פתיחת התפריט הראשי


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב ג


Mesha stele.jpg
במצבת מישע שנתגלתה בשנת 1868 מספר מישע על התקופה בה מואב הייתה משועבדת לישראל, על ההשתחררות ממנה, על כיבושים שעשה מישע בישראל ועל מפעלי הבניה הכבירים שביצע בארצו

א וִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. ב וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, רַק אבל לֹא כְאָבִיו וּכְאִמּוֹ שעבדו את הבעל (מלכים א טז לא), וַיָּסַר אֶת מַצְּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו. ג רַק בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שהעמיד שני עגלים בבית אל ובדן, כדי שעם ישראל לא יעלה לירושלים ויבחר במלכות בית דוד מלכים א יב כט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל דָּבֵק, לֹא סָר מִמֶּנָּה. {ס}
ד וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד בעל עדרי צאן, וְהֵשִׁיב היה רגיל לתת מס כל שנה לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים שוורים מפוטמים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר אלים לא גזוזות, עם צמרם עליהם. ה וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב, וַיִּפְשַׁע מרד מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל והפסיק לתת לו מס. ו וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן, וַיִּפְקֹד ויספור אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לדעת כמה חיילים יש לו. ז וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע מרד בִּי; הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה?" וַיֹּאמֶר: "אֶעֱלֶה. כָּמוֹנִי כָמוֹךָ, כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ, כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ". ח וַיֹּאמֶר: "אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ נַעֲלֶה?", וַיֹּאמֶר: "דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם".

ט וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶך יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדוֹם שהיה משועבד למלך יהודה, בא לעזור במלחמה, וַיָּסֹבּוּ הסתובבו במדבר דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וְלֹא הָיָה מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. י וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "אֲהָהּ! כִּי קָרָא גזר יְהוָה לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב". יא וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט: "הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה וְנִדְרְשָׁה אֶת יְהוָה מֵאוֹתוֹ?", וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר: "פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ שירת את אליהו רבו". יב וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט: "יֵשׁ אוֹתוֹ דְּבַר יְהוָה בודאי יש אִתו דבר ה', שאם לא כן מדוע הוא הגיע למלחמה", וַיֵּרְדוּ אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדוֹם. יג וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "מַה לִּי וָלָךְ? לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ", וַיֹּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: "אַל אל תזכור לנו את חטאינו, רחם עלינו, כִּי קָרָא יְהוָה לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב". יד וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: "חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא מכבד, אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ. טו וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן", וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד יְהוָה. טז וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר יְהוָה: עָשֹׂה תעשו, תחפרו את הַנַּחַל הַזֶּה גֵּבִים גֵּבִים בורות בורות כדי לקלוט את המים שיבואו. יז כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם, וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם. יח וְנָקַל זֹאת נס זה הוא קל בְּעֵינֵי יְהוָה לעומת הנס היותר גדול שיעשה לכם, שהוא, וְנָתַן אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם. יט וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר וְכָל עִיר מִבְחוֹר נבחרת וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכָל מַעְיְנֵי מַיִם תִּסְתֹּמוּ, וְכֹל הַחֶלְקָה שדה הַטּוֹבָה תַּכְאִבוּ תשחיתו בָּאֲבָנִים".

מואב.png
"וַיֹּאמֶר: דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם (פסוק ח) - מדבר אדום נמצא בין אדום למואב

כ וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה בזמן הקרבת תמיד של שחר, וְהִנֵּה מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת הַמָּיִם. כא וְכָל מוֹאָב שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֶם בָּם, וַיִּצָּעֲקוּ התאספו מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה כל מי שחוגר חגורה עם חרב וָמַעְלָה ובדרגות גבוהות יותר, מפקדים וַיַּעַמְדוּ עַל הַגְּבוּל. כב וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם, וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם אדומים מאור הזריחה. ומואב לא ידעו שנקוו שם כל כך הרבה מים בעלות השחר, ולכן חשבו שמדובר בדם. כג וַיֹּאמְרוּ: "דָּם זֶה. הָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ הַמְּלָכִים שלושת המלכים החריבו את עצמם בחרב וַיַּכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וְעַתָּה לַשָּׁלָל מוֹאָב וכיון שאין אנו צריכים להלחם, נשאר לנו רק לאסוף את השלל. כד וַיָּבֹאוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב את אנשי מואב וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם, (ויבו) וַיַּכּוּ בָהּ וְהַכּוֹת והתמידו להכות אֶת מוֹאָב. כה וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ, וְכָל חֶלְקָה טוֹבָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ כל אחד את האבנים שיכל להשליך וּמִלְאוּהָ, וְכָל מַעְיַן מַיִם יִסְתֹּמוּ, וְכָל עֵץ טוֹב יַפִּילוּ עַד הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר חֲרָשֶׂת את כל חומות הערים הרסו חוץ מהחומה של מבצר קיר חרושת שאבניו היו חזקות, וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים הקלעים שיורים אבנים גדולות על החומות, סבבו את החומה וַיַּכּוּהָ. כו וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה, וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ לפרוץ דרך אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם שהיה החלש משלשת המלכים, כדי להלחם אתו וְלֹא יָכֹלוּ. כז וַיִּקַּח הוא הצליח לתפוס רק אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר של מלך אדום אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה כדי להתנקם במלך אדום עַל הַחֹמָה, וַיְהִי קֶצֶף כעס ממלך אדום גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל שלא עזרו לו להציל את בנו, וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות