שיחת ביאור:תא שמע

למיטב הבנתי, תא שמע מהווה פתיח לסיוע ממשנה או ברייתא, בעוד תקדים משמעו מעשה דומה בעבר. -- נחום 05:54, 15 ביולי 2008 (IDT)

בלי קשר לשאלה זאת, לדעתי כדאי לנסח את הפירוש כך: תא שמע בא ושמע
(פתיח להוכחת תקדים, בדרך כלל לטובת הטיעון המרכזי של הדיון, או נגדו) אוֹרי 07:35, 15 ביולי 2008 (IDT)

זה קשור, מכיוון שעדיין, הפתיח אינו בא להוכיח תקדים, כי אם לסייע לאחד מצדדי הוויכוח. -- נחום 01:28, 16 ביולי 2008 (IDT)

הוא התכוון שצריך קודם לתרגם מארמית לעברית - "בוא ושמע", ואז לכתוב בסוגריים את ההסבר. לי נראה שגם ההערה "בדרך כלל" מיותרת (אלא אם כן מישהו עשה סטטיסטיקה), אני מציע לנסח כך: תא שמע בא ושמע
(פתיחה למשנה או ברייתא המסייעת או מנוגדת לדעתו של אחד הצדדים בדיון בין אמוראים) --אראל סגל 13:23, 17 ביולי 2008 (IDT)

כן, לזה התכוונתי. וכמו כן אני בעד הניסוח של אראל. אוֹרי 21:16, 17 ביולי 2008 (IDT)

הדגמה

לפני תא שמע בֹּא, שמע! (פתיח להוכחת טיעון או לדחייתו)

להרחבה אחרי

תקדים

לא כדי לפתוח את הדיון מחדש. אני מקבל את המצב עכשיו. רק להעיר (אינני מתעקש על המילה "תקדים" רק מעוניין לברר):

לדברי נחום: הפתיח אינו בא להוכיח תקדים, כי אם לסייע לאחד מצדדי הוויכוח.

אבל כיצד "מסייעים" לאחד מצדדי הויכוח?

דיון ה'תנו רבנן' או 'תניא' התלמודי דומה מאוד לדיון המשפטי, אלא שבמקרה זה במקום קודקס "אחיד" של משפט, ו"תקדימי פרשנות", יש קודקס מפוזר ממקורות שונים (אפשר להקביל את זה למערכת המשפט הבריטי, התורכי וכדו'). תא שמע - הוא למעשה ציטוט (בעל פה, כי לא רשמו את הדברים אלא זכרו אותם) של תקדים של פסיקה משפטית מאחד המקורות. אינני משפטן, ויתכן שמשמעות תקדים היא רק כאשר מדובר על החלטות בדיונים שהיו בבית המשפט ולא לגבי ציטוט מקודקס מסוים, ובכל זאת - קורה לעתים ש"תא שמע" מביא את דעתו של "שופט" מסויים לגבי ההחלטה. בויכוח בין רבי מאיר לרבי יוסי, הראשון החליט כך...
-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • ל' בכסלו ה'תשע"א • 14:31, 7 בדצמבר 2010 (IST)