ביאור:מלכים ב ה

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים ב ה


צרעת נעמן - אלישע מרפא את שר צבא ארם, על ידי טבילה בירדן. אלישע מסרב למתנות ממנו

א וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו כאשר שרת את מלך ארם, וּנְשֻׂא פָנִים מכובד, כִּי בוֹ בזכותו, באמצעותו נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם, וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע למרות שהיה בשרו מצורע. ב וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים כמה גדודים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה, וַתְּהִי הפכה למשרת לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן. ג וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ: "חֲלֵי אֲדֹנִי בקשת אדונִי (נעמן) לרפואה תבא לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן, אָז יֶאֱסֹף ירפא אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ". ד וַיָּבֹא נעמן וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו מלך ארם לֵאמֹר: "כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל". ה וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ אֲרָם: "לֶךְ בֹּא לך מכאן ובא לשומרון וְאֶשְׁלְחָה אני אשלח בידיך סֵפֶר אגרת אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל", וַיֵּלֶךְ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי כֶסֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב דנרי זהב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת גלימות שלובשים אנשים חשובים בְּגָדִים. ו וַיָּבֵא הַסֵּפֶר האגרת אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וכך היה כתוב באגרת: "וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ ורפאת אותו מִצָּרַעְתּוֹ". ז וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּפֶר, וַיִּקְרַע בְּגָדָיו מפחד, וַיֹּאמֶר: "הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת? כִּי זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ, כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה מבקש עלילה הוּא לִי להלחם בי". ח וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים כִּי קָרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו, וַיִּשְׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: "לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ? יָבֹא נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל". ט וַיָּבֹא נַעֲמָן (בסוסו) בְּסוּסָיו וּבְרִכְבּוֹ, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע. י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר: "הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר ותסור ממך הצרעת". יא וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ, וַיֹּאמֶר לאנשיו: "הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי חשבתי לעצמי: יֵצֵא יָצוֹא שהנביא יצא אלי וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם מקום הצרעת על גופי וְאָסַף הַמְּצֹרָע ירפא את הבשר המצורע. יב הֲלֹא טוֹב (אבנה) אֲמָנָה וּפַרְפַּר שמות של נהרות נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק, מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל. הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי", וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה. יג וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ: "אָבִי אדוני, דָּבָר גָּדוֹל אילו דבר גדול הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה בוודאי היית עושה, וְאַף כִּי  ובוודאי שאם אָמַר אֵלֶיךָ שדבר שכל כך קל לבצעו 'רְחַץ וּטְהָר'!".

נעמן טובל בירדן. איור בתוך תנ"ך פוסטר

יד וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר. טו וַיָּשָׁב אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים, הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו. וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה קַח נָא בְרָכָה מתנה מֵאֵת עַבְדֶּךָ". טז וַיֹּאמֶר: "חַי יְהוָה אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח". וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת, וַיְמָאֵן. יז וַיֹּאמֶר נַעֲמָן: "וָלֹא יֻתַּן נָא הלוואי שינתן לי בבקשה לְעַבְדְּךָ שאוכל לקחת איתי לארם מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה כמות אדמה (מארץ קדושה זאת) שיכולים לסחוב שני פרדים (כדי לעשות מזבח), כִּי לוֹא יַעֲשֶׂה עוֹד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי אִם לַיהוָה. יח לַדָּבָר הַזֶּה אני אשתדל לעבוד את אלהי ישראל, אך אבקש את סליחתך רק במקרה אחד בו אאלץ להשתחוות לאליל יִסְלַח יְהוָה לְעַבְדֶּךָ: בְּבוֹא אֲדֹנִי מלך ארם בֵית רִמּוֹן מקום בו נמצא האליל רִימוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֺת שָׁמָּה, וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי עלי (כאשר הוא משתחווה, כדי שלא יפול) וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בֵּית רִמֹּן. בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי בֵּית רִמֹּן יִסְלַח (נא) יְהוָה לְעַבְדְּךָ בַּדָּבָר הַזֶּה". יט וַיֹּאמֶר לוֹ: "לֵךְ לְשָׁלוֹם", וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ מדת מרחק שהיתה נהוגה בימיהם (לפי רד"ק שיעורו מיל, בערך קילומטר). {ס}

גיחזי לוקח את המתנות מנעמן, ננזף על ידי אלישע ונענש בצרעת

כ וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי בלבו נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים: "הִנֵּה חָשַׂךְ מנע אֲדֹנִי אֶת נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיא. חַי יְהוָה לשון של שבועה! כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה משהו". כא וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן, וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו את גיחזי רץ אחרי המרכבה שלו, וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר: "הֲשָׁלוֹם?". כב וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם, אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר: הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים מתלמידי הנביאים (בבקשה שאלישע יתן להם כסף בשביל שהנביאים בהר אפריים יוכלו להתפרנס ממנו), תְּנָה נָּא לָהֶם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים". כג וַיֹּאמֶר נַעֲמָן: "הוֹאֵל הוסף לך יותר מכיכר אחד קַח כִּכָּרָיִם", וַיִּפְרָץ הפציר בּוֹ, וַיָּצַר ויקשור כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים כיסים, וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו. כד וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל מצודה פנימית של שומרון הבירה וַיִּקַּח מִיָּדָם מנערי נעמן. ולא רצה להכנס עם הדברים לעיר כדי שלא יגלה אלישע שהא לקח מנעמן וַיִּפְקֹד הניח את הכסף והבגדים בַּבָּיִת שהיה במקום סתר, או במבצר, וַיְשַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ. כה וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע: "(מאן) מֵאַיִן מאין באת גֵּחֲזִי?", וַיֹּאמֶר: "לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה". כו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "לֹא לִבִּי הָלַךְ האם מחשבתי לא הלכה איתך (הרי נודע לי בנבואה) כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ בשעה שנעמן הפך את פניו מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ כשהוא ראה אותך רץ אחריו? הַעֵת האם עכשיו הזמן לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים כדי לקנות מטעי זיתים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת?. כז וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם!", וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות