פתיחת התפריט הראשי

-- יצירת הדף עם הפתיחה הרגילה... נבוכדנאצר 07:00, 31 יולי 2006 (IDT)

תוכן עניינים

בבלי מסכת סוכהעריכה

חבל, לדעתי, על העבודה הרבה שאתה משקיע בבבלי מסכת סוכה. אנחנו עושים את זה במשנה, כי הטקסט במשנה הוא טקסט קצר ופירוש מרובה. אין צורך וזה חסר טעם לעשות את זה בבבלי. זה ייקח עשרות אם לא מאות שנים לערוך בצורה כזאת את כל הבבלי, ועד אז המבנה של הוויקי יהפוך למיושן. בנוסף לכך, העריכה שלך לא יוצאת טוב בוויקי.

אנא ראה לדוגמא בבלי מסכת ברכות ו-בבלי מסכת נדרים לדוגמא איך מסודרים דפי הגמרא במסכתות אחרות בוויקיטקסט, שבהם כבר קיימים טקסטים. כעיקרון, חלוקה בסיסית ביותר לפיסקאות וסימני פיסוק בסיסיים זה כל מה שנחוץ. -- נבוכדנאצר 02:33, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

...ראו התגובות בהמשך.

ןיקיטקסט איננה ויקיפדיהעריכה

מחקתי את הערך שיצרת, רבי עקיבא, משום שהוא איננו מהווה טקסט קדום.

ויקיטקסט, בניגוד לויקיפדיה, איננה אנציקלופדיה. מחברים שיצירותיהם מופיעות בויקיטקסט עשויים להכיל מידע בקטגוריה המאגדת את יצירותיהם, אולם זה בא כבדרך אגב.

בתלמוד הבבלי, כעיקרון, די מיותר לקשר משמותיהם של התנאים השונים לערכים. אם אתה מתעקש, אתה מוזמן להוסיף קישור לערך המתאים בויקיפדיה. -- נבוכדנאצר 12:05, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

...נא ראו התגובה הבאה.

חבל על דאבדין ולא משתכחין (תגובה לשתי התגובות הקודמות)עריכה

(נכתב ביום דינו לתליה של הנבוכד דימינו)

לא. לא חבל. אני מתכוון בע"ה לסיים את הדף היומי בקצב כפול. כך שבעוד 3.5 שנים יהיה את כל הש"ס.

זה בתנאי שתתמיד בקצב הזה במשך 3.5 שנים רצופות, כולל שבתות וחגים. הרשה לי לפקפק.

מה פירוש "יתיישן", היודע אתה כמה אנשים על פני הכדור רואים במלל זה שייכות משמעותית לחיי היום יום שלהם?

אפילו השמאל הקיצוני בעולם נדרש אל התמלילים הללו: ראה כמה מקום זה תופס ב http://www.jewwatch.com אני מסכים שהעריכה לא יצאה יפה מספיק, ואכן אני עובד על זה בארגז החול. אך אשמח אם במקום למחוק, תתווכח קודם.

במחילה, התייחסתי להתיישנות הכלים בהם מאוכסנים התמלילים, לא לתוכנם. אנא גלול את הדף מעלה וקרא שוב את דבריי דאז.

בניגוד לדעתך, לעניות דעתי אין ערך בהכנסת הטקסט הכתוב, ללא כל עריכה. שאם כן, גש לסנונית וראה את התנך הבבלי הירושלמי והרמבם. מזה שנים רבות הם שם, ללא תמורה, כולל טקסטים מצונזרים על ידי אויבינו מהבבילונים ועד בני ארץ להקת גנגיס חאן.

אני מסכים. אם תקרא שוב את מה שכתבתי אז, ותטרח גם לבדוק את דפי בבלי מסכת נדרים שכולם נערכו על ידי עבדך הנאמן, תיווכח כי אני בהחלט מצדד בעריכה. כל מה שהבעתי בדבריי היתה הסתייגות מעריכה מוגזמת.

לגבי ערכי התנאים והאמוראים - וכן אנוטציות סביב טקסטים: מה אתה אומר על תום סויר המוער, שלש בסירה אחת המוער,האם אין מקום לטקסט מסוג זה, האם זה לא יעשיר את הקריאה?

לדוגמא: נוסח גמרא הרב שטיינזלץ, כאשר יש טקסט - הוא בא עם תרשימים, תכתיבי המילים היווניות, רקע לסוגיה (התלמוד הבבלי בנוי נדבכי סוגיות על גבי סוגיות עתיקות יותר) ציורי פרחים וכדו', מסקנות הלכתיות, מראי מקומות.

האם בעידן הדיגיטלי עלינו להסתפק בטקסטים עתיקים ללא שום אפשרות להתייחס עליהם, לנקד או לסדר אותם?

במחילה, כבודם של ביאורים, הערות ושאר ירקות במקומם מונח. לו היית עוקב אחר הנעשה כאן בשנה-ומשהו האחרונות, היית רואה למשל את העבודה הרבה שנעשתה כאן בתחום ביאורי המקרא. למרות שזה לא תחום ההתמחות שלי, לא נמנעתי מלסייע פה ושם עד כמה שידי יד כהה מגעת. אולם, לדעתי, זכות קדימה לטקסט עצמו ולפירושים הקלאסיים, כדוגמת רש"י, רשב"ם, ראב"ן ור"ן (כוונתי בשלושת האחרונים למסכתות בהן הם מחליפים את פירוש רש"י).

אם תשובתך היא לא, לגבי מיקום זה, אשמח אם תגיד איפה כן מקומם. ואנא אל תאמר באתר פרטי. שכן כאן יש אפשרות לכלל הציבור לתרום את ידיעותיו בטקסטים אלו. ויקי הוא המקום הנכון לכך, וזו תהיה ברכה לרבים.

היה על זה דיון בזמנו, והיו שצידדו בהעברת דברים מסוג זה לוויקיספר, אולם לבסוף הוחלט שיתאים יותר לשלב אותם כאן.

ואגב, קראתי פעם ספר על יוצרי המוזאיק - תוכנת הדפדפן הראשונה, אשר ראו בדף גמרא מוער (אפילו הביאו צילום, נדמה לי מסכת נדרים) את המופת שעל פיו היו רוצים לבנות את האינטרנט, כאשר אפשר יהיה לא רק להגיע בקלות לקישורים (היפרלינקים) אלא אף לראות במבט אחד את המלל המוער.

כמובן. כל אשר תמצא בכוחך לעשות עשה, ויהי ה' עמך. -- נחום 07:02, 17 ביוני 2008 (IDT)
שבוע טוב נחום. האם ההערות שכאן כולם שלך, או שכל שורות ה"במחילה" הם של מישהו הקורא לעצמו נבוכד? משה פלאם מוצא"ש,היום הארוך בשנה: פרשת שלח התשס"ח (ארה"ק)
אם תקליק על משתמש:נבוכדנאצר, תיווכח כי הוא מהווה הפניה לדף המשתמש שלי, משתמש:נחום. אותו הגבר בשינוי הכינוי. -- נחום 07:45, 24 ביוני 2008 (IDT)
(אנחת רווחה) אני שמח שכעת אתה משתמש בכינוי זה. הקודם היה איך לומר - קצת מנאץ. Pashute 10:20, 24 ביוני 2008 (IDT)

התלמוד הבבלי בעריכתךעריכה

כתבת בהערה על בבלי מסכת סוטה "כא עמוד א בינתיים, מעתה כל הדפים בפורמט זה, עד סוף הש"ס בכל יום לפי הדף היומי" - בניגוד לקודמי בדף זה אני דוקא חושב שיש הרבה תועלת בעריכת טקסט הגמרא בשיטה בה אתה נוקט, ואני מאחל לך שאכן תצליח לסיים את כל הש"ס ב3.5 שנים. מה דעתך על השיטה בה אני התחתלתי את מסכת ברכות: ביאור:בבלי ברכות דף ב? אני חושב שהבנתי מדבריך שאתה לא אוהב את השיטה של פירוש שצריך לשים את העכבר מעל מילה כדי לראות אותו - נכון? - האם בכל זאת אנחנו יכולים איכשהו לשתף פעולה כדי לזרז את התקדמות הפירוש על הש"ס? יום טוב, אוֹרי 08:29, 16 ביוני 2008 (IDT)

באותו נושא:
  1. נראה לי שלא כדאי לשים מסכת שלמה בדף אחד - זה ייצא מאד גדול.
  2. נראה לי שכדאי לשים טקסטים מבוארים במרחב "ביאור:" - כך מקובל כאן.
  3. ו... נראה לי שכדאי לשתף פעולה. --אראל סגל 17:22, 16 ביוני 2008 (IDT)
אראל וכן אורי - עכשיו שיש פחות או יותר תבנית (לא יודע אם מוסכמת או לא, אבל ישנה) איך משתפים? כמו לימוד בחברותא? אשמח.
אם לא אראה תגובתכם מחר בבוקר, אשאיר הודעה גם בתיבותיכם במוצאש. שבת שלום. Pashute 02:39, 20 ביוני 2008 (IDT)
תגובה לאראל ולאורי, הדפים הם רק הסטוריה קרובה וקצרה של דפוס וילנא, וקוטעים את הסוגיה. אני מציע ערך או שניים לפרק, או אם יש סוגיה מאוד גדולה לתת לאותה סוגיה דף נפרד. מסכת מגילה למשל מתקדמת החל מדף י"א ולמרחק די רציני לפי מגילת אסתר. השבת שמתי לב ליומא ע"ה שעוסקת בפרשת ה"מן" במשך ארבעה דפים. אשמח לשתף פעולה. איך שמים דפים במרחב "ביאור", תוכל להעביר לי אותו ומעתה אמשיך שם? איך עושים טקסט במעבר עכבר. דווקא מוצא חן בעיני רק שלא אספיק כעת, אולי מאוחר יותר היום. האם אפשר לעשות רובדים שונים של ביאור (מראי מקומות, מקורות בתנך, תרגום מילולי, סיכומי סוגיה, טבלות, דיון משמעותי, קישורים חיצונים) - אולי אפשר לפתוח דף ביאור לכל סוגיה. בכל אופן תודה על דברי העידוד! Pashute 06:51, 17 ביוני 2008 (IDT)
דפים במרחב הביאור הם בדיוק כמו הדפים הרגילים. אתה מוזמן לקרא את ביאור:מבוא. היתרון הוא שכבר העלינו את הטקסט של הגמרא ורש"י לחצי מהש"ס וזה חוסך לך את ההקלדה - נשאר רק לכתוב פירוש.
בהערות שוליים יש את רש"י, אבל אפשר לכתוב שם גם הרחבות נוספות רבות. תראה בדף הראשון של הש"ס למטה ששמתי גם קישורים וכו'.
נכון שהחלוקה לדפים היא שרירותית (שקבעו בוילנא) אך כולם רגילים אליה, ולכן המשכנו באותה שיטה גם כאן. אם אתה רוצה, אפשר להוסיף כותרות בתוך הדפים בכל פעם שמתחילה סוגיה חדשה.
יום טוב, אוֹרי 08:31, 17 ביוני 2008 (IDT)
שלום אורי, ותודה, אך מה שאני רוצה לעשות זה מעין "תנך לעם" בהוצאת עם עובד. על ידי כתבית הטקסט באופן שירי, וניקודו, מתקבלת פרשנות מצד אחד, וקריאה בהירה ופשוטה מצד שני. אני יודע שכבר יש המון חומר, אבל כמו שאמרתי בוויכוח הקודם לפני שנים, הטקסט של התלמוד עם רשי ואפילו תמונות משס וילנא עצמו, כבר נמצאים כולם, ובאופן מלא, כבר ברשת, אז מה אנחנו מחדשים? לסיכום: לדעתי הטקסט צריך להופיע מפוסק ומנוקד לפחות חלקית, עם רמות שונות של פרשנות, בסימון כלשהו של הרמות הנוספות, או בדפים נלווים לפי סוגיה.
אני חוזר בי מהחלוקה לפרקים, ועכשיו חושב שכדאי לפי משניות, שהרי זוהי החלוקה המקורית של התלמוד הבבלי! אפשר לשים כתווית את מקום החילת וסוף הדפים ולמצוא את הדף אם צריך. היה רצוי (אבל אין אפשרות כזאת עדיין בויקי הזה) לבחור "view" כלומר מבט, ואז לקבל את אותו הטקסט, באופן אוטומטי, לפי המבט המבוקש: שירי, לפי חלוקת הדפים, חלוקה למשניות וכו'. כמו כן אולי אפשרות לבחור איזה רמות פירוש מעוניינים לראות בטקסט. העניין הזה מעורר הרהורים מעניינים לגבי פיתוח סוג ויקי שיתאים יותר, או אולי הפקת ויקי מהוראות (כמו תויות ויקי). מעניין אם יש מי שיכולים להרים כפפה כזו. Pashute 11:04, 17 ביוני 2008 (IDT)
אתה כותב "אז מה אנחנו מחדשים? ... הטקסט צריך להופיע מפוסק ומנוקד לפחות חלקית, עם רמות שונות של פרשנות, בסימון כלשהו של הרמות הנוספות..." - האם ראית את ביאור:בבלי ברכות דף ב? הרי זה בדיוק מה שיש שם! חוץ מזה - איפה יש באינטרנט גמרא עם רש"י?
יכול להיות שיש ביננו אי הבנה כלשהיא. אם כן אשמח לדבר איתך בטלפון - אתה יכול לשלוח לי באימייל את המספר שלך? (האימייל שלי בדף משתמש:Ori229). תודה, אוֹרי 11:24, 17 ביוני 2008 (IDT)
כן אני רואה ומעריך מאוד מאוד. מקווה שגם תרומתי תהיה רצויה בעיני הרבים. Pashute 02:39, 20 ביוני 2008 (IDT)

