כתוב "קודש לה' " (לעיל שמות כח לו) עַל הַמִּצְנָפֶת. ז וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ. ח וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב, וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת. ט וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט, אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת. וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם, וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו.
י וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד אל חצר המשכן, בין מזבח הנחושת ובין המשכן עצמו, וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר. יא וְשָׁחַטְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. יב וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ, וְאֶת כָּל כל יתר (זה רוב הדם, כי על קרנות המזבח ניתן מעט מאוד) הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד תחתית בולטת הַמִּזְבֵּחַ. יג וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַחֵלֶב השומן הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב הקיבה והמעיים, וְאֵת הַיֹּתֶרֶת אצבע הכבד (עם קצת מהכבד) עַל הַכָּבֵד, וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן, וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה. יד וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ צואתו תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה - חַטָּאת זהו סוג הקורבן (פרטיו בויקרא ד) הוּא.
טו וְאֶת הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח, וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. טז וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל, וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. יז וְאֶת הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו, וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ קיבתו ומעיו וּכְרָעָיו ורגליו וְנָתַתָּ עַל עם נְתָחָיו וְעַל ועם רֹאשׁוֹ. יח וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה - עֹלָה הוּא לַיהוָה, רֵיחַ נִיחוֹחַ המביא נחת אִשֶּׁה דבר הנשרף באש לַיהוָה הוּא.
.jpg)
| "וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית" |
יט וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי, וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. כ וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ, וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית, וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כא וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל שזרקת על הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהִזֵּיתָ עַל ותזרוק טיפות על אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ, וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ. כב וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה, וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב, וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד, וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן, וְאֵת שׁוֹק הרגל האחורית מהברך ועד כף הרגל הַיָּמִין, כִּי אֵיל מִלֻּאִים לטקס מילוי ידיהם לכהונה, ולכן שונה מקרבנות שלמים אחרים הוּא. כג וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת, וַחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת, וְרָקִיק אֶחָד, מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה. כד וְשַׂמְתָּ הַכֹּל, עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו, וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה. כה וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה ליד איל העולה הקודם, לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יְהוָה, אִשֶּׁה הוּא לַיהוָה. כו וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן בניגוד לאיל הראשון שהיה כולו עולה לה', וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה, וְהָיָה לְךָ לְמָנָה למאכל. כז וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה מלשון להרים (השוק הועלה והורד) אֲשֶׁר הוּנַף החזה וַאֲשֶׁר הוּרָם השוק מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים, מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו מלהנתן לכוהנים כפי שיהיה נהוג מכאן ולהבא (כפי שכתוב בפסוק הבא). כעת, בקורבנות המילואים, החזה ניתן למשה והשוק הוקטרה. כח וְהָיָה החזה והשוק לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק למתנת עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי תְרוּמָה הוּא, וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם, תְּרוּמָתָם לַיהוָה.
כט וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו, לְמָשְׁחָה לתת להם קדושת כהונה בָהֶם, וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. ל שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו מי שיהיה כהן גדול בעתיד (ילבש את בגדי כהן גדול במשך 7 ימים לפני תחילת שירותו, כהכנה), אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ.
לא וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח, וּבִשַּׁלְתָּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹשׁ בחצר המשכן. לב וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בפתח האוהל (בחצר המשכן). לג וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם אהרון ובניו, כלומר, כל האנשים שהשיגו כפרה במעשים שנעשו באיל ובלחם הנזכרים לעיל לְמַלֵּא אֶת יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם. וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם. לד וְאִם יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן הַלֶּחֶם עַד הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ. לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא.
לה
וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתָכָה אוֹתְךָ, שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם.
לו
וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם בכל יום מימי המילואים עַל בשביל הַכִּפֻּרִים. וְחִטֵּאתָ ותיתן דם חטאת עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ כדי לכפר עָלָיו, וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ.
לז
שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ, וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ כל המבקש לגעת במזבח, עליו להטהר לפני כן - שמות ל כ (חז"ל מסבירים שהכוונה כאן היא לקורבנות: קרבנות הראויים למזבח שבטעות עלו לפני הפשטת העור או לפני ניתוח לנתחים, ובכל זאת אין להורידם מהמזבח אלא יש להקטירם). {ס}
לח
וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה בשנה הראשונה לחייהם, שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד "עולת התמיד" של כל ימי השנה (ור' גם במדבר כח).
לט
אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם לפנות ערב (כמו בשמות יב ו).
מ
וְעִשָּׂרֹן עשירית האיפה, בין 2 ל-4 ליטר סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין כליטר אחד, וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן, לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.
מא
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת אותה כמות של סולת ושמן הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ ואותה כמות יין תַּעֲשֶׂה לָּהּ, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.
מב
עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם לכל ישראל שָׁמָּה, לְדַבֵּר אֵלֶיךָ על ידי כך שאדבר משם איתך (עם משה) שָׁם.
מג
וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי על ידי שכינת כבודי.
מד
וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי.
מה
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים.
מו
וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם. אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- ביצוע הציווי כאן מופיע באופן כמעט מדוייק בויקרא ח.
