רש"י על תהלים מט
<< · רש"י על תהלים · מט · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"שמעו זאת כל העמים" - לפי שמזמור זה מיוסד על בני אדם הבוטחים בעשרם אמר כל העמים שכלם צריכים ייסור
"חלד" - היא הארץ על שם שהיא נושנת וחלודה רדוייליי"א בלע"ז ורבותינו פירשו על שם החולדה שהיא ביבשה ואינה בים דתנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדהפסוק ג (כל הפסוק)
"גם בני אדם" - בני אברהם שנקרא האדם הגדול בענקים (יהושע י"ד) בני ישמעאל ובני קטורה
"גם בני איש" - בני נח שנקרא איש צדיק (בראשית ו')פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"אטה למשל אזני" - לדברי תורה שנקראת משל הקדמוני (שמואל א כד)
"אפתח" - לכם חידתי זאת בכנור וזו היא החידה למה אני צריך לירא בימי רע ביום פקודת עול לפי שעון עקבי יסובני עונות שאני דש בעקב שאני מזלזל בהם שהם בעיני עברות קלות הם מרשיעות אותי בדין וכל שכן העשיריםפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"כי יראה חכמים ימותו" - ואין ניצולין מן המות לפיכך ע"כ הוא חדל ליגע ולטרוח על פדיון אחיו
"חילם" - ממונם בחכמים נאמר מיתה שאינם מתים בעה"ז אלא הגוף בלבד ובכסיל ובער נאמר אבידהפסוק יב (כל הפסוק)
"קרבם בתימו לעולם" - מחשבותם לבנות להם בתים שיתקיימו לעולם
"קראו בשמותם" - את בתיהם שהם בונים למען יהיה להם לזכרון ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך (בראשית ו') אנטיוכוס בנה אנטוכיא סליקוס בנה סליקיאפסוק יג (כל הפסוק)
"ביקר" - לשון יקר ותפארת (סא"א)
"נמשל" - לשון משל
"נדמו" - לשון דממהפסוק יד (כל הפסוק)
"כסל" - שטות
"ואחריהם בפיהם ירצו סלה" - והבאים אחריהם ידברו בהם ויספרו בפיהם מה אירע לראשונים
"ירצו" - לשון הרצאת דברים רטרירונ"ש בלע"ז וחז"ל פירשו זה דרכם של רשעים שסופם אבודים אבל כסל למו חלב יש להם על כסליהם ומכסות את כליותיהם ואינן יועצות אותם לשוב מרעתם ושמא תאמר שכחה היא להם על ששכחו שסופם למות ת"ל ואחריהם בפיהם ירצו כלומר יום אחריתם תמיד בפיהם ואין חרדים ממנופסוק טו (כל הפסוק)
"כצאן לשאול שתו" - כצאן המתאסף לדיר כן הם לשאול שתו דגשות התי"ו במקום תי"ו שנייה לשאול שותתו לשון שתותיה של שאול למדרגה התחתונה וכן שתו בשמים פיהם (לקמן ע"ג) גם הוא לשון שתות קבעו בשמים פיהם לשונם הרע
"מות ירעם" - מלאך המות יאכלם ואל תתמה על לשון אכילה זו שכן מצינו במקום אחר (איוב יח) יאכל בדיו בכור מות ל"א לשון רציצה כמו הירוע ברזל (ירמיהו טו)
"וירדו בם ישרים לבקר" - ליום הגאולה כשיזרח בקרם של ישראל יהיו רודים בהם כמו שנאמר ועסותם רשעים וגו' (סוף מלאכי)
"וצורם לבלות שאול" - צורתם של רשעים תבלה את השאול גיהנם כלה והם אינם כלים
"מזבול לו" - מהיות להם מדור והקב"ה מוציא חמה מנרתקה ומלהטת אותם שנאמר (שם) וליהט אותם היום הבא ורבותינו פירשו מזבול לו על שפשטו ידיהם בזבול שהחריבו את בית המקדשפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"כי נפשו בחייו יברך" - הרשע מברך את נפשו בחייו ואומר שלום עליך נפשי לא יאונך שום רעה אבל אחרים אין אומרים עליו כן
"ויודך כי תיטיב לך" - ואתה אם תשמע לדברי הכל יודוך כי תטיב לנפשך לישר את דרכך