ביאור:מלכים ב כא

אין לדף הזה גרסאות שנסקרו, וייתכן שהוא מעולם לא עבר בדיקת איכות.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב כא

מנשה בן חזקיהו מלך יהודה. בונה פסלים ומזבחות לבעל ולאשרה, אפילו בבית המקדש

א בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ חז"ל דרשו שהיא היתה ביתו של ישעיהו הנביא (ברכות י א). ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ג וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו, וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה פסל לאלילה אשרה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם. ד וּבָנָה מִזְבְּחֹת לעבודה זרה בְּבֵית יְהוָה, אֲשֶׁר אָמַר (מלכים א ט ג) יְהוָה: "בִּירוּשָׁלַ͏ִם אָשִׂים אֶת שְׁמִי". ה וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם, בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת עזרת כהנים ועזרת ישראל בֵּית יְהוָה. ו וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ כקורבן למולך, וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים; הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס. ז וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה, בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל דָּוִד (שמואל ב ז יב) וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ "בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם. ח וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד לטלטל רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם, רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים, וּלְכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה". ט וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע מִן יותר מ- הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

נביאים מזהירים שבגלל חטאיו תחרב ירושלים

בדברי הימים ב לג ישנה תוספת לפיה הוגלה מנשה לבבל, שם התפלל והתוודה על חטאיו (בציור). בהמשך הוחזר למלכותו ביהודה וחזר בתשובה

י וַיְדַבֵּר יְהוָה בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים נחום וחבקוק, לא הוזכרו כדי לא להיות מוזכרים יחד עם מנשה (רש"י) לֵאמֹר: יא "יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה: הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו, וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו. {פ}
יב לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם וִיהוּדָה, אֲשֶׁר כָּל (שמעיו) שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה ינועו מרעדה שְׁתֵּי אָזְנָיו. יג וְנָטִיתִי עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן החבל בו מדדתי ותכננתי את ההרס שעשיתי בשומרון וְאֶת מִשְׁקֹלֶת משקולת הבנאים, האנך (המשמש לישור הקירות) בו תיכננתי את הרס בית אחאב (מלך שומרון) בֵּית אַחְאָב, וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה יקנח, ינגב אֶת הַצַּלַּחַת בגמר בסעודה, מָחָה מקנח קינוח אחרון וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ כדי להראות ששבע ואינו מעוניין בתוספת - כך אחרי שארוקן את ירושלים מתושביה אשאיר אותה הפוכה וחריבה. יד וְנָטַשְׁתִּי אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי וּנְתַתִּים בְּיַד אֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְכָל אֹיְבֵיהֶם. טו יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינַי וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים אֹתִי, מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה".

מנשה הרג הרבה אנשים בירושלים. מת ונקבר בגן ביתו

טז וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם פֶּה לָפֶה מפאה לפאה, מקצה לקצה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה. יז וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. יח וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא מקום מחוץ לחומות ירושלים, יתכן שקשור ל"פרץ עוזה" (שמואל ב ו ח), וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}

אמון בן מנשה מלך יהודה. חוטא כאביו. מתנקשים בו

יט בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ מִן יָטְבָה. כ וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו. כא וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו, וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם. כב וַיַּעֲזֹב אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו, וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְהוָה. כג וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי אָמוֹן עָלָיו, וַיָּמִיתוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ. כד וַיַּךְ עַם הָאָרֶץ אֵת כָּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן, וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. כה וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כו וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ שהכין לעצמו בחייו בְּגַן עֻזָּא ראה לעיל יח, וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}

הערות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ערך בוויקיפדיה: מנשה (מלך יהודה)

ערך בוויקיפדיה: אמון (מלך יהודה)