בבלי מסכת סוטהעריכה

רק רציתי להגיד שהדבר שאתה עושה שם נפלא, והלוואי שתמשיך כך. Dovi 08:09, 17 ביוני 2008 (IDT)

תודה לך וגם לאורי. אצור קשר מאוחר יותר. לא ראיתי את עבודתכם בברכות, ואכן יש חידוש שם. ראה מה הוספתי בברכות (ב.).
למדתי משם כמה דברים שאיישם עכשיו בסוטה. אני מסכים שעכשיו שכבר התחילו חייבים לשמור על הדפים של ש"ס וילנא,
ובכל זאת היה טוב אילו היינו כותבים לפי פרקים ומשניות ואת הדפים הופכים להפנייה. אנסה ליישם בקרוב בסוטה, מהמקום שהתחלתי, ולהדגים לכם. כך גם נשמור על הפרומט בשאר הש"ס, וגם נחדש בקריאות מובהרת יותר. Pashute 11:34, 17 ביוני 2008 (IDT)
אני דווקא אהבתי את הרעיון לעשות את זה לפי פרקים בעיקר, ולסמן את שבירת הדפים בתוך הפרק. לעשות לפי משניות זה גם הגיוני, אבל יש קצת בעיה שחסר סימון מספרי (החלוקה בבבלי לא תמיד זהה לחלוקה במשניות המודפסות). הפרק מהווה יחידה יותר טבעית וברורה אפילו מה"משנה" שעליה דנה הגמרא. וגם: מה אם בעתיד ירצה מישהו לערוך או איכשהו להראות מקבילות בירושלמי? בכל מקרה צריך גם להתחשב בנוחות (כלומר לעבודה הרבה שכבר נעשתה בתחום הזה בסגנונות שונים), ובגלל שאני לא תורם לזה בפועל, זה יהיה כמובן בידיהם של אלה שכן עושים את זה. Dovi 11:46, 17 ביוני 2008 (IDT)
עשיתי משהו חלקי עכשיו, נא ראה הערך. לא בטוח שזה עובד, חייב לעזוב עכשיו ובע"ה אחזור בערב. לא תהיה בעיה לגבי משניות, כפי שעשוי בסנונית -"ערך" (כלומר דף אינטרנט) נפרד למשנה, למרות שהדף מתחלף. ההבדל ביני לבין סנונית, שלא יהיו ערכים נפרדים לדפי וילנא, אלא ערך נפרד לכל משנה ואולי במקרה של סוגיות ארוכות מאוד, אפילו ערך לסוגיה בתוך המשנה. כפי שתראה במה שעשיתי, יש הפניה לדפי וילנא כרגיל. אולי אוסיף בתחתית דף ההפניות גם תוספת הפניות לפי משניות וסוגיות. (אולי קיים כלי ויקי לאיסוף אוטומטי של כאלו לתוך דפי הפניה?). Pashute 12:10, 17 ביוני 2008 (IDT)
אני מסכים עם דובי שהחלוקה לפרקים היא יותר טבעית מהחלוקה למשניות. ראה דוגמה קיצונית בתחילת מסכת סנהדרין: בפרק הראשון יש 6 משניות, וכולן מופיעות בתלמוד יחד, בתחילת הפרק! הגמרא בהמשך הפרק דנה בכולן ברצף. הפרק השני, לעומת זאת, מתחיל בדיון על משניות א-ב יחד, אחר-כך דיון על משנה ג לבד, וכן הלאה. --אראל סגל 03:32, 20 ביוני 2008 (IDT)

טוב, עכשיו אני מבקש עזרה: יש משהו כמו "תיבת טקסט"?עריכה

אני לא יודע אם לזה התכוונת, אבל אם כן, אז הנה. אוֹרי 06:12, 20 ביוני 2008 (IDT)

האם יש בויקי אפשרות כמו שאת התמונות רואים בצד, להראות טקסט לצד הטקסט שלי? Pashute 00:59, 20 ביוני 2008 (IDT)

אין לי מושג. אולי עדיף שתשאל במזנון. דף השיחה שלך נועד בעיקרו לאנשים שפונים אליך, ולתשובות שלך אליהם. -- נחום 02:09, 20 ביוני 2008 (IDT)
נכון, המטבחון עדיף. בינתיים כבר ראיתי כמה דברים שאלמד מהם. אבל כדי להתקדם צריך ליצור מספיק "בשר" (מאסה קריטית), אז כרגע לא מתמקד בסגנון, למרות שדברים שממש טעונים שיפור, אני מתקן כבר בדרך. Pashute 02:35, 20 ביוני 2008 (IDT)

דפי הפנייהעריכה

לדעתי דפי ההפנייה שעשית הם בסדר, ואין צורך למחוק אותם כרגע. -- נחום 02:35, 20 ביוני 2008 (IDT)

קישוריםעריכה

לשאלתך, פשוט מוסיפים את הביטוי 'w:' לשם הערך למשל [[w:גמרא]] יצור קישור לערך גמרא בויקיפדיה. נת- ה- 00:00, 22 ביוני 2008 (IDT)

תודה! Pashute 00:19, 22 ביוני 2008 (IDT)

מרחב שםעריכה

ראיתי שיצרת מרחב שם חדש - גמרא פתוחה. האם לא עדיף להשתמש במרחב ביאור? (למשל במקום גמרא פתוחה:בבלי סוטה פרק ד לקרוא לדף ביאור:בבלי סוטה פרק ד). --אראל סגל 03:36, 20 ביוני 2008 (IDT)

אבל אראל, אין ביאור בטקסט שלו (מלבד פיענוח של ראשי תיבית), רק "עיצוב שירי". חוץ מזה, כבר יש לנו גמרא במרחב הביאור - אז למה עוד אחת? אוֹרי 06:14, 20 ביוני 2008 (IDT)
חשבתי שהמטרה היא לאחד את שני הביאורים. מנקודת מבט של קורא שרוצה להבין את הגמרא, זה הרבה יותר נוח שהעיצוב והביאור יהיו בדף אחד, מאשר בשני דפים נפרדים ובשני מרחבים נפרדים. --אראל סגל 09:56, 20 ביוני 2008 (IDT)
ראו ביאור:בבלי סוטה דף כד, שנוצר אוטומטית מתוך גמרא פתוחה:בבלי סוטה פרק ד. --אראל סגל 10:45, 20 ביוני 2008 (IDT)

תודה אורי! בדיוק לזה התכוונתי.Pashute 23:43, 21 ביוני 2008 (IDT)

תשובה לאורי בעניין רש"י ברשת: כמה וכמה מקומות גוג"ל daf yomi ותשכח. ר' הכתוב למשל בויקיטקסט:מזנון#מפרשים ממאגר ספרות הקודש
תשובה לאורי בעניין הביאור בעיצוב. עצם העיצוב נותן פרשנות לכתובים.
להלן דוגמא שהשאירה עלי רושם בל ימחה כשראיתי לראשונה את תנ"ך לעם בהוצאת עם עובד לפני יותר מעשרים שנה.
וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:
"לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?
הֲלוֹא: אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב -
לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתו.
...וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ?!"
-וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו.
וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
אני מקווה שהבנתי נכון את מה שאתם אומרים. ואם כן, אני בהחלט רוצה לאחד הכל במרחב ביאור.
כלומר אשמח שיהיה טקסט הגמרא מעוצב "שירי", וכל הפרשנים (ראשונים ואחרונים) על הדף.
אבל כמה שאלות:
א. מהו בדיוק פרוייקט גמרא פתוחה? אורי כתב כאן על מרחב ביאור, אבל בגרסה קדומה של דף ההפניה, העביר את הדפים לגמרא פתוחה?
אורי חשב שאתה רוצה לעשות פרוייקט נפרד שייקרא "גמרא פתוחה" ויכלול רק את הגמרא בעיצוב שירי, בלי פירושים, בנוסף לפרוייקט שנקרא "ביאור" שבו יש גמרא עם פירושים אבל בלי עיצוב שירי. אבל אם שניכם רוצים לאחד את הפרוייקטים, אין שום בעיה להעביר את הדפים ממרחב "גמרא פתוחה" למרחב "ביאור" (אורי, מה דעתך?). --אראל סגל 00:30, 22 ביוני 2008 (IDT)
ב. אראל: איך נוצר דף כד באופן אוטומטי? ומאיזו גירסא הוא נוצר, האם הוא תמיד מעודכן?
פשוט תיכנס לביאור:בבלי סוטה דף כד ותלחץ על "עריכה", ותראה איך הוא נוצר. הוא אכן תמיד מעודכן, כך שאין צורך לעדכן בשני מקומות שונים - מעדכנים את הפרק, והדף מתעדכן אוטומטית (לפעמים עובר זמן מסויים עד שרואים את העדכון). --אראל סגל 00:30, 22 ביוני 2008 (IDT)
ג. עדיין לא הבנתי איך אני משתף אתכם ומשתתף אתכם בכתיבה? חלוקת עבודה? חברותא?
נראה לי הכי פשוט שכל אחד יעבוד על מסכת אחרת - אורי עובד על מסכת ברכות, אתה עובד על מסכת סוטה, ובע"ה יהיו מתנדבים נוספים שיחליטו לעבוד על מסכתות נוספות. --אראל סגל 00:30, 22 ביוני 2008 (IDT)
ד. לגבי פקפוקי נבוכד (או שזה נחום?) לעיל: בינתיים ההתקדמות יפה, ואפשר להשלים גם יותר מכפול.
-- משתמש:pashute משה פלאם מוצא"ש,היום הארוך בשנה: פרשת שלח התשס"ח (ארה"ק)


