מלבי"ם על תהלים מט
<< · מלבי"ם על תהלים · מט · >>
פסוק א
פסוק ב
ביאור המילות
פסוק ג
ביאור המילות
פסוק ד
ביאור המילות
פסוק ה
"אפתח בכנור חידתי" - שמדי נגנו בכינור ימצא תיכף חידתו, ויבין הנמשל:
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
פסוק י
ביאור המילות
פסוק יא
פסוק יב
ביאור המילות
"בתימו, משכנתם" - המשכנות הם בלתי בנויים כל-כך בחזק כמו הבתים, ועל כן מציינים במלות "לדור ודור", שאינו מורה על התמדה כללית כמו מלת "לעולם", כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי בהבדל בין לעולם ובין לדור ודור (למעלה ל"ג י"א):
"קראו בשמותם" - כמו (מלכים א כא): "ותכתוב ספרים בשם אחאב", (שמואל א כה): "ושאלתם לו בשמי לשלום", בשם דוד. ו"קראו" - מעניין הכרזה שמכריזים בשמם:פסוק יג
ביאור המילות
"נמשל, נדמו". הדמיון הוא יותר מן המשל, כמו שביארתי היטב ישעיה (ס' מ'); ועל כן מוסיף שנדמו לגמרי.
"ילין". לינה בא גם על ההתמדה בדבר (איוב מא): "בצווארו ילין עז":פסוק יד
ביאור המילות
"כסל". מעניין תקוה, כמו (איוב ז): "אשר יקוט כסלו".
"ירצו". מעניין רצון. ובא על הצוואה, שמגלה בפיו רצונו מה שיהיה אחריו בחילוק נכסיו וכדומה:פסוק טו
"וירדו" - אולם נגד כחות החיים, הממירים מזגיהם תמיד ונתכים ומתקרבים אל המוות, נמצא גם-כן כוחות "ישרים", שהם הכוחות הנפשיות והשכליות כמו כוח הבינה והדעת ויתר המידות הטובות, שהם כולם ישרים ותמימים, והם "ירדו" בצאן האלה שהם כוחות החיים, וימשלו בם על-ידי כוח הממשלה אשר בנפש בכל "בוקר", ויבקרו אותם כבקרת רועה עדרו, "וצורם" שהוא הצור החזק שלהם, שהיא הנפש הנצחיית (שנקראת בשם צור, כמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי "ויעתק צור ממקומו", וכמ"ש כמו שכתוב, כמו שכתב, כמו שכתבתי שם) הוא ירדה בם "לבלות שאול מזבול לו", שהוא יבלה את השאול בל יהיה זבול ומעון לו להצור הזה, שנפשו הרוחנית תתגבר על כחות החומריים וישיבם אל היושר והשיווי ואל הנצחיות, וימשול על כוח ההעדר, שהוא השאול הכרוך בטבע החומר, ויגבר השכל והצורה והרוחני על בני השאול ואבדון אלה:
ביאור המילות
פסוק טז
ביאור המילות
פסוק יז
פסוק יח
ביאור המילות
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
<< · מלבי"ם על תהלים · מט · >>