ביאור:שמות טו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות טו, למהדורה המעומדת)
| שירת הים כפי שנכתבת בספרי תורה |
א
אָז יָשִׁיר אז, אחרי הנס הזה, שרו מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ {ר} {ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כך כותבים את שירת הים בספרי תורה) לֵאמֹר: {ס}
אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה הוא רם, נישא, ועליון, {ס}
סוּס {ר} וְרֹכְבוֹ רָמָה השליך בַיָּם. {ס}
ב
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' הוא כוחי ואזמר לו וַיְהִי לִי {ר} לִישׁוּעָה, {ס}
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ ואפאר אותו ואומר כמה נווה הוא {ס}
אֱלֹהֵי {ר} אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {ס}
ג
יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה, יְהוָה {ר} שְׁמוֹ. {ס}
ד
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה השליך בַיָּם, {ס}
וּמִבְחַר {ר}שָׁלִשָׁיו צלפים מומחים בקשת, או מרכבה רתומה לשלושה סוסים טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {ס}
ה
תְּהֹמֹת מים עמוקים יְכַסְיֻמוּ כיסו את המצרים, יָרְדוּ שקעו וצללו בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ {ר} אָבֶן. {ס}
ו
יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ אדירה בכוחה, {ס}
יְמִינְךָ {ר} יְהוָה תִּרְעַץ שיברה את ה- אוֹיֵב. {ס}
ז
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ עליונותך תַּהֲרֹס {ר} קָמֶיךָ אויביך שקמו נגדך, {ס}
תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ שילחת את חרון אפך, כעסך, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ והוא אכל אותם כמו שאש שורפת קש. {ס}
ח
וּבְרוּחַ {ר} אַפֶּיךָ וברצונך נֶעֶרְמוּ עמדו בערימות מַיִם {ס}
נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד חומה {ר} נֹזְלִים, {ס}
קָפְאוּ עמדו במקומם כמו קרח תְהֹמֹת מים עמוקים בְּלֶב יָם. {ס}
| "שירת השמחה", מאת ג'יימס טיסו, 1902 |
ט
אָמַר {ר} אוֹיֵב המצרים בליבם: "אֶרְדֹּף אַשִּׂיג {ס}
אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ הם ימלאו {ר} נַפְשִׁי את רצוני, {ס}
אָרִיק אשלוף את חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ תשמיד אותם יָדִי". {ס}
י
נָשַׁפְתָּ {ר} בְרוּחֲךָ וברצונך כִּסָּמוֹ כיסה אותם ה- יָם, {ס}
צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {ר} אַדִּירִים. {ס}
יא
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם בכוחות הנסתרים, שבני אדם מייחסים להם אֱלָהוּת יְהוָה {ס}
מִי {ר} כָּמֹכָה נֶאְדָּר אדיר בַּקֹּדֶשׁ, {ס}
נוֹרָא תְהִלֹּת מהולל כנורא, ראוי ליראת כבוד עֹשֵׂה {ר} פֶלֶא. {ס}
יב
נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {ס}
יג
נָחִיתָ הדרכת, ניהגת {ר} בְחַסְדְּךָ עַם זוּ את העם אשר גָּאָלְתָּ, {ס}
נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה מקום הקודש, ארץ ישראל {ר} קָדְשֶׁךָ. {ס}
| טביעת פרעה בים סוף, פרביטלי אנדרה, צויר בין 1515 ל-1520 |
יד
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן התרגזו,כעסו, {ס}
חִיל רעדה {ר} אָחַז תפס את יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת ארץ פלשתים. {ס}
טו
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי {ר} אֱדוֹם, {ס}
אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, {ס}
נָמֹגוּ נמס ליבם מפחד {ר} כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {ס}
טז
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה אימה גדולה {ר} וָפַחַד {ס}
בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ כשיראו את זרועך הגדולה יִדְּמוּ יהפכו לדוממים, לשקטים כָּאָבֶן, {ס}
עַד {ר} יַעֲבֹר יגיע לארצו עַמְּךָ יְהוָה {ס}
עַד יַעֲבֹר עַם זוּ העם אשר {ר} קָנִיתָ רכשת, יצרת. {ס}
יז
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ נטע אותם כמו עצים בְּהַר נַחֲלָתְךָ, {ס}
מָכוֹן מקום קבוע וחזק {ר} לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ שתעשה יְהוָה, {ס}
מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יכינו, ייסדו {ר} יָדֶיךָ. {ס}
יח
יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {ס}
יט
כִּי {ר} בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם {ס}
וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם {ר} אֶת מֵי הַיָּם, {ס}
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. {ר} {ש} {ש} מסמנת שבספרי תורה יש כאן שורה ריקה
| קריעת ים סוף ומרים רוקדת, פסלטר חלודוב, המאה ה-9 |
כ
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן ומשה, ואהרון הוזכר כי הוא הבכור אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
כא
וַתַּעַן לָהֶם שרה לנשים (ומצוטט פסוק הדומה לפסוק הראשון בשירת הים, ויתכן שהכוונה היא שמרים שרה את כל שירת הים) מִרְיָם: "שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם". {ס}
כב
וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם.
כג
וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ 'מָרָה'.
כד
וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "מַה נִּשְׁתֶּה?".
כה
וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. שָׁם שָׂם לוֹ לימד את ישראל חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ העמיד אותם בניסיון, והם נכשלו בכך שהתלוננו אל משה.
כו
וַיֹּאמֶר: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ ותציית, שמיעה שיש האזנה. לא כמליצת העולם נכנס באוזן א' ויצוא באוזן שניה לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ". {ס}
כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה, וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מיזמים
- שירת הים נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא וכן נקראת בציבור בשבת פרשת בשלח ובשביעי של פסח. בחלק מהנוסחים פסוק יח נאמר בתפילה פעמיים ולאחריו תרגומו לארמית.
- "נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם" (פסוק ח) - הטעמת מלעיל דמלעיל כתוצאה מתופעה הנקראת נסוג אחור: בצמדי מילים, כאשר המילה השנייה מוטעמת בראשה, ההטעמה של המילה הראשונה עשויה לסגת אל ההברה הקדם-אחרונה או אפילו אל ההברה הראשונה, כדי למנוע סמיכות הטעמות.
- "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן" פסוק טז - נאמר בקידוש לבנה ישר והפוך ("כאבן ידמו" וכו').