הרעיון של אראל נראה שהוא טוב לכולם. אני אעבוד על ברכות, בשיטה בה התחלתי. משה יעבוד על סוטה, בשיטה בה התחיל. אראל או אני (או משה) ניצור את ההכללה האוטומטית מתוך הדפים של משה לתוך דפים במבנה של ביאור:בבלי סוטה דף כד שאראל יצר כדוגמא. בסדר? אוֹרי 10:11, 22 ביוני 2008 (IDT)

מאה אחוז. אז אראל: מה צריך לעשות. להמשיך כפי שזה עתה (מרחב גמרא פתוחה:...) להוסיף משהו איפשהו? להעביר את הדפים למרחב "ביאור"? אנא עשה מה שנראה הנכון ביותר, ואני אמשיך משם. -- Pashute 17:17, 22 ביוני 2008 (IDT)
העברתי את הפרקים ג-ז למרחב ביאור, לדעתי עדיף להמשיך שם. בנוסף, עדכנתי את ביאור:תוכן לגמרא סוטה כך שיכלול גם הפניות לפרקים, והוספתי את התוכן לכל הפרקים ג-ז, כך שיהיה אפשר להגיע מכל פרק לכל שאר המסכתות והפרקים. מה שצריך עדיין להוסיף זה סימני קטע - "קטע התחלה" ו"קטע סוף" - לכל אחד מהדפים, בכל פרק, כפי שעשיתי בביאור:בבלי סוטה פרק ד. --אראל סגל 07:26, 24 ביוני 2008 (IDT)
טוב תודה! אשתדל לבדוק שהכל תקין. --Pashute 10:20, 24 ביוני 2008 (IDT)

יישר כוחכםעריכה

הייתי ספקן מלכתחילה, אולם נראה שה' מצליח בידכם. עלו והצליחו. -- נחום 07:42, 24 ביוני 2008 (IDT)

שלום משה, אני גם מצטרך לדברים של נחום, ורק רציתי להמליץ לך אם אתה מעוניין, שניתן לשלב קישורים חיצוניים לפירוש שטינזלץ בפורמט PDF, לעבודה שלך. כל יום ישנו קישור לדף של אותו יום בכתובת הבאה וניתן 'לשחק' עם המספרים כדי להגיע לדפים מתחילת מסכת סוטה. בברכה, נת- ה- 12:54, 24 ביוני 2008 (IDT)
תודה נת(נאל?) אין זכויות יוצרים לגמרא (מורי ורבי ומשיאי) שטיינזלץ? הם מסכימים להעלות באינטרנט חינם? -- משה Pashute 13:28, 24 ביוני 2008 (IDT)
ודאי שיש זכויות יוצרים, וגם אי אפשר להעלות את זה ככתב, כי זה פורמט PDF, אבל בתור קישור חיצוני זה כשר. וכל זמן שזה באתר שלהם, אין מניעה ליצור קישור חיצוני. נת- ה- 13:47, 24 ביוני 2008 (IDT)
כמובן. אני רק התפלאתי שהם מאפשרים לראות בפורמט PDF את מה שהם עושים. אגב יש מספר כלים Open- Source לקבלת העברית כטקסט מתוך PDF...
אשמח להפנות לפירושי הרב שטיינזלץ. לא נראה לי שאספיק בסבב הזה לראות גם את הפיסוק שלהם, אבל אולי מישהו שיראה את מה שהם כתבו (זה צוות במכון, לא עבודה אישית של הרב), יוכל לעדכן את הביאור שלנו, אם משהו אינו כשורה, או לכתוב הערה על כך. אולי אפשר לשאול אותם לגבי שימוש בניקוד שלהם. למשל, סומכוס - הם "גילו" (נדמה לי דרך הרב פליקס, או ספר אחר שחקר את היוונית בתלמוד) שניקוד שמו הוא Somachos ולא Soomhus כמו שאומרים בישיבות. כך גם הם מנקדים: אֶין ולא אֵין למלה 'כן' בארמית, דבר שמסתבר, אם חושבים על זה. הן? --משה:Pashute 14:34, 24 ביוני 2008 (IDT)
אני חושש שאם נסדר קישורים לPDFים של שטיינזלץ, יכול להיות שנתאכזב כאשר לאחר שיסיימו את מסכת סוטה בדף יומי הם פתאום יורידו את כל המסכת מהאינטרנט. אוֹרי 07:12, 25 ביוני 2008 (IDT)
למיטב ידיעתי, הניקוד של Sumachus לסומכוס ו-In ל"אין" במובן "כן" אינו חידוש של שטיינזלץ, וגם אם כן, אין על שיטת ניקוד זו כשלעצמה זכויות יוצרים, שכן היא מקובלת בכל העולם האקדמי כמובן מאליו (אני יכול להעיד, כמנקד ומגיה בהוצאה לאור של ספרי קודש, שאצלנו ניקודים אלו ושכמותם נהוגים כעניין שבשגרה). קיימים הבדלים רבים בין ההגייה המקובלת בישיבות לבין זו הנהוגה ב"אקדמיה". הטקסט של התלמוד בוויקיטקסט, כעיקרון, אינו מנוקד, אבל אם אי פעם נרצה ליצור טקסט מנוקד, או לנקד מילים קשות וכיוצא, לא אמורה לדעתי להיות מניעה חוקית מלהשתמש בשיטה ה"אקדמאית", וזה אפילו רצוי. -- נחום 08:19, 26 ביוני 2008 (IDT)
המממ, הרגע שמתי לב לכך שניקדת "אין" בסגול תחת האל"ף. זה בכוונה? כי לא ידוע לי על ניקוד שכזה. למיטב ידיעתי, הניקוד המקובל באקדמיה הוא חיריק. -- נחום 08:21, 26 ביוני 2008 (IDT)
ראשית, טעיתי לעיל ואני עורך את ההערה שלי: צריך להיות: "כך גם הם מנקדים אֵין (בצירה) בארמית (שמשמעותה הן) כפי שאכן מסתבר שצריך להיות, כמו המלה הן בעברית, ולא "אִין" (בחיריק) כפי שנהוג לאומרה בישיבות".
שנית, אינני מסכים ש"אקדמית" אין מנוקד בחיריק. ראיתי כבר כמה ספרים מדעיים בהוצאות של מוסדות אקדמיים מכובדים ביותר, בהן מצוטטים קטעי תלמוד ובהם האין בצירה. (האין הוא IN, כלומר: יש רק אין, ואין אִין :). אחפש מקורות מקוונים ואשתדל להביאם כאן. --Pashute 19:26, 26 ביוני 2008 (IDT)

השלמת מסכת סוטהעריכה

הכנתי לך את הטקסט לפרקים האחרונים של המסכת. אתה יכול לערוך אותם, וככה גם נרויח את רש"י. אם אתה לא אוהב את זה, אתה יכול להתעלם ממה ששמתי (למחוק את זה).

דרך אגב, גם השלמתי את דפים ב-יח אבל לא בדפים בהם יש פרקים מלאים. בהצלחה, אוֹרי 09:17, 8 ביולי 2008 (IDT)

גם לי נראה שעדיף להשתמש בדפים עם פירוש רש"י כבסיס. כך יהיו לנו באותו דף גם גמרא מחולקת לסוגיות וגם פירוש רש"י - "טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח ידך"...
אורי, האם יש אפשרות להכניס אוטומטית, בדפים של הפרקים שהעלית, סימני קטע עבור הדפים? --אראל סגל 21:08, 9 ביולי 2008 (IDT)
בעקרון אפשר. קצת עבודה אבל לא נורא. בא נשמע קודם מה pashute אומר על כל הנושא. אוֹרי
אני אומר תודה! --משה Pashute 00:54, 10 ביולי 2008 (IDT)
רגע, יש לי שאלות:
א.האם ביאור:תבנית תבניות ויקי יכולות לקבל "פרמטרים"? כי אם כן, אני מעדיף תבנית כזו:  רש"י 'יכול': משום כך רשאי.: {{{2}}}  ובמקום הערת שוליים, אשים אותם כביאור עם אות מוגבהת בקצה ה"דיבור המתחיל"רשי הדיבור המתחיל:המובאה מהגמרא.. באופן כזה.
ב. כמו כן האם ניתן להחליף את כל ההפניות להערות שולים בבת אחת לצורה הזו.
ג.ואחרון חביב: דווקא בפרק ז לגבי המשך המשנה עשיתי עבודה בדף מחולק מפאת אורך הפרק, בשאר הפרקים בדרך כלל אין צורך בחלוקה כזו. אני מעביר עכשיו את עבודתך לדף המחולק --משה Pashute 06:20, 10 ביולי 2008 (IDT)
סליחה! רק מחקתי ולא הספקתי להכניס החדש. אמשיך אחרי התפילה. בוקר טוב ושוב תודה! --משה Pashute 06:41, 10 ביולי 2008 (IDT)
א. כשהתחלתי לטעון את הגמרא, חשבתי על הרעיון שאתה מתאר (שרש"י יהיה בתוך תבנית:ב במקום בהערת שוליים). זה באמת נראה יפה, ויעיל, אבל אחר כך גיליתי שלפעמים אני רוצה לפרש מילה בתוך דברי רש"י ואם כבר רש"י בתוך תבנית:ב זה בלתי אפשרי.
ב. בעקרון כן.
ג. בהצלחה, אוֹרי 08:50, 10 ביולי 2008 (IDT)
כן, בדיוק ראיתי את העזרה:תבניות בעצמי. אפשר להכניס פירושים בסוגריים, וציטוטים לצרף להערות השמאליות.
"בעקרון כן" - אני משתמש בתכנת עריכה מחוץ לויקי, אז יותר קל. הבעיה היחידה: כבר עשיתי המון עבודה על הדף ההוא לפני הרש"י, כעת מעביר את מה שאני עשיתי לתוך התוכן שאתה עשית, מחליף את הרש"י לתבנית ונראה כמה זמן זה יקח. להבא יהיה לי בסיס לעבודה. שוב תודה!... --משה Pashute 08:55, 10 ביולי 2008 (IDT)
דאגה בלב איש ישיחנה: הרגע איבדתי שעה עבודה, שמרתי בלי UTF8 והלכה כל העבודה, חוץ ממאקרו (228 דיבורי המתחיל של רשי) :-( --משה Pashute 10:09, 10 ביולי 2008 (IDT)

שיחת ביאור:תא שמעעריכה

אתה מוזמן להשתתף בדיון. תודה, אוֹרי 08:20, 16 ביולי 2008 (IDT)

מסכת גיטיןעריכה

אני רואה שאתה מתקדם עם המסכת - יפה.

ראית שהשגתי את כל גיטין עם רש"י (ראה ביאור:בבלי גיטין דף ב)? אתה יכול להעתיק משם ולהמשיך (כמו שעשית בחלק ממסכת סוטה).

בהצלחה בהמשך, אוֹרי 08:34, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

הבעיה היא שאני מתקשה להתקדם, כי הרש"י לכאורה "מפריע". אשתדל להמשיך עם, אבל לא מתחייב לגבי אחידות אחורה.
ההמרה לתבנית רשי היא פשוטה: אני מחליף כל ref ל סוגריים מסולסלים ואחריהם רשי|?| וכל /ref ל סגירת סוגריים מסולסלים
בעיה נוספת היא שאין "דיבור המתחיל", וברשי המקורי (הקונטרס) - כמובן שיש, והוא חלק אינטגרלי מפירושו.
-- משה Pashute 03:55, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
אתה צודק לגבי הבעיה שחסר את הדיבור המתחיל. לגבי שימוש בתבנית:רש"י אתה רשאי לשנות - אני אישית מעדיף שלא כי זה מפריע להוסיף תבנית:ב כשרוצים לבאר מילה מסויימת בדברי רש"י. אוֹרי 08:36, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
נחמד לפגוש מקץ שבע שנים את העבודה שעשינו ולהמשיך... -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' באדר א' ה'תשע"ו • 00:17, 11 בפברואר 2016 (IST)

גמרא נוחהעריכה

אני חושב לעשות תבנית ביאור:ראש פרק מבואר וכן סוף פרק, וכך תהיה אחידות.
מה לכתוב לגבי גמרא נוחה?
הרי אנחנו לא משאירים את זה כמו שזה, ובמיוחד, אני מוחק הסברים שלהם, שהרבה פעמים מפריעים, כאשר הגמרא ערוכה בצורה החדשה עם ראשי הפרקים, ולעומת זאת מוסיף הוספות משלי (משלנו - ראיתי שעוד הוסיפו ועדכנו).
אז מה לכתוב בהודאה?
-- משה Pashute 04:23, 6 באוגוסט 2008 (IDT)
ראיתי שיצרת את ביאור:מקור באדיבות גמרא נוחה - מצויין! אוֹרי 08:37, 6 באוגוסט 2008 (IDT)

ביאור:קא משמע לןעריכה

מחקתי את הרשום בתבנית... אפנה את אורי לכאן.
מכיוון שהרבה מדפי הביאור משתמשים בתבניות אלו (לשמם הם נועדו), הם בצורה של הערת ביאור (תבנית 'ב').
אולי הייתי צריך לקרוא להם אחרת?
'תבנית ביאור:קא משמע לן'
או 'ביאור:ב-קא משמע לן'?
'ביקצור:קא משמע לן'? (קיצור של ביאור בקיצור...)
היש עוד ערכים מסוג זה, שכעת בעלי הרחבה? (למשל הכנסתי 'ביאור:נכרי' שהוספתי בכוונה כנגד ביאור:גוי שתופס עמוד וחצי...)
בינתיים אי אפשר להשאיר ביאור מורחב. בקיצור: מה לעשות? -- משה Pashute 00:14, 7 באוגוסט 2008 (IDT)
לא הבנתי מה רע בביאור:קא משמע לן? אוֹרי
השתמשתי בזה באלף מקומות בתור תבנית - בתוך דף הגמרא - לא בתור הפנייה אלא בתור תבנית עם שני {.
מה שאומר שכל הדפים יצאו בכל פעם שכתוב 'מאי קמ"ל' זה הוחלף בכל התוכן שאתה כתבת... !! -- נדון אחרי ט' באב. שבת שלום וצום קל (או אולי יהיה חג שמח) Pashute 17:48, 8 באוגוסט 2008 (IDT)
ברגע האחרון לפני שבת... איך עכשיו - נפתרה הבעיה? אוֹרי 18:57, 8 באוגוסט 2008 (IDT)
כמה אינדנטציות אפשר בויקי :-) בתשובה לשאלתך: יוצא מן הכלל למדתי NoInclude! תודה כרגיל -- משה Pashute 20:50, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

ערפילי טוהרעריכה

ערפלי טוהר או ביאור:ערפילי טוהר או ביאור:ערפילי טהר? (שאלתי כבר בשיחת ביאור:ערפילי טהר אבל לא ענית.) תודה, אוֹרי 07:49, 6 בנובמבר 2008 (IST)

תודה! אני כותב בקרוב תשובה מפורטת שם. -משה Pashute 11:19, 6 בנובמבר 2008 (IST)
כתבתי, אך עדיין לא השלמתי את זה... אני עוד אוסף חומר - וגם מנסה להתקדם בערך עצמו. Pashute 22:17, 17 בנובמבר 2008 (IST)
בינתיים מצאתי את מקור הביטוי בספר ההיכלות. (ושמא זהו היכלא דרשב"י). עלי לבדוק עוד בדיוק.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ו בסיוון ה'תשע"ג • 01:26, 4 ביוני 2013 (IDT)

שיחה:מבוא למסכת כלאיםעריכה

השארתי לך הודעה שם. תודה, אוֹרי 07:07, 11 בנובמבר 2008 (IST)

טוב, אסתכל... Pashute 22:17, 17 בנובמבר 2008 (IST)

מנויעריכה

משה, אתה פעיל באופן עקבי זמן רב כבר, ותורם באופן איכותי. האם תרשה לי להציע אותך בשבוע הבא בתור מפעיל מערכת? Dovi 23:48, 13 בנובמבר 2008 (IST)

מהי מילה עברית להתפעלות? (בלע"ז: וואו!) תודה! אתכבד בכך. Pashute 22:17, 17 בנובמבר 2008 (IST)
יופי! אם כן אנסה לטפל בעניינים האלה מחר. Dovi 00:10, 18 בנובמבר 2008 (IST)
הצעתי אותך. אתה גם מוזמן להצביע לגבי השאר. Dovi 22:00, 18 בנובמבר 2008 (IST)
הודיתי שם, ושוב תודה. שבוע טוב וגשום (ולא רק זיקים (מטאורים).Pashute 00:01, 14 בדצמבר 2008 (IST)

באג הניקודעריכה

ראיתי שניסית לתקן את הניקוד בחזון הצמחונות והשלום - זה לא יעזור - תראה את זה: W:ויקיפדיה:ניקוד/בעיות. חבל... אוֹרי 22:10, 10 בדצמבר 2008 (IST)

שיחת משתמש:Pashute/ביאור:חומש במדבר פרשת במדברעריכה

תוכל בבקשה להגיב? תודה, אוֹרי 09:23, 27 במאי 2009 (IDT)

ערב שבועות ה'תשס"ט, תודה! --Pashute 05:35, 28 במאי 2009 (IDT)
בינתיים העברתי לדף ביאור:פרשת במדבר

ביאור:התבוננות בברכת המזוןעריכה

בוט העדכון בודק אם קיימת בדף התבנית "הוסב מאתר הניווט בתנך". אם התבנית לא קיימת - הוא לא מעדכן, כי זה אומר שכנראה מישהו ערך את הדף ומחק את התבנית. בכל מקרה, גם כשהתבנית כן קיימת והבוט כן מעדכן, הוא לא מוחק את הגרסאות הקודמות (הוא לא יכול טכנית לעשות זאת). ובדף הנ"ל, בהסטוריה, אין שום זכר לגרסאות קודמות בעריכתך, יש שם רק שתי גירסאות שהבוט העלה, ולכן לא ברור לי לאן נעלמו העריכות שלך. --אראל סגל 06:51, 24 ביוני 2009 (IDT)

תודה על התשובה! חבל על דאבדין, והלוואי ומשתכחין! אולי אנסה שוב השבוע. על כל פנים עכשיו אני מצוי היטב במאמר. כתבתי הן על איכותו (הירודה במידה מסויימת) וחשיבותו (הגבוהה לדעתי) בדף השיחה, ועיצבתי את הדף כולל כותרות, שהביאו לקריאות המאמר והבנתו... -- משה Pashute 17:11, 24 ביוני 2009 (IDT)

קישור לפסוקיםעריכה

עדיף לקשר לפסוק הספיצי במקום לדף הפרק. תראה את התיקון שעשיתי כאן. תודה, -- אוֹרי 08:28, 15 באוקטובר 2009 (IST)

אתה מוזמן לתקן. רק לקחתי את המקורות כפי שצויינו וּוִיקֵתִי אותם.
כהערה בלבד, אני דווקא שמחתי שאין ציון מדוייק, מכיוון שקריאת הפסוק מחוץ להקשרו בדרך כלל לא נותן הרבה,
ואילו לימוד הפרשיה סביב, מעשיר מאוד את ההבנה, ומאפשר התבוננות רעננה ועדכנית על התורה שבעל פה כולו, וכן על משמעות הנ"ך מול חמשה החומשים. (לכן בגמרא מבוארת הבאתי ציטוטים שלמים בשמאל הכיתוב)
מעבר לכך, הייתי שמח לציין פרשיה בחלוקה עברית כלשהיא (פרשת השבוע או פרקים עבריים), ולא לפי חלוקת המשבשים הנוצרים.
גם על גילויים בעניין זה יש מה להרחיב, בע"ה ארשום אותם ביום מן הימים.
אבל אויב הטוב הוא הטוב יותר (היש פסוק האומר זאת?) ודיה לצרה בשעתה: כך זה נעשה בשאר העולם, ובייחוד בשאר הויקימדיה, על כן אינני מתנגד להשלמת הפסוק בציטוטים, אם תרצה.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ז בתשרי ה'תש"ע • 13:58, 15 באוקטובר 2009 (IST)

איפה תבניותיי, ומדוע תבנית ב לא עובדתעריכה

  • א. תבנית ב אמורה לעבוד לא עובדת.
בשועל האש - רואים את המלל צמוד למילה המקורית,
ובאינטרנט אקספלורר 8 כנל. רק בIE 7 זה נראה נכון. כתבתי על כך במזנון אך אינני מוצא את זה.
אין לי מושג מה קורה במחשב שלך, אבל אצלי זה בסדר גמור גם בשועל האש וגם באקספלורר 7. --אראל סגלשיחה • א' באדר ה'תש"ע 14:44, 15 בפברואר 2010 (IST)
טוב, תודה אראל. אולי יש לך מושג איך אני מחפש את התבניות היפות שהכנתי פעם (במסכת סוטה...)
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' באדר ה'תש"ע • 02:31, 16 בפברואר 2010 (IST)
  • ב. איך אני יכול למצוא את תבניות הביאור שיצרתי והשתמשתי בהן בעבר.
חזרתי לעבודה אחרי הפסקה, וכבר אינני מוצא את ידי ורגלי. חבל.
הרש"י בתור ref מעצבן ביותר ולא קריא.
כך גם השלמת הפסוקים (מגמרא נוחה - שאיננה כל כך נוחה, בלי עיבוד). חבל בכמה פעולות פשוטות ניתן להמיר את הכל לטקסט צדדי או 'ריחופי'.

-- חודש טוב!
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • א' באדר ה'תש"ע • 06:35, 15 בפברואר 2010 (IST)

תודה אראל, התשובה נמצאה בתוך שאלתי אליך. בסוף  רש"י ביאור בבלי סוטה: מצאתי את התבנית 
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' באדר ה'תש"ע • 02:35, 16 בפברואר 2010 (IST)
לכל מי שרואה את קריאתי: עדיין אני רואה את הטקסט ללא ריחוף. הן בFF הן ב IE8. אולי כי אני עובד עם XP אנגלי (כלומר Start משמאל)? בעבודה זה עם Windows Server 2003 - לא מצפה שם ליותר מדי
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א באדר ה'תש"ע • 03:27, 7 במרץ 2010 (IST)

ביאור:בבלי ברכות דף בעריכה

אהבתי את העריכות שעשית - ישר כח! -- אוֹרי 20:36, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה!
לצערי, מצאתי שאני פורה בהרבה, כאשר אני עובד עם סביבת משרהמש"מ Wysiwyg (ובעברית: כר"ו: כזה ראה וקדש).
עברתי לעבוד על הדף היומי בתוך גוגל דוקס הפרטי שלי (פתוח למי שאני מפנה אליו)
אינני יודע אם יהיה אפשר להעביר את זה לויקי בקלות...
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ו באלול ה'תש"ע • 13:58, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
1. אשמח לקבל קישור.
2. "כזה ראה וקדש" - אהבתי. זכורני שהיינו משתמשים בביטוי זה לתאר בחורה רוקה נאה וחסודה...
3. עכשיו שמתי לב שברכות ב. יש מקומות שהיתה הזחה שהביעה את השתלשלות הסוגיה וביטלת את זה. זה בכונה?
(למשל "אם כן למה אמרו חכמים ‘עד חצות’?" זה שאלה על "ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות וכו'" ואם כן היא צריכה להיות יותר שמאלה)
4. העריכות שעשית עכשיו על ויקרא - זה יפה מאוד אבל לפני שאתה עושה שינויים כאלו גדולים בעיצוב בבקשה תתייעץ איתי. עכשיו שלושת הפרקים האלו שונים מכל יתר הפרקים בתנ"ך ומעבר לחוסר האחידות שיכול לבלבל את הלומדים, העובדה שהדף מאוד ארוך עכשיו מרתיע מלהדפיס אותו.
אני לא מתכוון לשחזר את מה שעשית, אבל ברשותך הייתי רוצה לצמצם קצת את המרווחים בין השורות. בסדר?
שבת שלום, -- אוֹרי 15:49, 29 באוקטובר 2010 (IST)
מה שתעשה מקובל עלי. לגבי 3, אצטרך להסתכל על זה כשיהיה לי זמן. וכפי שמופיע בגמרא: וכי תימא בשישי... משה - לא היה לו פנאי.
אמשיך ברשותך על כל ספר ויקרא בע"ה וכן על כל התנ"ך (אני מוכן להתחייב על פי סדר פ"ש. אולי אפשר לעשות מרחב עימוד:ספר ויקרא (במהדורה המעומדת)? בכל אופן כהכנה ללימוד בהוריות, זה היה הכרחי. אגב לא אני עשיתי את ה"כותרות הקטנות" שנמצאות רק (נדמה לי) בפרק ד או ה'. כך שחוסר אחידות זה כנראה "גזירה מלפני". שבת שלום ומבורך
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א בחשוון ה'תשע"א • 15:58, 29 באוקטובר 2010 (IST)
העימוד שאתה עושה מוצא חן בעיני. וכמובן שלא נפתח מרחב חדש בשביל זה. רק כדי שלא יהיה חוסר האחידות בולט מאוד, אני מבקש שלא תעשה שורות מאוד קצרות ותשתדל שלא יהיה רווח גדול מדי בין הפסקאות.
לגבי ה"כותרת קטנה" - התכנון הוא להמשיך לכל התנ"ך (אך בינתיים הספקתי רק לבראשית, יהושע, שופטים, שמואל ופה ושם). -- אוֹרי 00:01, 31 באוקטובר 2010 (IST)
טוב. אבל הייתי שמח אם נתחיל לעשות כמו בתלמוד הירושלמי לדפוסיו, ולפחות במהדורת הביאור:
  • בראש כל דף (או עמוד אם הגמרא בעמודים נפרדים): שם המסכת, אות הפרק ושמו. ברכות א פרק 'מאימתי'
  • ובכל אזכור של משנה: שם המסכת אות הפרק והמשנה, ושמם. משנה - ברכות (א א) פרק 'מאימתי', משנה 'מאימתי קורין'
  • ובכל תחילת גמרא: שם המסכת אות הפרק והמשנה שם המשנה גמרא - ברכות (א א) מאימתי
באופן זה אפשר להתחיל "לעזוב" את קדושת הדפוס, ולעבור לקדושת העניין. (ביחוד עם המחשבה של "כי תבואו אל הארץ ונטעתם" - ו"לא תשחית את עצה".
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ג בחשוון ה'תשע"א • 02:29, 31 באוקטובר 2010 (IST)

שמות הצדיקיםעריכה

על סמך מה שינית בשמות הצדיקים? ראית את הנוסח שלך כתוב או שהוספת מידע על סמך ידע אישי?

Uziel302 20:41, 9 באוקטובר 2010 (IST)

לא נוסח כתוב באחד מרשימות "שמות הצדיקים" אבל מתועד היטב בספרים שונים. ארשום הכל שם בע"ה. חודש טוב
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' בחשוון ה'תשע"א • 16:54, 10 באוקטובר 2010 (IST)

לדעתי צריך שבויקיטקסט יהיה את הנוסח של הספר כמות שהוא, ללא תוספות של מידע, אף אם הן נכונות. הספר מהווה סגולה בקריאתו ולא מיועד להיות מקור היסטורי. Uziel302 18:22, 10 באוקטובר 2010 (IST)

ראה נא בדף השיחה שם.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ג' בחשוון ה'תשע"א • 12:00, 11 באוקטובר 2010 (IST)
הסתכלתי בדף השיחה שם ולא מצאתי תשובה לשאלתי. Uziel302 12:07, 11 באוקטובר 2010 (IST)
הרגע גמרתי להוסיף... לא חשבתי שאנחנו משיחה מקוונת. סליחה.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ג' בחשוון ה'תשע"א • 12:19, 11 באוקטובר 2010 (IST)

סרגל ניווט - עזרה!!!עריכה

האם מישהו יכול להפנות אותי לדף המסביר איך להתאים סרגל ניווט לדפים שלי. העתקתי את 'ביאור:מגיד דבריו ליעקב' מהדף המקורי, וסרגל הניווט מחזיר אותי לספר המקורי. תודה! ואגב: כשבאנו לארץ בתש"ל ואחרי שהתיישבנו באשדוד, אבא שלי שיחי' בטוב ובנעימים עד מאה ועשרים, לקח את הכביסה למרכז הקליטה וננעל שם בחדר ללא ידית. היה לו עקרון להשתמש אך ורק בעברית. לכן צעק "עזרה! עזרה!" (תרגום של Help). עבר זמן רב עד שהבינו שמישהו זקוק שם לעזרה, וחילצו אותו...
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב בחשוון ה'תשע"א • 14:06, 20 באוקטובר 2010 (IST)

מצאתי! אני רץ לחפש מגבת ובגדים. תבנית:סרגל ניווט בביאור :-( סליחה.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב בחשוון ה'תשע"א • 14:16, 20 באוקטובר 2010 (IST)

חלוקה נוצרית?עריכה

חלוקת התורה והתנ"ך שבידינו לפרקים היא אכן נוצרית, אבל החלוקה לפסוקים היא הלכה למשה מסיני...

אם לדעתך בוויקרא ה הפרק או תחילתו מתקשר לפרק הקודם או לסופו, אנא ציין זאת בראשית הביאור לפרק. אבל החלוקה לפסוקים, היא הלכה למשה מסיני ובוודאי שאינה נוצרית כי אם קדומה הרבה יותר (היא חלק ממסורת הניקוד והטעמים שהגיעה אלינו באמצעות בעלי המסורה מטבריה, רבי אהרן בן אשר וחבריו)

בברכה, נחום - שיחה 05:58, 29 באוקטובר 2010 (IST)

אכן. וחלוקת הפרקים באמצע אמירה למשה (בכל הפרקים הקודמים בויקרא) היא סילוף. ומרגיז שלא הצלחנו להתגבר על כך. אין שום סיבה שאציין את העניין בגוף הטקסט. ואגב, "חלוקה נוצרית" כתבתי ביאושי בתקציר העריכה, ולא בשום מקום אחר. יחד עם התאריך העברי, (וכנראה גם השפה העברית, והתרבות העברית) אני חש שיש סחף. יתכן שבעניין הפרקים זו "מלחמה אבודה". יום אחד אתיישב ואנסח את העניין. אולי במסגרת "הוריות" (המסכת בענייני טעויות הציבור). עיקר ההתנגדות שלי אינה רק בעניין ה"כבוד" ואפילו לא המשמעות שהחלוקה הזו נותנת. אלא עניין "חכמת המספרים" כמו שנאמר שם, דף קנ"ט ב. בגלל חוסר ההקשר כיום, הקיטלוג המספרי ללא משמעות כלשהי לעתים מפריע במקום לעזור. רק מתי מעט מעמיקים מגיעים למקור, והשאר מפסידים אותו לחלוטין. זאת, בשונה מהויקיפדיה בה אפשר לכתוב שw:חביתה מתקשה למרות שw:טמפרטורת התכה של ביצה לכאורה היתה צריכה לאדות אותה. לעומת זאת ההפניה למקורות נראית יותר כמו ה-e323 עובר למצב צבירה ש-323 נ"ג למרות שתכונת ט-תכתך 341 של ב42 לכאורה היתה צריכה לש-323 נ"ד אותה. בוקר טוב.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א בחשוון ה'תשע"א • 06:15, 29 באוקטובר 2010 (IST)
תראה, אנחנו משתמשים בחלוקה הזו לפרקים מחוסר ברירה, פשוט כי זו החלוקה המקובלת. אם זה מספיק חשוב לך כדי לטרוח בעניין, אתה יכול בהחלט לחלק מחדש את כל הביאורים לתורה לפי הפסקאות, דהיינו פרשיות פתוחות או סתומות, או לפי מה שנראה לך חלוקה עניינית לפי הביאור שאתה ואחרים מבארים כאן, תוך התעלמות מהחלוקה הנוצרית במקום שהיא סותרת את זו שלך. זה המון עבודה אבל אפשרי. זה יצריך כמובן גם איזה שהוא סוג של הפנייה מהטקסט העיקרי (שאותו אין לנו ברירה אלא לחלק לפי החלוקה הנוצרית, כי זו החלוקה שציבור הגולשים מחפש לפיה) אל הביאור של כל פסקה ופסקה. אני לא יודע עד כמה זה חשוב לך ועד כמה אתה מוכן להשקיע, זה המון המון עבודה. בברכה, נחום - שיחה 06:22, 29 באוקטובר 2010 (IST)
בדיוק. לכן רק קיטרתי. ואפילו לא בדף כלשהו, אלא תוך כדי הכנסת תקציר. וגם זה בדרך אגב. איך שמת לב? מלחמה אבודה אמרתי? מאותן סיבות ובאותה מידה אני מתנגד לחלוקת הש"ס לפי דפוס וילנא, וזו אותה מלחמה אבודה. אבל תודה שהעלית לרמה מלאה. לעניות דעתי, יש ערך בדיון עצמו, ויש מה לעשות (לא שינוי סופי, אבל מעט אפשר לעשות).
וכמו שכתוב באיוב יד יט, וכבר דרשו על זה באבות דרבי נתן ו סעיף ב. ועיין סיפור רבי עקיבא והאבנים השחוקות
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א בחשוון ה'תשע"א • 07:53, 29 באוקטובר 2010 (IST)

"סוף פרשת אמור"עריכה

מה היית כוונתך בזה? -- אוֹרי 20:33, 6 בדצמבר 2010 (IST)

התחלתי להוסיף בדפי הביאור ידיעה (בצד) לגבי מקומו של הפרק בפרשות השבוע. (ערכתי בגלל ובקשר לטקסטים שונים שבהם למדתי על חנוכה)
חנוכה שמח, וחודש טוב.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ל' בכסלו ה'תשע"א • 14:10, 7 בדצמבר 2010 (IST)

הביאוריםעריכה

אני לא חושב שיש בעיה לפתוח ראשי תיבות כגון ר"ל-רוצה לומר. לדעתי אין צורך לעשות זאת כביאור.Uziel302 20:09, 15 בדצמבר 2010 (IST)

אתה מתייחס כמובן לדברת שלמה. ראה נא פרשת תולדות. השאר לפי הזמן שלרשותי. לעתים אינני מספיק להגיע לכל דבר. ובכל זאת יש סיבה ויתרון לפיתוח ראשי התיבות שם. צ"ל בספר דברת שלמה הם בדרך כלל "צריך להבין" לעומת "צריך לומר" המקובל אצל לומדי התלמוד, וראה זה פלא: דווקא בפרשת ויחי יש ר"ל שכלל אינו רוצה לומר ר"ל... אנא הרשה לי להרחיב עם הזמן ואני בטוח שבסופ"ש שבסופו של דבר הדברים יעמדו ע"נ.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בטבת ה'תשע"א • 02:25, 16 בדצמבר 2010 (IST)

משניות תעניתעריכה

שלום לך, pashute.

