ביאור:מלכים ב יד
קיצור דרך: a09b14
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
מהדורות נוספות של מלכים ב יד
א
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְיוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
ב
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ (יהועדין) יְהוֹעַדָּן מִן יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ג
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, רַק לֹא אבל לא היה צדיק כְּדָוִד אָבִיו, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹאָשׁ אָבִיו עָשָׂה.
ד
רַק הַבָּמוֹת מזבחות יחיד שמקטירים בהם לה' לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.
ה
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ, וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים שהרגו אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו.
ו
וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית, כַּכָּתוּב בדברים כד טז בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ (ימות) יוּמָת".
ז
הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם שמרדו ביהודה (ראה לעיל ח, כ) בְּגֵיא (המלח) מֶלַח שנמצא באיזור שהאדמה שם מלוחה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע עיר שבנויה בסלע בַּמִּלְחָמָה, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
{פ}
ח
אָז שָׁלַח אֲמַצְיָה מַלְאָכִים אֶל יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "לְכָה נִתְרָאֶה בא ונפגש פָנִים פנים מול פנים, למלחמה".
ט
וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: "הַחוֹחַ סוג של קוץ; משל למלך יהודה החלש אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שהוא דוקא המקום בו גדלים עצי הארז שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז עץ חזק; משל למלך ישראל אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר 'תְּנָה מכיוון ששנינו שווים, תן לי אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה', וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ על עזותו לבקש את בתו של הארז (כך אנשי ירמסו אותך אם תלחם בי).
י
הַכֵּה הִכִּיתָ אֶת אֱדוֹם וּנְשָׂאֲךָ לִבֶּךָ והצלחה זאת גרמה לך להתגאות. הִכָּבֵד שמור על כבודך וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ, וְלָמָּה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה וְנָפַלְתָּה אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ?".
יא
וְלֹא שָׁמַע אֲמַצְיָהוּ ויצא ועלה למלחמה, וַיַּעַל יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיִּתְרָאוּ פָנִים, הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, בְּבֵית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לִיהוּדָה.
יב
וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אִישׁ (לאהלו) לְאֹהָלָיו.
יג
וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ, (ויבאו) וַיָּבֹא יואש מלך ישראל הלך לכבוש את יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם מהשער הפונה צפונה, לאיזור נחלת אפריים (סביבות שער שכם) עַד שַׁעַר הַפִּנָּה הפינה הצפון מערבית (איזור השער החדש של ימינו) אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.
יד
וְלָקַח אֶת כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת בני משפחת המלוכה, כדי שיהודה לא יעיזו להתקיף בחזרה (מלשון "ערבון" או "בני ערובה"), וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה.
טו
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
טז
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְלֹךְ יָרָבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
יז וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲמַצְיָהוּ, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. יט וַיִּקְשְׁרוּ תכננו מרד עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם וַיָּנָס לָכִישָׁה, וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה וַיְמִתֻהוּ שָׁם. כ וַיִּשְׂאוּ שריו הנאמנים לו, שהיו איתו בלכיש אֹתוֹ עַל הַסּוּסִים, וַיִּקָּבֵר בִּירוּשָׁלַ͏ִם עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד.
כא
וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֲזַרְיָה וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ.
כב
הוּא בָּנָה אֶת אֵילַת היושבת לחוף ים סוף, והיתה שייכת לערי אדום (עיין ערך אילת) וַיְשִׁבֶהָ לִיהוּדָה, אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ אביו, אמציהו (עזריה מלך עוד בחיי אביו, אך את אילת עלה בידו לכבוש רק לאחר מותו) עִם אֲבֹתָיו.
{פ}
כג
בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה.
כד
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
כה
הוּא הֵשִׁיב את מה שכבשו ארם אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת מעבר בילן, מצפון לאנטיוכיה עַד יָם הָעֲרָבָה ים המלח, כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר ישוב בנחלת זבולון (יהושע יט יג).
כו
כִּי רָאָה יְהוָה אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה עצוב מְאֹד, וְאֶפֶס עָצוּר לא נשאר להם שום רכוש עצור (שמור) בבית וְאֶפֶס עָזוּב לא נשאר להם מקנה עזוב (משוטט) בשדה (והשווה למלכים א יד י) וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.
כז
וְלֹא דִבֶּר ולא היה רצון לפני יְהוָה לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ.
כח
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחָם, וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה לממלכת יהודה, כיון שהם היו שייכים להם, כי דוד ושלמה כבשו אותם במקור בְּיִשְׂרָאֵל בכח גבורי ישראל, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
כט
וַיִּשְׁכַּב יָרָבְעָם עִם אֲבֹתָיו עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְלֹךְ זְכַרְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
הערות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- "וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ ... וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם" (פסוק יג) - יוסף בן מתיתיהו כותב (בקדמוניות, ט, 200-202): "יואש איים עליו שימיתהו אם לא ישדל את אנשי ירושלים לפתוח לו את השערים... ואמציה מתוך הכרח ופחד לחייו, גרם לכך שהניסו את האויב. והאויב הבקיע חלק מן החומה... ונכנס (יואש) על מרכבתו דרך הפירצה ירושלימה, ונהג את אמציה שבוי."
