תהלים מט
קיצור דרך: t2649
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
מט א לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
ב שִׁמְעוּ־זֹ֭את כׇּל־הָעַמִּ֑ים
הַ֝אֲזִ֗ינוּ כׇּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃
ג גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ
יַ֗֝חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃
ד פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חׇכְמ֑וֹת
וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃
ה אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אׇזְנִ֑י
אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃
ו לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע
עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃
ז הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם
וּבְרֹ֥ב עׇ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃
ח אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ
לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כׇּפְרֽוֹ׃
ט וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם
וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃
י וִיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח
לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃
יא כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ
יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ
וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃
יב קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם
מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְד֣וֹר וָדֹ֑ר
קָרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃
יג וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין
נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
יד זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ
וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃
טו כַּצֹּ֤אן ׀ לִ֥שְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם
וַיִּרְדּ֘וּ־בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר
וצירם וְ֭צוּרָם לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל
מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃
טז אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל
כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃
יז אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ
כִּי־יִ֝רְבֶּ֗ה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃
יח כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל
לֹֽא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃
ז יט כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ
וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃
כ תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו
עַד־נֵ֗֝צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃
כא אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין
נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א למנצח לבני קרח מזמור
ב שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד
ג גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון
ד פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות
ה אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי
ו למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני
ז הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו
ח אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו
ט ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם
י ויחי עוד לנצח לא יראה השחת
יא כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם
יב קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות
יג ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
יד זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה
טו כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם [וצורם] לבלות שאול מזבל לו
טז אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה
יז אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו
יח כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו
יט כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך
כ תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור
כא אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו
א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.
ב שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד.
ג גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
ד פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.
ה אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי.
ו לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי.
ז הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
ח אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
ט וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם.
י וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת.
יא כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם.
יב קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת.
יג וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
יד זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה.
טו כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וצירם [וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ.
טז אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה.
יז אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ.
יח כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ.
יט כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ.
כ תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר.
כא אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
(א) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.
(ב) שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד.
(ג) גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
(ד) פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.
(ה) אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי.
(ו) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי.
(ז) הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
(ח) אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
(ט) וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם.
(י) וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת.
(יא) כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם.
(יב) קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת.
(יג) וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
(יד) זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה.
(טו) כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר וצירם [וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ.
(טז) אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה.
(יז) אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ.
(יח) כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ.
(יט) כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ.
(כ) תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר.
(כא) אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
א לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹרַח, מִזְמוֹר:
- ב שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד העולם.
- ג גַּם בְּנֵי אָדָם, גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן.
- ד פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת.
- ה אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי דברי מבוססים על דברים שלמדתי ממשלי חכמים, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי לספר את חידתי בליווי נגינת כינור.
- ו לָמָּה שאלה שכוונתה שלילית - אין לי מה להתירא אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי ימים בהם העונש על עוונותי סובב את עקבי.
- ז הַבֹּטְחִים אני לא מתיירא כי אני בוטח בה', אבל אתם האנשים הבוטחים... עַל חֵילָם רכושם, וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ.
- ח אָח את אחיו, או כל אדם, החייב מיתה בידי שמיים לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
- ט וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וגם אני ינסו לתת פדיון יקר, וְחָדַל לְעוֹלָם הוא לא יושג.
- י וִיחִי עוֹד לָנֶצַח והאם אותם עשירים גם חושבים שהם יחיו לנצח?? לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת?
- יא כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ וכולם, לאחר שהם מתים, מורישים לַאֲחֵרִים חֵילָם.
- יב קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ בתוך תוכם הם חושבים שבתיהם יהיו קיימים לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת לבתים שלהם הם קוראים על שמם.
- יג וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין יחד עם כל עושרו אין הוא נקבר, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ כאשר הוא מת הוא משול לבהמות שנכרתו.
- יד זֶה דַרְכָּם, כֵּסֶל לָמוֹ וזו הטפשות שלהם, וְאַחֲרֵיהֶם הדורות הבאים אחריהם בְּפִיהֶם יִרְצוּ רוצים אותם בפיהם, מהללים אותם על הבתים שבנו לזיכרם, סֶלָה.
- טו כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ למוות ירדו, מָוֶת יִרְעֵם מלאך המוות הוא הרועה שלהם, וַיִּרְדּוּ בָם יכו אותם יְשָׁרִים מלאכי חבלה לַבֹּקֶר בכל בוקר, (וצירם) וְצוּרָם צורתם, נפשם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל תרד לבלהות השאול מִזְּבֻל לוֹ מהמקום בו נפשותם שוכנות (בגוף).
- טז אַךְ אבל בניגוד לרשעים הבוטחים על חילם אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי את נפש הצדיק ככותב המזמור מִיַּד שְׁאוֹל, כִּי יִקָּחֵנִי כאשר יאסוף אותי אליו, סֶלָה.
- יז אַל תִּירָא תעריץ כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ.
- יח כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ רכושו.
- יט כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ ראוי לאדם שיברך, יודה לנפשו, ישמח בחלקו, וְיוֹדֻךָ וגם אחרים יהללוך כִּי תֵיטִיב לָךְ אם תסתפק בחלקך ולא תתאמץ לאסוף עושר.
- כ תָּבוֹא סופה של נפשו של האדם עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו להצטרף את נפשות אבותיו, למות, עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר ולנצח להיות במקום חשוך, בשאול.
- כא אָדָם בִּיקָר השרוי בעושר וכבוד וְלֹא יָבִין אך לא מתבונן בדרכו בחייו, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