עברתי בפירוט על הביאור שלך לשני הפרקים הראשונים של משנה תענית, ונאלצתי למחוק מעט ממנו, במקומות שהוא אינו הגיוני. כמו כן מחקתי את שמות המשניות, שאין להן מובן - כי המשניות לא חולקו על ידי רבי ולמעשה אין להן שם. המנהג לכנות משנה על פי שתי המילים הראשונות אינו מובן ואינו מוצדק (וגם אינו מוכר לי). עיקר החשיבות היא רק להקל על התמצאות. נושאי הפרקים שהוספת היו נכונים בדרך כלל רק למשנה הראשונה, ולכן החלפתי אותם בנושאים כלליים יותר.

במקומות שהיה אפשר השארתי את העריכה והביאורים שלך, גם כשלא הסכמתי איתם.

בברכה ובהערכה Ahituvrs 23:55, 12 ביוני 2011 (IDT)

שלום וברכה.
א. לא ברור לי מדוע הוספת באמצע דף שיחת המשתמש שלי ולא בנושא חדש (שכעת פתחתי). בכל אופן תוקן.
ב. המשניות נלמדות בעל פה גם כיום. השמות של המשניות עוזרות ללומד לזכור. תלמידים שלי וגם אני עצמי יכולים להעיד על כך. כמו כן, הם מהווים תשתית להפסקת המנהג (הפסול בעיניי, ואתה יכול לקרוא על כך כאן ובארכיון) של אמירת מספר הדף בדפוס מסוים, במקום להגיד את שם הספר והפרק. וביותר פסולה השיטה של הפניה למקורות התורה על פי חלוקת הפרקים הנוצרית. לגבי עניין זה אחפש את המקום הנכון לפתוח בדיון על כך. אנא, אל תענה כאן.
לגבי הפירושים שאליהם לא הסכמת, וביחוד ראשי הפרקים - בוא נשוחח בדף השיחה של המסכת. להת' שם. קיץ נעים ומבורך
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 15:35, 13 ביוני 2011 (IDT)

שני דפיםעריכה

שלום, יש שני דפים ששמך מופיע בכותרתם ושכנראה אינם אמורים להיות איפה שהם עכשיו:

מה לעשות אִתם? ––אמיר א׳ אהרוני 10:07, 10 בינואר 2011 (IST)

> Pashute:ביאור:בבלי מעטפת לפרק
התוכל לבדוק אם יש שימוש במעטפת זו היכן שהוא בשאר הויקיפדיה? אני לא בוטח בתוצאות החיפוש שלי.
> Pashute:ביאור:ישעיהו לב
נא למחוק, תודה.
אשמח גם לקבל הסבר כיצד מוחקים, אם יש לי רשות לכך...
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ז' בשבט ה'תשע"א • 11:06, 12 בינואר 2011 (IST)
אתה מופיע כבעל סמכויות "מפעיל מערכת", זה אומר שיש לך רשות, סמכות ויכולת למחוק. זאת באמצעות לחיצה על "מחיקה" מעל לדף שברצונך למחוק. מיקומו של זה תלוי ב"סגנון" שבחרת בו, או שהשארת כברירת מחדל. ב"סגנון" שאני משתמש בו כעת, מופיע כפתור "מחיקה" בשורה עליונה לאחר "היסטוריית הדף", ולפני "העברה", "הגנה" ו"מעקב". בברכה, נחום - שיחה 02:17, 13 ביוני 2011 (IDT)
תודה! בכל אופן הדף נמחק מזמן.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 15:24, 13 ביוני 2011 (IDT)
שלום! ראיתי את הדף Pashute:ביאור:בבלי מעטפת לפרק לאחרונה, וכשבדקתי מה לעשות איתו הגעתי לכאן. אין שימוש בדף בשאר האתר, אז אפשר למחוק אותו או להעביר אותו למרחב המשתמש שלך. מה ברצונך לעשות? Inkbug (שיחה) 10:12, 12 במרץ 2014 (IST)

שיחת ביאור:בראשית אעריכה

אשמח אם תגיב שם, כי לא יהיה לי נעים אם שיחזרתי בלי שהתפתח דיון. כל טוב, -- אוֹרי 22:52, 20 ביוני 2011 (IDT)

הגבתי. תוכל להגיד לי כאן כשאתה מגיב שם. משום מה לא מגיע אלי התראת דואל גם כשאני קובע "מעקב". אני בכל זאת מבקש לשמור משהו מהעבודה שלי (שאמנם לא היתה ארוכה ומעמיקה כשלך, וכפי שכתבתי - שימרה לדעתי הרבה מעבודתך) ובכל זאת לדעתי קרובה יותר לפשוטם של דברים, והעימוד ולכל הפחות הפיסוק קריאים יותר ופשוטים יותר להבנה אינטואיטיבית "ומאליו ייקָרֵא".
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ט בסיוון ה'תשע"א • 17:49, 21 ביוני 2011 (IDT)
ראית שם שהצעתי את ביאור:בראשית א מעומד? -- אוֹרי 14:01, 23 ביוני 2011 (IDT)

ביאור מִשלֵי מעומדעריכה

שלום משה, יישר כוחך על הביאור המעומד של פרקי משלי הראשונים!

לענ"ד כדאי למצוא דרך לשלב את הביאורים, כך שכל הביאורים לאותו פרק יהיו במקום אחד. האם יש לך רעיון, איך אפשר לעשות זאת? --אראל סגלשיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ב 08:39, 17 במאי 2012 (IDT)

סליחה שעבר כל כך הרבה זמן עד תגובתי ותודה על המעקב!
הביאור במהדורה המבוארת ללא עימוד הוא לדעתי מבוסס על גישה שלרוב אינה על פי פשט הכתוב. אמנם יש מקום לכך - זהו טבעו של ביאור.
לעומת זאת, הביאור במהדורה המעומדת הוא רק לצורך השלמה לעימוד, ומנסה לאפשר קריאה "מאֵלֶיהָ". למעשה הביאור המעומד נסמך על הביאור הרגיל עם שינויים מעטים והשמטות, ובעיקר מתמודד עם חלוקה אחרת של הכתוב. כלומר אני מקווה לשכנע אותך לא למזג את הביאורים. קיץ מבורך וטלול.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בסיוון ה'תשע"ב • 14:34, 30 במאי 2012 (IDT)

ביאור לתלמוד בבליעריכה

בדפים ג' וד' בביאור למסכת ברכות אלמוני הוסיף תוספותים על הדף. אני לא יודע מה הפורמט המקובל לתוספותים בביאורים על הש"ס. תוכל לטפל בזה? החבלן (שיחה) 14:41, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

יכול להיות שטעיתי ובמקום להעתיק דף לביאור המעומד (עליו אני עובד כעת - לפי משניות), שיניתי את הפורמט בדף הביאור? או שמדובר בפירוש בעלי התוספות שלא היו שם קודם? אנא הפנה לדפים בדיוק והראה לי במה מדובר.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד באב ה'תשע"ב • 14:49, 12 באוגוסט 2012 (IDT)
אני מדבר על עריכות של משתמש:zuma בדפים הבאים: ביאור:בבלי ברכות דף ב, ביאור:בבלי ברכות דף ג וביאור:בבלי ברכות דף ד. החבלן (שיחה) 15:52, 12 באוגוסט 2012 (IDT)
טוב, ראיתי שאורי שואל את משתמש Zuma על כך בדף השיחה שלו. אני מסכים עם אורי. עם כי במעומד, אני מוסיף את התוספות בתחתית, ומעמד גם אותם. (לפחות משתדל. נראה כמה אספיק בסבב הדף היומי הזה... אשמח לעזרה. מהבחינה הזו, טוב לי שזומה (או צומה?) מוסיף אותם. אם תבקשו, אשמח לתמוך במה שתרצו (ביחוד רצונו של אורי מורי ורבי).
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד באב ה'תשע"ב • 16:10, 12 באוגוסט 2012 (IDT)
מעיון ברשימת תרומותיו של המשתמש נראה שהוא פרש לפני כשנה. על כל פנים, מה נראה לך לעשות עם התוספותים שכבר הוקלדו? למחוק או להעביר לתחתית הדף? החבלן (שיחה) 17:08, 12 באוגוסט 2012 (IDT)
באיחור של שנה: להעביר לתחתית הדף.
יש מקור במשלי או איוב לאימרה: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 01:29, 16 ביוני 2013 (IDT)

מי אתה רוצה שיעביר דפים של "פסודו של יום"?עריכה

שלום משה,

כהמשך לשיחה שלנו במזנון לגבי העברת הדפים של "פסודו של יום" כתת-דפים במרחב המשתמש, ברצוני לדעת אם אתה מעדיף שאני מבצע את עבודת ההעברה או אתה. איך שאתה מעדיף. בברכה, --Dmokhtar (שיחה) 00:27, 5 ביוני 2013 (IDT)

אענה על כך במזנון. אבל רצוני לציין כאן: סליחתך שם מתקבלת במלואה, ותודה על הגישה המכבדת והעניינית.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ז בסיוון ה'תשע"ג • 09:36, 5 ביוני 2013 (IDT)
מספר ההצבעות בנידון היו מעטות ממה שרציתי. אולם למיטב ידיעתי כל אלה שאכן התקבלו הצביעו בעד הכללים של אראל:
עקרונית, אם זה התפרסם במקום אחר כלשהו, אז זה שייך למרחב הראשי. אם זה ביאור על טקסט כלשהו (והכותב מודע ומסכים לכך שאנשים אחרים יערכו את הביאור בעתיד), אז זה שייך למרחב הביאור. אחרת, המקום המתאים הוא תת-דף של הדף האישי. --אראל סגל • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ג 18:05, 31 במאי 2013 (IDT)
ברצוני להתחיל ליישם ולשבץ את המאמרים השונים למקומם. ושוב נשאלת השאלה: האם אתה רוצה להתעסק בהעברת הדפים או אני?--Dmokhtar (שיחה) 13:16, 9 ביוני 2013 (IDT)
אנא אל תתעלם מתגובתי במזנון#בקשה להעלות דיון להצבעה - פסודו של יום ודון עמי שם.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 12:21, 10 ביוני 2013 (IDT)

ירושלמי מכון ממראעריכה

רוצה שנעבוד ביחד (אני אוהבת לדעת שאני לא עובדת לבד), במכון ממרא הטקסט במילא לא מנוקד, תרצה אולי שאני אכניס לפי החלוקה לפרקים ואתה תכניס לפי החלוקה לדפים? (התחלתי כבר בירושלמי פאה) צריך לשים לב איך עשו את זה בירושלמי ברכות לפנינו • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ט בסיוון ה'תשע"ג • 10:08, 7 ביוני 2013 (IDT)

