מצודות על תהלים מט
<< · מצודות על תהלים · מט · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כל העמים" - כי כלם צריכים לדעת המוסר הזה
מצודת ציון
"האזינו" - הטו אוזן
"חלד" - אנשי הזמןפסוק ג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"יחד" - ר"ל זה כזה
מצודת ציון
"בני אדם" - המון עם
"בני איש" - הגדולים שבהם כמו הלא איש אתה (שמואל א כו)פסוק ד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"והגות" - מחשבות לבי המה דברי תבונה ר"ל מלבד הדברים הנגלים שיש במה שאדבר הנה יש בהם עוד דברים נסתרים מה שאחשוב בלבי
מצודת ציון
"והגות" - ומחשבותפסוק ה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אפתח בכנור חידתי" - כי החידה היא סגורה וסתומה ואמר אפתח סתימת החידה ואפרשה עם הכנור שאזמר בה כי בהכרעת הנגון יובנו הדברים
"אטה למשל אזני" - דברי המשל הם כמו כצאן לשאול שתו ולא יראו אור ואמר גם אני אטה אזני להם כאומר לא לזולתי לבד אזכיר ואזהיר כי גם את עצמי עמהםפסוק ו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"למה אירא" - וזהו דברי למה אירא וגו' ר"ל על מה אירא כשיבוא הרע בעולם והלא על כי העונות אשר אני מזלזל בהם לדושם בעקב רגלי הם הם המסבבים אותי ובעבורם אני מתפחד פן על ידיהם אלכד ברעה
מצודת ציון
"עקבי" - עקב הרגלפסוק ז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"הבוטחים" - ר"ל א"כ כ"ש האנשים התולין בטחונם ברוב עשרם ומתהללים בו כ"ש שיש להם להתפחד כי הלא דרכם להרבות זלזול בעונות ולדושם בעקב הרגל
מצודת ציון
"חילם" - עשרם
"יתהללו" - ישתבחופסוק ח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אח וגו'" - כאומר הנה באמת סכלות גדול הוא לבטוח בעושר כי הלא אין איש יוכל לפדות בממון את אחיו מן המיתה ואף כופר נפש עצמו לא יוכל ליתן
מצודת ציון
"כפרו" - פדיון נפשופסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויקר" - לפדות את הנפש היא דבר יקר ולא סוף דבר שיקר הוא אלא אפילו שחדל הוא לעולם ואינו נמצא כלל
מצודת ציון
"ויקר" - דבר אשר תקשה מציאתו קרוי יקר וכן ודבר ה' היה יקר (שמואל א ג)פסוק י (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויחי" - ואף אם הרבה יחיה וכי יחיה עוד לנצח ולא יראה כלל את השחת ומהו א"כ בטחון העושר
מצודת ציון
"השחת" - בור הקברפסוק יא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי יראה" - עם כי יראה שכל בני העולם עומדין למיתה החכם יהיה או סכל ובמותם יעזבו עושרם לאחרים אשר לא עמלו בו
מצודת ציון
"ובער" - שוטה
"חילם" - עשרםפסוק יב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"קראו" - קוראים שמם על אדמתם לומר שהיא אדמת פלוני כאלו יחיו לנצח ותהיה בידם
"קרבם" - עכ"ז יחשבו בקרב לבם אשר בתיהם יתקיימו לעולםפסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"נמשל" - הבוטח בעשרו הוא נמשל לבהמות ודומים אליהם בחסרון הדעת והענין כפול לדמיון גמור
"ואדם ביקר" - הלא אין האדם בטוח ביקר עשרו שילין עמו עד הבוקר וא"כ מה הוא העושר
מצודת ציון
"ביקר" - מלשון יקר
"נדמו" - מלשון דמיוןפסוק יד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ואחריהם" - אף בניהם הבאים אחריהם גם המה ירצו לעולם באמרי פי אבותיהם להתהלל עם העושר
"זה דרכם" - כן מנהגם להחזיק לעצמם את הכסילות הזאת להתהלל עם העושר ולבטוח בו
מצודת ציון
"כסל" - מלשון כסילות
"למו" - להם
"ירצו" - מלשון רצוןפסוק טו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"מזבול לו" - מן המדור שלו יובא אל השאול
"וצורם" - וחזקם יובא להרקב בשאול ולא ישאר מהם מאומה לא מהגוף ולא מהנפש
"וירדו" - אף בחייהם כאשר יבוא עתם ימשלו בם הישרים בבוא עת בקרם וזריחתם
"כצאן" - ועומדים המה למיתה לכלות הנפש עם הגוף וכמו הצאן הנאסף אל הדיר הגופות עם נפשותם כן יאספו כולם להשימם בשאול והמות ישברם מכל וכל כי בקבר תכלה הנפש עם הגוף
מצודת ציון
"שתו" - שמו
"ירעם" - ישברם
"וירדו" - וימשלו כמו וירד מיעקב (במדבר כ"ד)
"וצורם" - מלשון צור ור"ל חזקם
"לבלות" - מלשון בליה ורקבון
"מזבול" - ענין מדור כמו בית זבול לך (מלכים א ח)פסוק טז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי יקחני סלה" - את נפשי יקח להיות גנוזה עמו למעלה עד עולם
"מיד שאול" - לבל תכלה נפשי עם הגוף בקברפסוק יז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אל תירא" - אל תדאג בעבור קנאת העושרפסוק יח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"לא ירד" - אל הקבר
"הכל" - כלל וכלל לא וכן ולרש אין כל (שמואל ב יב)