ביאור:שמות טו - מעומד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה הרגילה (ללא עימוד) (ומהדורות נוספות של שמות פרק טו)

---

פרשת בשלח. בפרשה זו כמה מקומות בהם הפסוקים אינם מחולקים לפי המסורת היהודית. במהדורה זו, הכתוב על פי המסורת היהודית בלבד.

שירת הים

פתיח (מפרק 14, הקודם לפי החלוקה הנוצרית)

החלוקה הנוצרית מוציאה את הפרשייה מהקשרה. ואלה הפסוקים מן הפרק הקודם הפותחים את השירה:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה:

נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם,

וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו!

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם:

וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר, לְאֵיתָנוֹ,

וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ,

- וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם.

וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם,

וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים:

לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם - בַּיָּם,

- לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד!

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל - הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם,

וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה - מִימִינָם, וּמִשְּׂמֹאלָם!

וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם,

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת - עַל שְׂפַת הַיָּם.

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם,

וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה,

וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. {ר

שירת משה ובני ישראל

תחילת פרק 15

אָז אחרי הנס המתואר בפסוקים הקודמים בפרשה יָשִׁיר החל לשיר מֹשֶׁה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בליווי של בני ישראל, כאיש אחד, לכן לשון יחיד, או: בניצוחו של משה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת - לַיהוָה לכבוד ה', או לפי חז"ל ופשוטם של מקראות: תפילת הודיה ובקשה אל הקב"ה! וַיֹּאמְרוּ {ר {ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כך כותבים את שירת הים בספרי תורה) לֵאמֹר מלה שמשמעותה 'את המלים הבאות', וכמו 'נקודותיים' בדרך הכתיבה, בימינו: {ס}

אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה עלה מעלה, משחק מלים עם גֵּאוּת הים העולה באופן מחזורי! {ס}
סוּס {ר} וְרֹכְבוֹ רָמָה הגביה בגלים, או: השליך, מלשון תרומה - הוצאה והרמה, או מלשון רמיה - הוצאה, או בהשפעה ארמית מן השורש רמ"י. ודומה לו בפרשת קורח: הרומו מתוך העדה בַיָּם! {ס}

עָזִּי כוחי וְזִמְרָת והשמחה שלי המובעת בזמרה. מקור המילה בצליל זמזום זמרת המזמורים - יָהּ משמות הקב"ה, ובתהלים מקביל לאלקי יעקב! וַיְהִי ויהי ה', כלומר ה' היה לִי {ר} לִישׁוּעָה להצלה, כלומר הוא זה שהציל אותי! {ס}

זֶה לשון הדגשה והצבעה 'ישירה' עליו אֵלִי וְאַנְוֵהוּ ואפאר אותו ואומר כמה 'נווה' (כלומר יפה) הוא. מקורו במילה 'אני' בו אדם מציג עצמו בבירור ובגאווה, {ס}
אֱלֹהֵי {ר} אָבִי - וַאֲרֹמְמֶנְהוּ מלשון רם, ומשחק מלים עם 'רמה בים'. {ס}

יְהוָה - אִישׁ מִלְחָמָה! 'יְהוָה' {ר} - שְׁמוֹ. {ס}

מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה השליך בַיָּם, {ס}
וּמִבְחַר {ר}שָׁלִשָׁיו מפקדי הכוחות המחולקים בצבא (עד ימינו!) לשלוש - טֻבְּעוּ בְיַם סוּף! {ס}

תְּהֹמֹת מים שמקורם עמוק באדמה או בים - יְכַסְיֻמוּ 

להרחבה! יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת מקום אליו צוללים - כְּמוֹ {ר} אָבֶן! {ס}

יְמִינְךָ, יְהוָה, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ אדירת כח! {ס}
יְמִינְךָ, {ר} יְהוָה, תִּרְעַץ תרוצץ, כלומר תרסק את ה- אוֹיֵב. {ס}

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ עליונותך - שוב משחק מלים אם 'גאֹה גאה' וגיאות הים תַּהֲרֹס תרושש, תנמיך את ראש {ר} קָמֶיךָ אויביך שקמו נגדך! {ס}
תְּשַׁלַּח שילחת - כל הפעלים בשירה זו הם בהיפוך, כתובים בלשון עתיד, וכוונתם לעבר חֲרֹנְךָ כעסך, מקורו מצליל החרחור שבאף בעת כעס - יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ וחרון האף (המקושר עם חום ואש) 'אכל' אותם כמו שאש שורפת קש. {ס}

וּבְרוּחַ באויר שיוצא {ר} אַפֶּיךָ מאפך, בהמשך ל'חרון האף' נֶעֶרְמוּ עמדו בערימות מַיִם! {ס}
- נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד 'גל קפוא' מלשון נדידה {ר} נֹזְלִים ובתוכו תנועה נוזלית מתמדת. או: בדומה לגל קפוא שבו נראים גלידי הטיפות הנוזלות! {ס}
קָפְאוּ עמדו במקומם כמו קרח תְהֹמֹת מים עמוקים, שבדרך כלל אינם קופאים בְּלֶב בעומק - האנשת הים למעשה נותנת בו רגשות וכך הים הגועש הוא ים "רגשני ורוגש" יָם! {ס}