אשמח לשתף פעולה, אבל לא בחלוקה לדפים, אלא אוכל לעזור בכתיב המלא, או בביאור. נא ראי את העבודה שאני עושה כרגע בביאור ירושלמי עירובין (בעקבות הדף היומי).
אני לא רואה יתרון בחלוקה ל"דפים". דפים לפי איזה דפוס? אני גם בעצם נלחם בחלוקה לפרקים (קאפיטל) בתנ"ך לפי החלוקה הנוצרית, ועושה כמיטב יכולתי למגר את את ההפניה באופן זה. במסורה היתה תמיד דרך להפנות לפרק (בגמרא) או לפרשייה (בתורה), וכך לחייב את המתייחס לסוגיה או לנושא, בלי להוציא את הפסוק מהקשרו. אגב, יש בדיחה על תלמיד ישיבה שרואה את התנ"ך לראשונה, ומספר לחבריו על כך שמישהו אסף את כל הפסוקים המופיעים בגמרא לספר אחד. (אגב בדף היומי למדנו בפרק השישי בדיוק את זה: שתורה שבעל פה צריכה להתחיל מהתורה שבכתב.) בוקר טוב ושבת שלום.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ט בסיוון ה'תשע"ג • 10:22, 7 ביוני 2013 (IDT)
אוקי, הבנתי אותך, באמת פחות הזדהיתי עם העניין של החלוקה לדפים בירושלמי (זה באמת לא נהוג), תרצה אולי להחתיל עם לייבא משם את התוספתא? (כעיקרון הן הירושלמי והן התוספתא נמצאות שם במילא לא מנוקדות כך שאין צורך למלא את הכתיב, אולי רק לפתוח ראשי תיבות) כל מה שצריך זה לפני שמכניסים לכאן להסיר פיסוק (באמצעות תוכנה כתבן כלשהי, למשל וורד, יש אפשרויות של חיפוש והחלפה) • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ט בסיוון ה'תשע"ג • 13:20, 7 ביוני 2013 (IDT)
חשבתי שעניתי, ואולי עניתי במקום אחר. תעלי את הדפים בלא ניקוד, ואני אֹסִף אֶת הַנִּדְרָש עֲבֻר כְּתִב חֲסֵר. (אין בויקיטקסט {{חיוך}}) -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 13:26, 12 ביוני 2013 (IDT)
הירושלמי של מכון ממרא הוא ללא ניקוד כך שאין צורך לעבוד על כתיב מלא, מוזמן לעבוד על פתיחת קיצורים וראשי תיבות• אור שפיראשיחהתרומות • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 14:58, 12 ביוני 2013 (IDT)
וקישורים... בשמחה. נא הפני אותי בקישור למקום. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 15:00, 12 ביוני 2013 (IDT)

עבדתי רק על דפי פרקים/הלכות לא נגעתי בדפי דפים/עמודים• אור שפיראשיחהתרומות • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 15:38, 12 ביוני 2013 (IDT)

תפילה לשלום של פרנציסקוס הקדושעריכה

ראה שיחה:תפילה לשלום של פרנציסקוס הקדוש. נחום - שיחה 18:08, 14 ביוני 2013 (IDT)

תודה -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 16:46, 16 ביוני 2013 (IDT)

היכל הברכהעריכה

אתה גם מוזמן לערוך את העבודה שעשיתי בספר הנ"ל. דוקא שמה אני מניח שלא נוח לך בהוספת פיסוק ומאמרים מוסגרים וסוגריים שהוספתי מדעתי (גם עצם בחירת יישום התבניות של גימטריות אפשר לטעון שהינם 'הוספות' אבל דעתי האישית שמקום הדף עדיין ראוי במרחב הראשי ולא בביאור). בעיני, הדבר היה נחוץ כדי לפתוח את דברי וכוונת המחבר. לדעתי שכר ההוספות האלו הינם מרובות מה'הפסד' של סטייה מתוך הצמדה מוחלטת של טקסט ספר הדפוס (ובכמה מקומות תמצא גם כן שתיקנתי טעויות בולטות). ושוב, ויקיטקסט הינו לפניך. בברכה,--Dmokhtar (שיחה) 23:54, 15 ביוני 2013 (IDT)

ביאוריך למשנה??עריכה

שלום משה
ראיתי שענית לי במקום לא נכון - אני לא אלישיב אלא רונן.
בכל מקרה, כתבת על ביאורים למשנה. איפה הם? - אני ראיתי רק את הביאורים למשנה תענית, ועליהם כבר דיברנו בעבר.
בברכה
Ahituvrs (שיחה) 08:15, 16 ביוני 2013 (IDT)
אחפש ואכתוב. מעולם לא חשבתי שאתה אלישיב. חשבתי רק שאתה המורה שלי למתמטיקה, ובינתיים נזכרתי בשמו הנכון: יאיר.
ושוב תודה בעניין פסודו. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 14:38, 16 ביוני 2013 (IDT)
אוי. איפה דף השיחה של אלישיב? סליחה. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 14:41, 16 ביוני 2013 (IDT)
מצאתי ותיקנתי {{w:עצוב}} - לא עובד, אז: :-( -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 16:27, 16 ביוני 2013 (IDT)

כוונה טובהעריכה

מקווה בעזר ה' להשלים המשנה המעומדת, ולהוסיף הקלטה (מקצועית) על פיה. לעילוי נשמת הסבים והסבות זכר צדיק לברכה:
  • זקני מו"ר, רבי דוד פלאם - האדמו"ר מאולֶסק מנטריאול (ובסוף ימיו בבית כנסת יוצאי ורשה במאה שערים, וברחוב ישא ברכה) - בן דוד לרבי מקמרנה, נארול, גדל על ברכי דודו רבי יששכר דב רקח מבעלז, שושלת היוחסין וכתבתי על כך ועל חייו במקוון. נפטר לגן עדן באחיזת כוס מים על השולחן וברכת שהכל נהיה בדברו, י"ב ניסן, ערב פסח תש"ל.
  • זקנתי מו"ר, מרת שרה לבית לנגנר - בת רבי משה מסטרטין-בקוזובה ואחר כך בטורונטו עד שיבה טובה. אחות הרבנית המשוררת צפורה פערל הרבנית מטולנא אשת האדמור רבי יוחנן טברסקי מטולנא טורונטו-בית וגן. ושלשלת היוחסין מרבי אורי מרוהטין - וממנו לרבי יהודה צבי ברנדווין מסטרטין, מהרבי מזידיטשוב דרך קונטרס הספקות ועוד. אשת חסד ושמחה. אחיה אדמורים ידועים.
  • זקני מו"ר, הרב יקותיאל יהודה ג'ייקובס (יעקב-יאקאב) עסק בהצלה במלחמה, שכל את רוב משפחתו המיידית (114 איש במשותף עם בת דודתו-השניה היא אשתו). איש ההדר הצדקה החסד והצחות לא מש החיוך מפניו. נפטר מיטת נשיקה בשיבה טובה בסוכתו, ביום טוב ראשון.
  • זקנתי מו"ר, מרת מלכה ששה (שאשא) לבית דסקל - העמידה דורות הרבה ילדי ישראל כגננת עד זקנה מופלגת ב"תורה אקדמי פור גירלס" שבפאר רקווי, אותו ייסדה עם סבי ע"ה. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בתמוז ה'תשע"ג • 16:25, 16 ביוני 2013 (IDT)

עזרה - ספרא פרשה יב מ"העריכה

היה קשה לי להבין את המשא ומתן של משנה ה-ו. מפחד שלא פיסקתי ועיצבתי אותו נכון.. חלק מהקושי נראה לי כי יש לפחות שתי השמטות דפוס של הספרא שמופיע במלבי"ם (בוקרשט) שכרגע איתרתי והוספתי בתוך מרובעים [ ]. ובכל זאת לא לגמרי הבנתי את תחלת הקטע של:

[ה] "ולא ידע"-- פרט להודע.
יכול לא הודע של קלות, ולא הודע של חמורות?...
הכל בכלל הין: [אם] את הודע שלהם פטרת, אינו דין שנפטר את לא הודע?!

אם יצא לך לעבור על החומר אשמח. תודה.--Roxette5 (שיחה) 17:56, 14 ביולי 2013 (IDT)

עברתי וערכתי אך לא סיימתי ולא שמרתי. אסיים בע"ה אחרי הצום. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' באב ה'תשע"ג • 19:56, 15 ביולי 2013 (IDT)
סיימתי בשבוע שעבר, ורשמתי שם בדף השיחה גם את פירוט המשמעות. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ב באב ה'תשע"ג • 19:11, 28 ביולי 2013 (IDT)

שלום משה. ראה מה שכתבתי בדף השיחה לגיטין.עריכה

Ahituvrs (שיחה) 07:07, 17 ביולי 2013 (IDT)

תודה! עניתי. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י' באב ה'תשע"ג • 12:09, 17 ביולי 2013 (IDT)
עיקר הדברים הושלמו ביאור:בבלי גיטין פרק ה משנה ה - מעומד (על אגדות החורבן). אני מסיר את "בעבודה" והופך ל"להשלים" אקבל כל הערה. על התהליך כתבתי בבלוג באתר כיפה. נראה לי ששם התנסחתי גם טוב יותר לגבי המסקנות. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב באב ה'תשע"ג • 15:02, 19 ביולי 2013 (IDT)

קבוצת משתמשים לויקיטקסטעריכה

ויקיטקסט, הספריה החופשית, שואפת לשפר את תכונות ניהול הספרים, ההגהות, וההעלאות. כל קהילות ויקיטקסט, בשפות השונות, חשובות. כמה פעילים מקימים קבוצת משתמשים לויקיטקסט (שנקרא Wikisource באנגלית), שתהווה מסגרת התנדבותית לארגון פעילויות שיחוּר ולעודד פיתוחים טכנולוגיים. אנא הצטרפו אם יש לכם ענין בזה. בנוסף, תאפשר קבוצת המשתמשים שיתוף יעיל יותר של מידע וכלים בין קהילות ויקיטקסט השונות. אתם מוזמנים להירשם לרשימת הדיוור ויקיסורס (שמתנהלת באנגלית), לערוץ ה-IRC #wikisource, לדף הפייסבוק, או לחשבון הטוויטר. במסגרת מיזם Google Summer of Code של חברת גוגל נתמכים ארבעה מיזמי פיתוח עבור ויקיטקסט. כדי להפיק את המירב מאלו, אנו מבקשים מכם משוב עליהם. המיזמים מופיעים בדף ויקיטקסט במיזמים אחרים במטא-ויקי. לסיום, אנו מזמינים אתכם לעיין בדו"ח האמצע על עבודת פיתוח החזון האסטרטגי לויקיטקסט, במסגרת תכנית המענקים של קרן ויקימדיה, כאן.

Global message delivery, 03:40, 25 ביולי 2013 (IDT)

אכתוב במזנון. מציע לקרוא לויקיסורס ויקימקור ולא לסרס את המקרא ולפרשהו. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' באדר א' ה'תשע"ו • 00:19, 11 בפברואר 2016 (IST)
מכיוון שהשם שנבחר עבור ויקיסורס העברית הינו "ויקיטקסט", שם זה משמש את כל הוויקיסורסים בכל השפות בתרגומים לשפה העברית. למען הסדר הטוב.--יהויכין (שיחה) 06:24, 11 בפברואר 2016 (IST)

חלונות הערה של טקסט הפסוקים בדפי הספרא.עריכה

רציתי להגיד לך שזה נשמע לי כרעיון טוב להכניס את הטקסט של הפסוקים והפרשה שכל פרק ופרשה של הספרא עוסקת בו (אבל להוסיף תגי "NOINCLUDE" כדי שלא יופיע גם בדפי הכללה אחרים). ברוב המקרים זה מכיל לא יותר מ3 או ארבע פסוקים עיקריים שצריכים להציג. אני אישית לא רוצה לעשות משימה זו אבל אם תרצה - הנך מוזמן. בברכה, --Roxette5 (שיחה) 18:00, 31 ביולי 2013 (IDT)

מצויין!! אני שמח על זה מאוד, ועוד יותר שאנו משתפים פעולה. אעשה אחד, ותראה אם זה בסדר מבחינתך. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ה באב ה'תשע"ג • 20:33, 31 ביולי 2013 (IDT)

יעקב אורלנדעריכה

המשורר הלך לעולמו רק ב-2002, ויצירתו עדיין מוגנת. לצערי ניאלץ למחוק את הביאור שלך לשירו "עץ הרימון". נחום - שיחה 05:04, 24 באפריל 2014 (IDT)

