ביאור:מלכים א ט

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה מהדורות נוספות של מלכים א ט


ה' נגלה לשלמה בירושלים, לאחר בניית המקדש

א וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה, וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל חֵשֶׁק הדברים שרצה שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת. {פ}
ב וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי, הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. ד וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ, בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר. ה וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל'. ו אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. ז וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי, וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה ישראל ישמשו כמשל שנון וחריף (כדוגמא למי שארע לו דבר נורא) בְּכָל הָעַמִּים. ח וְהַבַּיִת הַזֶּה, יִהְיֶה עֶלְיוֹן שהלוואי ויהיה עליון, נשגב, כָּל עֹבֵר עָלָיו על ידו יִשֹּׁם וְשָׁרָק יתמה על חורבנו ויבטא זאת בשריקת בוז, וְאָמְרוּ 'עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה?'. ט וְאָמְרוּ :'עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים (וישתחו) וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדֻם - עַל כֵּן הֵבִיא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת'." {פ}

שלמה מוסר לחירם 20 ערים בגליל תמורת סיועו בחומרים למשכן

י וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר לאחר שעברו 20 שנה (13 {ו, לח} ועוד 7 {ז, א}) שבהם בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים, אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. יא חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא כיבד אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ, אָז יִתֵּן הציע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. יב וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה, וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו. יג וַיֹּאמֶר: "מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי?", וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל אי רצון, ארץ שאינה עושה פירות עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}
יד וַיִּשְׁלַח חירם כנראה לא היה מרוצה מהערים שקיבל, שהרי הוא שלח לשלמה כמות גדולה מאוד של זהב (שהוזכרה בפסוק יא) חִירָם לַמֶּלֶךְ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר כל כיכר הוא בערך 30 קילו זָהָב.

פרוייקטי הבניה של שלמה ברחבי הארץ, על ידי עובדי המס
Gezer-Stone-steles.jpg
הבמה בתל גזר

טו וְזֶה דְבַר הַמַּס גיוס אנשים לעבודות אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא השטח בין עיר דוד להר הבית שמילאו אותו בעפר וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר. טז פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר מסופר כרקע לפסוק הקודם: קודם פרעה כבש אותה ונתן אותה לאשת שלמה, ולאחר מכן שלמה בנה אותה וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג, וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים נדוניה, מתנה שנותנים לבת הנישאת כאשר משלחים אותה לבית בעלה לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה. יז וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. יח וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת (תמר) תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ בארם צובא. יט וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת ערי מנהל ומחסנים לתבואה שהובאה כמס אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב בהן חנו מרכבות המלחמה וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים סוסי המלחמה, וְאֵת חֵשֶׁק הדברים שרצה שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ‍ִם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ. כ כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה - כא בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ נשארו בחיים אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בגלל בריתות שעשו איתם וכו' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם להשמידם, וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כב וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן לא שם אף אחד מהם שְׁלֹמֹה עָבֶד לעבוד בשבילו באופן קבוע (אלא רק לתקופות קצובות), כִּי הֵם בני ישראל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו בעלי משרות בצבא וְשָׂרָיו וְשָׁלִשָׁיו קציניו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו. {ס}
כג אֵלֶּה שָׂרֵי הממונים על הַנִּצָּבִים המפקחים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. כד אַךְ ומיד כאשר בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ, אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא. כה וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה, וְהַקְטֵיר אִתּוֹ והקטיר עליו, על מזבח הזהב אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, וְשִׁלַּם אֶת וכך הפך למושלם את הַבָּיִת.

שלמה וחירם שולחים אוניות להביא זהב מאופיר

כו וָאֳנִי צי של אוניות עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת ליד אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כז וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי באוניות (עד הים האדום הגיעו ביבשה) אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם, עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. כח וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה ארץ באזור סומליה וַיִּקְחוּ קנו מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות