ביאור:שמות טו

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות טו, למהדורה המעומדת)


שירת הים
שירת הים כפי שנכתבת בספרי תורה, אריח על גבי לבנה

א אָז יָשִׁיר אז, אחרי הנס הזה, שרו מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ {ר} {ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כך כותבים את שירת הים בספרי תורה) לֵאמֹר: {ס}
אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה התעלה, התנשא, {ס}
סוּס {ר} וְרֹכְבוֹ רָמָה השליך בַיָּם. {ס}
ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' הוא כוחי ואזמר לו וַיְהִי לִי {ר} לִישׁוּעָה - {ס}
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ ואפאר אותו ואומר כמה נווה הוא, {ס}
אֱלֹהֵי {ר} אָבִי אבותי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {ס}
ג יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה, יְהוָה {ר} שְׁמוֹ. {ס}
ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה השליך בַיָּם, {ס}
וּמִבְחַר {ר}שָׁלִשָׁיו צלפים מומחים בקשת, או מרכבה רתומה לשלושה סוסים טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {ס}
ה תְּהֹמֹת מים עמוקים יְכַסְיֻמוּ כיסו את המצרים, יָרְדוּ שקעו וצללו בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ {ר} אָבֶן. {ס}
ו יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ אדירה בכוחה, {ס}
יְמִינְךָ {ר} יְהוָה תִּרְעַץ תשבור את ה- אוֹיֵב. {ס}
ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ עליונותך תַּהֲרֹס {ר} קָמֶיךָ אויביך שקמו נגדך, {ס}
תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ שילחת את חרון אפך, כעסך, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ והוא אכל אותם כמו שאש שורפת קש. {ס}
ח וּבְרוּחַ {ר} אַפֶּיךָ בכעסך נֶעֶרְמוּ עמדו בערימות מַיִם, {ס}
נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד חומה {ר} נֹזְלִים, {ס}
קָפְאוּ עמדו במקומם כמו קרח תְהֹמֹת מים עמוקים בְּלֶב יָם. {ס}

"שירת השמחה", מאת ג'יימס טיסו, 1902

ט אָמַר {ר} אוֹיֵב המצרים בליבם: "אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, {ס}
אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ הם ימלאו {ר} נַפְשִׁי את רצוני, {ס}
אָרִיק אשלוף את חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ תשמיד אותם יָדִי". {ס}
י נָשַׁפְתָּ {ר} בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ וכתוצאה מהרוח שנשב ה', כיסה אותם ה- יָם, {ס}
צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {ר} אַדִּירִים. {ס}
יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם בכוחות הנסתרים, שבני אדם מייחסים להם אֱלָהוּת יְהוָה! {ס}
מִי {ר} כָּמֹכָה נֶאְדָּר אדיר בַּקֹּדֶשׁ! {ס}
נוֹרָא תְהִלֹּת מהולל כנורא, ראוי ליראת כבוד עֹשֵׂה {ר} פֶלֶא. {ס}
יב נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ ומיד בלעה הארץ את המצרים. {ס}
יג נָחִיתָ הדרכת, ניהגת {ר} בְחַסְדְּךָ, עַם זוּ את העם אשר גָּאָלְתָּ. {ס}
נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה מקום הקודש, ארץ ישראל {ר} קָדְשֶׁךָ. {ס}

טביעת פרעה בים סוף, פרביטלי אנדרה, צויר בין 1515 ל-1520

יד שָׁמְעוּ עַמִּים - יִרְגָּזוּן התרגזו, הזדעזעו, {ס}
חִיל רעד {ר} אָחַז תפס את יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת ארץ פלשתים. {ס}
טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי {ר} אֱדוֹם, {ס}
אֵילֵי מנהיגי מוֹאָב - יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, {ס}
נָמֹגוּ נמס ליבם מפחד {ר} כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {ס}
טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה אימה גדולה {ר} וָפַחַד, {ס}
בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ כשיראו את זרועך הגדולה יִדְּמוּ יהפכו לדוממים, לשקטים כָּאָבֶן. {ס}
עַד {ר} יַעֲבֹר יגיע לארצו עַמְּךָ יְהוָה, {ס}
עַד יַעֲבֹר עַם זוּ העם אשר {ר} קָנִיתָ רכשת, יצרת. {ס}
יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ נטע אותם כמו עצים בְּהַר נַחֲלָתְךָ. {ס}
מָכוֹן מקום קבוע וחזק {ר} לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ שתעשה יְהוָה. {ס}
מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יכינו, ייסדו {ר} יָדֶיךָ. {ס}