האם אסור לכתוב מאמר ביאור, אם אינני מביא את השיר עצמו... ואם מותר, האם אסור להזכיר את השיר על מנת להסבירו? ואם לא, האם מותר להזכירו יחד עם זכויות היוצרים שלו? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ד • 12:03, 24 באפריל 2014 (IDT)
ובכל מקרה פניתי לאקו"ם. אנא השאירו דף זה עד לקבלת תשובה מהם. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ד • 12:10, 24 באפריל 2014 (IDT)
אשאיר. אוסיף הערה בדף השיחה. בברכה, נחום - שיחה 12:28, 24 באפריל 2014 (IDT)
תודה, ראיתי. האם יש לך תשובה על שאלותיי? (אני מניח שאקו"ם יענו לי על כך גם הם) -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ד • 12:54, 24 באפריל 2014 (IDT)
אינני מומחה למשפטים, וכמוך אני ממתין לתשובתם. בברכה, נחום - שיחה 13:13, 24 באפריל 2014 (IDT)
מותר להתייחס ליצירות מוגנות ומותר לצטט קטעים תחת חריגי השימוש ההוגן. שימוש הוגן לא מאפשר ציטוט מלא של היצירה, אך מאפשר הבאת מובאות מהיצירה המוגנת. ‏– Fuzzy ‏– 14:41, 24 באפריל 2014 (IDT)
אני מעתיק את הדיון לשם. תודה! -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ד • 14:56, 24 באפריל 2014 (IDT)
מה חדש בנושא? נחום - שיחה 03:44, 27 ביולי 2014 (IDT)
דיברתי היום טלפונית, כדי להבין מה קורה. לאור השיחה אני בהתכתבות מחודשת עם מיטל ממחלקת מרשתת ותקשורת, צפויה תשובה סופית תוך שבועיים. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ט בתמוז ה'תשע"ד • 14:39, 27 ביולי 2014 (IDT)
אגב, התשובה כזכור היתה חיובית... (הגעתי לפה כי הבוט בהמשך ביקש להתכתב אתי באנגלית) -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד באלול ה'תשע"ד • 07:48, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

העלאת קבצים, אשף ההעלאה?עריכה

Hello! Sorry for writing in English. As you're an administrator here, please check the message I left on MediaWiki talk:Licenses and the village pump. Thanks, Nemo 22:22, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

תרגמתי את המאמר בדף של ה"קומונס". וגם שלחתי ל"נמו" ששמו האמיתי פדריקו לבא. - כללתי בדיחה שהוא כביכול יהודי בשם לוי, והוא ענה לי שאכן יתכן שמשפחתו יהודית, ומכיוון שאחד מבני משפחתו מתגייר כעת, הם מבררים יותר. מעניין. כתיבה וחתימה טובה, -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד באלול ה'תשע"ד • 17:48, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

{{רן}}עריכה

שלום לך. אני יודע כמה אתה רגיל לפסק דברים בשורות ובכן חשבתי אולי תבנית הנ"ל יעניין לך. חג כשר ושמח.--Roxette5 (שיחה) 22:51, 2 באפריל 2015 (IDT)

תודה! בתור תודה, רציתי להפתיע אותך ערב החג עם ביאור בתקווה שתשמח, - על סמך עבודתך. אך לא הספיקותי. אני שוקד על זה עכשיו. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט"ז בניסן ה'תשע"ה • 15:38, 5 באפריל 2015 (IDT)
ראיתי. תודה רבה לך על כל תרומתך לאתר. חזק וברוך.--Roxette5 (שיחה) 18:21, 5 באפריל 2015 (IDT)

ביאור:איל משולשעריכה

סליחה שנאלצנו לבטל את הקישור לביאור:איל משולש, שבינתיים עדיין אדום. נשמח מאוד אם תיצור ביאור לספר "איל משולש", ואז גם נשמח אם תקשר אליו מהעמוד הראשי של איל משולש. מועדים לשמחה, נחום - שיחה 11:08, 5 באפריל 2015 (IDT)

בבלי נדרים מעומדעריכה

רק רציתי להסב את תשומת ליבך לעובדה, שהמהדורה הקיימת באתר לבבלי נדרים, פרק א' והלאה עד איפה שהגעתי, היא כבר מעומדת. חבל שתטרח לחינם בהכפלת העבודה. נחום - שיחה 02:09, 28 במאי 2015 (IDT)

תודה! ראיתי. מרשים מאוד, עבודה יפה ורחבה. עדיין אני בונה מהדורה מעומדת, שיש בה מעט שוני מעבודתך, מעט אבל משמעותי. הכוונה למהדורה מבוארת ומעומדת, תחת "ביאור:", כשמטרתו להיות "מובן מאליו" בעזרת מספר "הנחיות", אחד מהם פיסוק ועימוד, אבל כמו כן: התבססות סביב המקורות המובאים לצד המלל המקורי - אף הוא בתבנית של ביאור מעומד, התייחסות לשונית ומדעית לנתונים ולתרגום, ביאורים קצרים ותמציתיים בגוף הכתוב לפי בקשה, והשארת המלל - "נקי" כפי שהוא.
אין לי זמן כעת להסביר לחלוטין את עמדתי, אשוב לכאן ביום חמישי בע"ה, אבדוק שוב ואשיב לך תשובה מלאה יותר.
אולי אפשר לשתף פעולה ולהרחיב את ה"מעומד" בעזרת המהדורה ה"רגילה". אגב, יש לי כמה "פירושים" מעט שונים מהמקובל, בפיסוק בניקוד ובעימוד. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט"ז בסיוון ה'תשע"ה • 18:10, 2 ביוני 2015 (IDT)

תבנית {{ב}}עריכה

ראה בשיחה בארכיון המזנון למה יש סוגריים בתבנית זו. עד אשר יתוקן התצוגה במכשירי נייד לדעתי השכר עולה על ההפסדר בקיום הסוגריים. במידה ואתה רוצה לשנות נא לנהל את הדיון במזנון, שם אפשר להציע את העניין בפני דעת הקהל. תודה רבה ובברכה,--Roxette5 (שיחה) 10:15, 7 בפברואר 2016 (IST)

טוב לא ידעתי על הבעיה בתצוגה במכשירים אלו. וגם לא ראיתי את זה בלתי אם היום. ותודה שהיגדְת לי. אדוּן שם. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' באדר א' ה'תשע"ו • 00:14, 11 בפברואר 2016 (IST)

משנה ניקוד משנה שבת יט ניקודעריכה

שני דברים:

א. נא לא ליצור דף נפרד לכל משנה. בדפי המשנה העיקריים אנו עושים זאת משום שהדף של המשנה מכיל את כל הפירושים לאותה משנה, והכללת כולם בדף אחד לכל הפרק יטריח את הקורא יותר מדי. אולם במשנה המנוקדת אין פירושים, והמשנה הבודדת קצרה מכדי להצדיק דף נפרד.

ב. או שתמצא מקור שמנוקד כמו שצריך ותעתיק משם, או שתשאיר את מלאכת הניקוד לבקיאים בכך. יש כאן עשרות שגיאות ניקוד בפרק שהעלית ואין לי כוח לתקן את כולן.

כמובן שעבודתך בביאור, בעיצוב ובפיסוק מבורכת ורצויה, ולעניות דעתי תיטיב לעשות אם תעשה את העבודה הזו במהדורת הדפוסים הלא-מנוקדת.

בברכה, נחום - שיחה 00:55, 21 במרץ 2017 (IST)

בסדר, לא אצור דף נפרד. למיטב ידיעתי לא עשרות שגיאות אולי שנים שלושה. ('לאחר' עם חטף פתח, שעשיתי מזיכרון ורק אחר כך ביררתי, או דגש שנשמט ב'מגולה' וב'אינה'). שאתקן כשאסיים. וכמה ניקודים שהם לדעתי המקור לאופן אמירת המילים בארמית או בעברית תנאית כמו: בַּשַּׁבָּת וגם לַשַּׁבָּת המקבילים לשימוש הַשַּׁבָּת, והוא קיצור לביטוי המקראי: יום השבת. ישנו שימוש של שבת 'לא ידועה' בביטויים בהם סמיכות כמו ערב שבת. כך גם לגבי הניקוד למילה הבודדת כלי שאינה בסמיכות. -- -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ג באדר ה'תשע"ז • 01:33, 21 במרץ 2017 (IST)
הניקוד של המילה כלי שלא בסמיכות הוא סגול בכ"ף, לא צירה. וזו רק דוגמא אחת. יש גם כל מיני דגשים אקראיים שנתקעים פתאום איפה שלא צריך, וכל מיני חטף פתח במקום פתח, וכן הלאה.--נחום - שיחה 01:35, 21 במרץ 2017 (IST)
כלי שאינה בסמיכות - צודק. הטעו אותי כֵּלָיו. המילה מופיעה כך רק באתנחתא ובסוף פסוק: וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי. אך מוכח ממקום אחד שאכן ביחיד שאינו נסמך הוא בסגול גם באמצע משפט ובעברית לא מקראית: וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן.
דגשים שנתקעו? אולי תקלדה. אתה יכול להצביע? ולגבי החטף פתח - זו טעות אשר כפי שאמרתי, אתקן.
ולגבי אי-אפשר בצירה, כשמקובל בימינו בחיריק, זוהי מילה ארמית המקצרת את אֵין (ואילו המילה אין, המנוקדת בתלמודים כיום בחיריק אף היא, משמעותה הֵן, והיא חלופתה של המילה כֵּן בארמית).
ואחרי כל זה, הן אין רבים כאילו (כלומר: כמו אילו, אילו - התשובה לשאלה 'אי לו?') מסוג 'אי אפשר', לא? אסיים ואפשר אולי 'לתקן' את המעוטים הללו לפי המקובל. (אני מוכן אפילו לסמן אותם) -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ג באדר ה'תשע"ז • 01:53, 21 במרץ 2017 (IST)
קיבלתי לגבי "אי אפשר". לגבי השאר, אם אתה מקבל על עצמך להגיה את הניקוד ולתקן (לא "לפי המקובל" שבמקרים מסויימים הוא שגוי, אלא לפי כללי לשון הקודש, כולל דגשים, שיהיה דגש במקום שצריך להידגש ורפי במקום שצריך להיות רפוי, וחטפים, שיהיה חטף סגול היכן שצריך, כגון באל"ף בשם "אליעזר", ופתח ולא חטף במקום שעל פי כללי דקדוק לשון הקודש אין שם חטף), אמתין עד שתסיים. אם לא, לעניות דעתי עדיף שתתמקד בעיצוב, פיסוק ועימוד וכו' ותניח את הניקוד לבקיאים בכך.--נחום - שיחה 02:13, 21 במרץ 2017 (IST)
יישר כח עצום על כל המאמץ הרב שהשקעת בתיקון השגיאות. נותרו מעט מאוד שגיאות, אותן תיקנתי. בברכה, נחום - שיחה 12:36, 21 במרץ 2017 (IST)

ספר הקנהעריכה

אנא חלק את ספר הקנה לדפי משנה, דף לכל פרק או ד"ה. הספר כולו גדול מדי לדף יחיד. בברכה, נחום - שיחה 14:10, 31 בינואר 2018 (IST)

אעשה כך כשאסיים להבין את החלוקה שלו. נא סבלנותכם או עזרה בעימוד... תודה -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ט בשבט ה'תשע"ח • 17:55, 4 בפברואר 2018 (IST)

יישר כח על ביאור:ואבא היום אל העין - מעומד. אנא תן דעתך לדבריי בדף השיחה שם. בברכה, נחום - שיחה 14:42, 12 ביוני 2019 (IDT)

חזרה לדף המשתמש של "Pashute".