ביאור:שמות י

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות י)


מכת ארבה

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "בֹּא אֶל פַּרְעֹה, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי כדי שאשים את אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה". ג וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים: עַד מָתַי מֵאַנְתָּ ממאן (מסרב) אתה לֵעָנֹת להיכנע מִפָּנָי? שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. ד כִּי אִם מָאֵן ממאן, מסרב אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי, הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ. ה וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ מראה הארץ, מרוב כמויות נחילי ארבה וְלֹא ואף אדם לא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ, וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה השארית, החיטה והכוסמת (לעיל ט, לב) הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד, וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה. ו וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בכמות כזו ש- לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה". וַיִּפֶן  והוא היפנה פניו וגבו וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה. ז וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו: "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ? למכשול, להתקלה שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם! הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם?". ח וַיּוּשַׁב החזירו שליחי פרעה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם - מִי וָמִי הַהֹלְכִים?". ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ, בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ, כִּי חַג יְהוָה לָנוּ". י וַיֹּאמֶר אחד משליחי פרעה אֲלֵהֶם: "יְהִי כֵן בלעג ובציניות: כמו שאני לא אשלח אתכם, כך לא יהיה ה' עימכם יְהוָה עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם. רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם שמתם דבר רע למטרתכם (לברוח ממצרים). יא לֹא כֵן - לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה, כִּי אֹתָהּ את עבודת ה', ולזה מספיקים הגברים אַתֶּם מְבַקְשִׁים", וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה. {ס}

Schwarm Wanderheuschrecke.jpg
איור של מתקפת ארבה, אלפרד ברם, 1884

יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "נְטֵה יָדְךָ הַשְׁפֵּל את ידך המחזיקה במטה עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה בדבר הארבה/ כדי שיבוא הארבה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ, אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד". יג וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים רוח מן המזרח בָּאָרֶץ, כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה. הַבֹּקֶר הָיָה בא וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא נשבה והביאה איתה אֶת הָאַרְבֶּה. יד וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, כָּבֵד מְאֹד, לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. טו וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד, וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. טז וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר: "חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם. יז וְעַתָּה שָׂא סְלַח נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ והתפללו לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הארבה שיגרום למוות מרעב. (ראו יואל א, שמתאר את הארבה כאריה הרומס הכל בקרבות עזים ברחובות ובבתים) הַזֶּה". יח וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה, וַיֶּעְתַּר והתפלל אֶל יְהוָה. יט וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ יָם רוח מן המערב חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף, לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם. כ וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}

מכת חושך

כא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם אל כיוון השמים וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ החושך יהיה כזה סמיך שכאילו יהיה אפשר למשש אותו". כב וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. כג לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו ממקום מושבו שְׁלֹשֶׁת יָמִים. וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. כד וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר: "לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה, רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג יועמד, ישאר במצרים, גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם". כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלוֹת, וְעָשִׂינוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ. כו וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה במצרים בעלת פרסה אחת, כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְהוָה עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה ולכן אנחנו צריכים לקחת את הכל". כז וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם. כח וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: "לֵךְ מֵעָלָי, הִשָּׁמֶר לְךָ - אֶל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי, כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת". כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "כֵּן דִּבַּרְתָּ מקובל עלי מה שאמרת, לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ". {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות