קטגוריה:בראשית נ כה
וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵ/אמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְ/כֶ֔ם וְ/הַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖/י מִ/זֶּֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאוֹמִי יוֹסֵף יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר מִדְכָר דְּכִיר יְיָ יָתְכוֹן וְתַסְּקוּן יָת גַּרְמַי מִכָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹמֵי יוֹסֵף יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימַר לִבְנֵיהוֹן הָא אַתּוּן מִשְׁתַּעַבְּדִין בְּמִצְרַיִם וְלָא תְזִידוּן לְמֵיסוֹק מִמִצְרַיִם עַד זְמַן דְיֵיתוּן תְּרֵין פְּרוֹקִין וְיֵימְרוּן לְכוֹן מִדְכַּר דָכִיר יְיָ יַתְכוֹן וּבְעִידָן דְאַתּוּן סַלְקִין תַּסְקוּן יַת גַרְמַי מִיכָּא: |
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
וישבע יוסף את בני ישראל. היה הכתוב ראוי לומר וישבע יוסף את אחיו, אלא מלמד שהשביע לכל מי שהוא מבני ישראל ואפילו העתידים להיות ואמר להם פקד יפקד אלהים אתכם, ולכך השתדל משה רבינו ע"ה שהעלה את עצמותיו וחשש לשבועתו של יוסף הוא שכתוב (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל, באר הכתוב כי מפני השבועה שהשביע את בני ישראל לקח הוא בעצמו כאלו יוסף השביעו בזה.
והנה זכה יוסף שיעלה משה רבינו ע"ה את עצמותיו באוכלוסא, הוא שכתוב (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, שהרי בידוע כי משפט הלויה בקבורתו של צדיק הוא באוכלוסא שהוא ששים רבוא, וכמו שדרשו רבותינו ז"ל כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא.
והעליתם את עצמותי מזה, מן המקום הזה, יש שפירשו כי כל שבט ושבט העלו עצמות השבטים כגון שתאמר שבט ראובן העלה עצמות ראובן אביהם, ושבט יהודה העלה עצמות יהודה אביהם, וכן כל שבט ושבט.בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית נ כה.
וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה
וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
"וַיַּשְׁבַּע" – יוסף הכריח את אחיו ונכבדי עמו להשבע, ברצון או בלי רצון, כאשר הוא עוד היה בכוחו, יוסף דרש מבני ישראל להשבע בשם אדוני, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב.
- למה דרש דרש מ-"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" להשבע, ולא מבניו?
- יעקב בקש מיוסף בלבד, אבל אחר כך יעקב ציווה על כל בניו, ככתוב: "וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו" (ביאור:בראשית מט לג).
- נראה שיוסף לא הסתפק שבניו ויורשיו יבצעו את פקודתו.
- יוסף ידע שברכת אלוהים תתקיים בבני ישראל, אבל לא היתה חובה שילדיו יהיו כלולים, או מסוגלים. לכן הוא דרש שכל זקני ישראל לשבטיהם ישבעו ביחד.
יוסף ידע שחלומו השני יתקיים, ואלוהי מצרים ישתחוו לאדוני, כאשר אדוני יוציא את בני ישראל ממצרים וישיבם לארץ המובטחת. יוסף לא ידע מתי זה יקרה ואיך בני ישראל יתנהגו בזמן ההוא. הטלת החובה לחכות ולהעלות את עצמותיו, גיבשה ואיחדה את בני ישראל והם נשארו נאמנים לאדוני. כשם שבחייו האחים היו מאוחדים בגלל פשעם נגדו, כך עצמותיו המשיכו לאחד אותם עד כיבוש הארץ.
הקמת מוסד שולט על בני ישראל
בצורה זו יוסף דרש מבני ישראל להקים מוסד דמוקרטי, מורכב מנציגי השבטים.
ועל סדר יומם הראשון היה להשבע ולקבל:
- לחכות ליום בו "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם",
- להיות מוכנים שאלוהים יעלה אותם "מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (ביאור:בראשית נ כד)
- להעלות את "עַצְמֹתַי מִזֶּה",
למעשה האחים בחייהם כבר פעלו ביחד כמוסד שולט:
- תיכננו נקמה בשכם: "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו" (ביאור:בראשית לד יג).
- דנו בגורלו של יוסף: "וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל אָחִיו: הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה, בָּא" (ביאור:בראשית לז יט).
- פעלו ביחד במצרים: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל" (ביאור:בראשית מב י).
- עד לבקשתם האחרונה מיוסף: "וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (ביאור:בראשית נ יח).
כך האחים גדלו ביחד, ונתנו כבוד אחד לשני והתיעצו, כי הם ידעו: ש-"מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן" (ביאור:משלי כ יח).
ועכשו בזקנותו יוסף מיסד את מועצת הזקנים.
פעילות המוסד השולט
כאשר אלוהים אומר למשה להודיע לבני ישראל, הוא אומר למשה: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר: פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם" (שמות ג טז).
גם משה הכין מוסד מנשיאי השבטים והמשפחות, ככתוב: "אֵלֶּה קריאי (קְרוּאֵי) הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם: רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם" (במדבר א טז).
גם כאשר נשלחו המרגלים לראות את הארץ, משה אירגן נציג למכל שבט, ככתוב: "אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ. כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. ... כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג ג).
- ואכן כאשר בני ישראל יצאו ממצרים הם לקחו את עצמותיו של יוסף, ככתוב: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות יג יט)
- ויהושע בן נון משבט אפרים, (במדבר יג ח), לקח פיקוד על עצמות יוסף, ככתוב: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה" (יהושע כד לב).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית נ כה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.