ביאור:שמות לא
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות לא, למהדורה המעומדת)
| הקמת המשכן, איור משנת 1728 |
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם מיניתי אותו לתפקיד בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.
ג
וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה בידע בכל המלאכות.
ד
לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לתכנן תוכניות, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת.
ה
וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת לעשות אותה אבן מילואים, להכין אותה לשיבוץ, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה וכן הלאה, לדעת לעסוק בכל מיני מלאכות.
ו
וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן, וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב ובאחריותו של אהליאב יהיו אומנים מומחים רבים נָתַתִּי חָכְמָה, וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ:
ז
אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת, וְאֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו, וְאֵת כָּל כְּלֵי הָאֹהֶל.
ח
וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כֵּלָיו, וְאֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ, וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
ט
וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ.
י
וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד השירות בכהונה, וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.
יא
וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ - כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ. {פ}
יב
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
יג
וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אַךְ למרות שציוויתי אתכם בהרבה מלאכות בהכנת המשכן אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ מלעשות מלאכה, כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם, לָדַעַת שידע כל העם כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.
יד
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם. מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.
טו
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה יעשה העושה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן שביתה מוחלטת, קֹדֶשׁ לַיהוָה. כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת - מוֹת יוּמָת.
טז
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.
יז
בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי האות, הסימן, באה להעיד על בריאת העולם על ידי ה' שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת הפסיק ממלאכתו וַיִּנָּפַשׁ ונח. {ס}
יח וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ כשסיים (תחילת הדיבור לעיל כה, א) לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת; לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- בפרק זה מסתיים הציווי על בניית המשכן, שתיאור בנייתו ממשיך בפרק לה, ובפרק הבא מסופר על מעשה חטא העגל. לפי חלק מהמפרשים חטא העגל אירע לפני הציווי על המשכן. לשיטתם הציווי על המשכן נובע מכך שהסתבר שקשה לעם לעבוד אלוהים מופשט, מבלי יצוג גשמי, כגון פסל או מקדש. בהקמת המשכן נעשה צעד לקראת העם, אך בשילוב עם מגמה לצמצם את הצורך בייצוג גשמי בכך שהפסל היחיד שבו, הכרובים, היו בתוך קודש הקודשים, סגור ונסתר, וגלוי רק לאדם אחד, ביום אחד בשנה, לכהן הגדול, ביום הכיפורים. להרחבה - "האם חטא העגל קדם לציווי על המשכן?".
- "אַךְ למרות שציוויתי אתכם בהרבה מלאכות בהכנת המשכן אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ מלעשות מלאכה" (פסוק יג) - המלאכות האסורות בשבת נלמדו מהמלאכות בהן השתמשו לבניית המשכן. לגבי מיקום הציווי על שמירת השבת כאן (לפני חטא העגל), ושוב, לאחר חטא העגל, לפני החזרה למלאכת בניית המשכן (תחילת פרק לה) - ראו במאמר מה עניין פרשת שמירת שבת בין חטא העגל להקמת המשכן.