אָמַר {ר} אוֹיֵב האויב המצרי בליבו:

אֶרְדֹּף! אַשִּׂיג! {ס}

אֲחַלֵּק שָׁלָל! - תִּמְלָאֵמוֹ כי יתמלא כל {ר} נַפְשִׁי רצוני, מלשון נשיפה ונשימה - הצורך הבסיסי ביותר. כלומר: השלל יספיק לי די והותר!{ס}

אָרִיק ארוקן, כלומר אוציא את חרבי מנדנהּ חַרְבִּי! תּוֹרִישֵׁמוֹ תרושש, או תוריש - כלומר תתפוס את נחלתם יָדִי". {ס}

נָשַׁפְתָּ אבל אחרי כל זה, רק נשפת מעט {ר} בְרוּחֲךָ... כִּסָּמוֹ כיסה אותם ה- יָם!

צָלְלוּ - כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {ר} אַדִּירִים! {ס}

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם האם יש כזה מבין האלילים - יְהוָה? {ס}

מִי {ר} כָּמֹכָה? נֶאְדָּר אדיר בַּקֹּדֶשׁ! {ס}
נוֹרָא תְהִלֹּת מהולל כנורא, ראוי ליראת כבוד! עֹשֵׂה {ר} פֶלֶא! {ס}

נָטִיתָ יְמִינְךָ רק הרמת את יד ימין בהטייה - תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ יתכן כאן רמז לתופעה נוספת של בולען. {ס}

נָחִיתָ הנחית, הדרכת או ניהגת {ר} בְחַסְדְּךָ עַם זוּ את העם הזה אשר גָּאָלְתָּ, {ס}

נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ - אֶל נְוֵה המקום היפה {ר} קָדְשֶׁךָ שייחדת לשם כך - הקדשת אותו לכך. {ס}

שָׁמְעוּ עַמִּים... יִרְגָּזוּן ויזדעזעו! {ס}

חִיל רעדה, מצליל ההתחלחלות שמשמיע אדם פוחד {ר} אָחַז אחז את יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {ס}

אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי ראשי שבטי הנוודים למחצה ב {ר} אֱדוֹם, {ס}

- אֵילֵי מוֹאָב? יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד!! {ס}

- נָמֹגוּ נמק ליבם מפחד - יתכן שזוהי המילה המקראית המתארת התקף לב {ר} -- כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן!! {ס}

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה אימה גדולה {ר} וָפַחַד!! {ס}
בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ כשיראו את זרועך הגדולה יִדְּמוּ ישתקו, מלשון דממה - אולי דרך קדומה לבקש שקט בדומה לשימת היד כיום כָּאָבֶן כמו אבן, ויוכלו רק לחשוב לעצמם בלי להגיד בקול: {ס}

עַד {ר} יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה?! {ס}

עַד יַעֲבֹר עַם זוּ העם אשר {ר} קָנִיתָ רכשת, יצרת. {ס}

תְּבִאֵמוֹ תביא אותם בעתיד: וְתִטָּעֵמוֹ ותטע אותם כמו עצים בְּהַר נַחֲלָתְךָ, {ס}

מָכוֹן במקום ההעמדה (הכינון) {ר} לְשִׁבְתְּךָ אשר לצורך ישיבתך (הקבועה, ותום הנדודים) פָּעַלְתָּ תעשה (בלשון היפוך מן העבר לעתיד) - יְהוָה, {ס}

מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי - כּוֹנְנוּ הקימו (מלשון כינון ו'נכון') {ר} יָדֶיךָ! כלומר: בעצמך הכנת את מקום המקדש. ושמא משה רבנו אומר לעם ישראל - הבינו איזה זרע טוב נמצא במעשיכם היום {ס}

יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד!! {ס}

המשך תיאור פלא הנס לאחר השירה

כִּי {ר} בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם {ס}

וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם על הפרשים הסוסים והמרכבות {ר} אֶת מֵי הַיָּם, {ס}

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל ולעומתם בני ישראל - הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. {ר} {ש} {ש} מסמנת שבספרי תורה יש כאן שורה ריקה

שירת מרים

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹת אַהֲרֹן ומשה, ואהרון הוזכר כי הוא הבכור אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ: וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.

וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם:

שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם! {ס}

המתקת המים במָרָה; חניה באֵילִמָה

וַיַּסַּע מֹשֶׁה חז"ל אומרים כאן שהיה צריך לסלק את ישראל מן הים, בגלל הביזה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר,

וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם.

וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, - עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ 'מָרָה'.

וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: 'מַה נִּשְׁתֶּה?'

וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה!

וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, - וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם.

שָׁם שָׂם לוֹ לימד את ישראל חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ העמיד אותם בניסיון. יש המפרשים: ושם והם נכשלו בכך שלא התאפקו, והתלוננו אל משה.

וַיֹּאמֶר:

אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה,

וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו?

כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם - לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ! {ס}

וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה, וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים.

וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.

קישורים חיצוניים

• יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ! סערת הצונמי תשס"ד, אשר לקחה כ"ף רבוא נפשות אנשים בחופי תאילנד הודו ובאיים.
• שירת הים
• רמה בים - מקורות ופירושים
• ערך בוויקיפדיה: שירת הים