תהלים קכט
קיצור דרך: t26c9
תנ"ך > תהלים > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל.
ב רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי.
ג עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ
למענותם [לְמַעֲנִיתָם].
ד יְהוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים.
ה יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן.
ו יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ.
ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר.
ח וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְהוָה אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהוָה.
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל.
(ב) רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי.
(ג) עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ למענותם [לְמַעֲנִיתָם].
(ד) יְהוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים.
(ה) יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן.
(ו) יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ.
(ז) שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר.
(ח) וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְהוָה אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהוָה.
קכט א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י
יֹאמַר־נָ֗֝א יִשְׂרָאֵֽל׃
ב רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י
גַּ֗֝ם לֹא־יָ֥כְלוּ לִֽי׃
ג עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים
הֶ֝אֱרִ֗יכוּ למענותם לְמַעֲנִיתָֽם׃
ד יְהֹוָ֥ה צַדִּ֑יק
קִ֝צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים׃
ה יֵ֭בֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר
כֹּ֗֝ל שֹׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן׃
ו יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת
שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ׃
ז שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר
וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר׃
ח וְלֹ֤א אָמְר֨וּ ׀ הָעֹבְרִ֗ים
בִּרְכַּֽת־יְהֹוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם
בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
- רַבַּת הרבה צְרָרוּנִי נלחמו אויבי בי מִנְּעוּרַי עוד מילדותי (עם ישראל בתחילת דרכו סבל מהשיעבוד במצריים), יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל.
- ב רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם ואף על פי כן לֹא יָכְלוּ לִי.
- ג עַל גַּבִּי כביכול שכבתי על הקרקע ועברו על הגב שלי עם מחרשה חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ (למענותם) לְמַעֲנִיתָם את תלם המחרשה שלהם, את החריץ שהם עשו.
- ד יְהוָה צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים ולכן ניתק את החבלים (המחברים את המחרשה לבהמה המושכת אותה) של הרשעים.
- ה יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר, כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן.
- ו יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת הגדל לזמן קצר על גגות, במעט אדמה שיש על הגג שהעשב לא יכול להעמיק בה את שורשיו, שֶׁקַּדְמַת שלפני שָׁלַף שהצמיח פרחים יָבֵשׁ כבר הספיק להתייבש.
- ז שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר כל כך מעט שלא היה מספיק חציר למלא את כף ידו של הקוצר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר ולא מילא את חיקו, הפועל המאגד עומרים.
- ח וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים העוברים והשבים שבדרך כלל מברכים את החקלאים ואומרים: "בִּרְכַּת יְהוָה אֲלֵיכֶם", "בֵּרַכְנוּ ובדרך כלל עונים להם החקלאים בברכה (אך בקציר של חציר גגות לא יברכו כי אין מלאכה זאת נראית חשובה מספיק) אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהוָה".
פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מ"ג הכתר צילום כתר אר"צ • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