תחריט של וויליאם בלייק ריצ'מונד, 1880

יח יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {ס}
יט כִּי {ר} בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, {ס}
וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם {ר} אֶת מֵי הַיָּם, {ס}
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. {ר} {ש} {ש} מסמנת שבספרי תורה יש כאן שורה ריקה

שירת מרים
קריעת ים סוף ומרים רוקדת, פסלטר חלודוב, המאה ה-9

כ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹת אַהֲרֹן ומשה, ואהרון הוזכר כי הוא הבכור, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ. וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם מרים שרה לנשים (מצוטט פסוק הדומה לפסוק הראשון בשירת הים, ויתכן שהכוונה היא שמרים שרה את כל שירת הים) מִרְיָם: "שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם". {ס}

המתקת המים במָרָה; חניה באֵילִמָה

כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר מדבר שור הוא איזור לאורך הגבול המזרחי של הדלתה של הנילוס, מהאגמים המרים ועד לחוף הים התיכון, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם - עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ 'מָרָה'. כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "מַה נִּשְׁתֶּה"? כה וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. שָׁם שָׂם לוֹ לימד את ישראל חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ העמיד אותם בניסיון (והם נכשלו בכך שהתלוננו אל משה, או אולי עמדו בנסיון בכך שפנו למשה והמתינו לפתרון בעיית הצמא מבלי לחזור על עקבותיהם). כו וַיֹּאמֶר: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו - כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ". {ס}

כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה לאֵילִם, וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • שירת הים נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא וכן נקראת בציבור בשביעי של פסח, שבו, לפי מסורת חז"ל, אירעה קריעת ים סוף.
  • בחלק מנוסחי התפילה הפסוק "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (פסוק יח) נאמר פעמיים ולאחריו תרגומו לארמית, כדוגמת שניים מקרא ואחד תרגום.
  • "נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם" (פסוק ח) - הטעמת מלעיל דמלעיל כתוצאה מתופעה הנקראת נסוג אחור: בצמדי מילים, כאשר המילה השנייה מוטעמת בראשה, ההטעמה של המילה הראשונה עשויה לסגת אל ההברה הקדם-אחרונה או אפילו אל ההברה הראשונה, כדי למנוע סמיכות הטעמות.
  • "חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת" (פסוק יד) - הפלישתים לא ידעו שישראל יבחרו בדרך עוקפת, בדרכם לארץ כנען ("וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים").
  • "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן" פסוק טז - נאמר בקידוש לבנה ישר והפוך ("כאבן ידמו" וכו').
  • "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" (פסוק כה) - כנראה שהיה שם מעמד בו משה לימד את העם כמה הנחיות בסיסיות. טקס זה שהיה לאחר שהלכו "שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר" מזכיר את שאמר משה לפרעה: "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לה' אֱלֹהֵינוּ" (שמות ח כג). מה למדו שם ישראל? ר' ברש"י, ובמכילתא, ובמאמר זה.
  • "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ" (פסוק כו) - כאן היתה להם דוגמה מוחשית לכך: אם במכת דם לא יכלו המצרים לשתות ממימי היאור, הרי שכאן מיד לאחר "וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה... מַה נִּשְׁתֶּה?" דאג ה' לישראל: "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם". האבן עזרא מוסיף: "כִּי הָאוֹת הַזֶּה, וְהוּא הָרִאשׁוֹן בַּמִּדְבָּר, הֵפֶךְ הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּמִצְרַיִם, כִּי מֵימֵי הַיְאוֹר הָיוּ מְתוּקִים וַהֲפָכָם לְרָעָה, וְאֵלּוּ הָיוּ מָרִים וְרִפֵּא אוֹתָם".

ראו גם