קטגוריה:שמות כא ח
נוסח המקרא
אם רעה בעיני אדניה אשר לא [לו] יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה
אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא [לוֹ] יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ.
אִם־רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־ל֥וֹ לא יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נׇכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמׇכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־בָֽהּ׃
אִם־רָעָ֞ה בְּ/עֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛י/הָ אֲשֶׁר־לא [ל֥/וֹ] יְעָדָ֖/הּ וְ/הֶפְדָּ֑/הּ לְ/עַ֥ם נָכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְ/מָכְרָ֖/הּ בְּ/בִגְד/וֹ־בָֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אִם בִּישָׁת בְּעֵינֵי רִבּוֹנַהּ דִּיקַיְּימַהּ לֵיהּ וְיִפְרְקִנַּהּ לִגְבַר אָחֳרָן לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְזַבּוֹנַהּ בְּמִשְׁלְטֵיהּ בַּהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִין לָא אַשְׁכַּחַת חִינָא קֳדָם רִבּוֹנָהָא דְּזַבִּין יָתָהּ וְיִפְרוֹק יָתָהּ אָבוּהָא לִגְבַר אוֹחֲרָן לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לִזְבּוֹנָהּ חֲלַף דְּמַנִי מָרָהּ רְשׁוּתֵיהּ עֲלָהּ: |
רש"י
"אשר לא יעדה" - שהיה לו ליעדה ולהכניסה לו לאשה, וכסף קנייתה הוא כסף קידושיה. וכאן רמז לך הכתוב שמצוה ביעוד, ורמז לך שאינה צריכה קדושין אחרים.
"והפדה" - יתן לה מקום להפדות ולצאת, שאף הוא מסייע בפדיונה. ומה הוא מקום שנותן לה - שמגרע מפדיונה במספר השנים שעשתה אצלו, כאילו היא שכורה אצלו. כיצד? הרי שקנאה במנה, ועשתה אצלו ב' שנים; אומרים לו: יודע היית שעתידה לצאת לסוף שש שנה, נמצא שקנית עבודת כל שנה ושנה בששית המנה, ועשתה אצלך ב' שנים, הרי שלישית המנה; טול שני שלישיות המנה ותצא מאצלך.
"לעם נכרי לא ימשל למכרה" - שאינו רשאי למכרה לאחר, לא האדון ולא האב (קידושין יח ב)
"בבגדו בה" - אם בא לבגוד בה, שלא לקיים בה מצות ייעוד; וכן אביה, מאחר שבגד בה ומכרה לזה.
[כח] שהיה לו ליעדה. מדנתן הסיבה שלא יעדה שהיא רעה בעיניו, משמע דמצוה לו ליעדה, ובשביל שהיא רעה בעיניו לא עשה זה:
[כט] וכסף קנייתה וכו'. דאם לא כן הוי ליה למכתב 'אשר לא לקחה', כדכתיב (דברים כ"ב, י"ג) "כי יקח איש אישה", אלא שאין צריך קנין חדש, דכסף קנייתה הוא כסף קדושיה, לכך לא כתיב 'אשר לא לקחה':
[ל] שאף הוא מסייע וכו'. פירוש, דהוי למכתב 'ונפדת', אלא "והפדה" לומר שאף הוא מסייע בפדיונה (רש"י קידושין יד ע"ב). והסיוע הזה, דמדינא לא היה לו לעשות זה, דכיון דקיימא לן עבד עברי גופיה קנוי לו, וכן אמה עבריה גופה קנוי לו, דהא הרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול, כדאיתא בפרק קמא דקידושין (דף טז.), וכיון שכן הוא, אם כן לא יגרע מפדיונה כלל, ותהא חייבת לעבוד עד הזמן, או תתן לו כל דמיה, שאז הוי שפיר דקונה עצמה במעות שנתן לה האדון, אבל לגרע פדיון שלה - זה אינו סברא, לכך אמרה תורה "והפדה", שאף הוא מסייע בפדיון שלה לגרע כסף שלה, דהוא חושב מה שעשאה כאילו היה מקבל כסף ממנה:
ויש מפרשים מפני דהאמה היא קטנה בשעת הקנין, והשנים האחרונים היא שוה יותר מן השנים הראשונים, ומזה הוא מסייע אותה - מחשיב לה שנים הראשונים כמו שנים האחרונים. ודבר זה אין טעם לו, דאם אין שנים הראשונים כמו האחרונים, למה יהיו נחשבים כמו האחרונים, ומתחילה כשקנה אותה קנה שלשה שנים הראשונים בשני מנים, ושלשה אחרונים בארבע מנים, ואם כן כאשר יוצאת, למה תתן שלשה מנים בעד שלשה שנים אחרונים. ולפיכך אי משום דיהיה מסייע פדיונה - למה אמרה תורה ליתן לה ממון גמור שתצא בו:
ואין להקשות למה לי "והפדה", לילף מן עבד עברי דיוצא בגירעון כסף, כדילפינן בפרק קמא דקידושין (דף יד:) מכרוהו בית דין ממוכר עצמו, ומוכר עצמו ממוכר עצמו לגוי, ואין זה קשיא, דלא מצי למילף מעבד עברי, דהווה אמינא כיון דהוי מצי ליעדה, ושמא בשנים אחרונים הוה מייעדה ולא בראשונים, דמי שהוא קונה אמה, ונתן עיניו במה שהוא יכול לייעד, (ו) מרבה בשביל זה ממון, ואם יוצאה ומגרע מפדיונה בשוה, אם כן לא מקבל האדון מה שהיה מוסיף לו בשביל הייעוד. בשלמא גבי עבד עברי, כיון דלא שייך זה אצלו, (ו) הוא מקבל כל דבר לפי ערך השנים שעשה, והווה אמינא דלא אמרה תורה שיפסיד האדון זכות שלו. ואפשר שזהו שמסייע בפדיונה, דודאי בשביל היעוד היה מרבה בממון, והיה סבר לייעדה בשלשה שנים אחרונות, ועכשיו יוצאת הימנו. ועוד, דצריך "והפדה" ללמוד שלא תאמר כיון שמצוה לייעדה (רש"י כאן), אין לו לסייע בפדיונה שתצא ממנו, דהא מצוה לייעדה, ועדיין יכול לייעדה בשנים האחרונים. ועוד, דצריך "והפדה" במכילתא לומר דמצות ייעוד קודמת למצות פדיונה, לכך אמר "אשר לא ייעדה והפדה", ולא קשיא מידי. ובלא זה נמי לא קשה, דהווה אמינא כיון דכל היקש זה מישראל הנמכר לגוי אתא, לא נוכל [לומר] שיוצא בגירעון [אלא] עד היובל, דהא ישראל מגוי אין יוצא [אלא] ביובל, לכך צריך לאשמועינן שיוצא בגירעון עד שש:
[לא] שאינו רשאי למוכרה לאחר. הקשה הרמב"ן על זה באיזה מקום מצאנו ד"עם הנכרי" הוא לאיש נכרי, ובזה טען הראב"ע על דברי רש"י,והרי אונקלוס תרגם גם כן "לעם נכרי" 'לגבר אחרון', ובאיזה מקום מצא אונקלוס שיהיה "לעם נכרי" 'לגבר אחרון'. ונראה לי, שמפני שאמר "אם רעה בעיני אדוניה אשר לא ייעדה", דמשמע שבשביל שהיא רעה לא יעדה, ובשביל כך הוא רוצה למכרה לאיש אחר, ואין לומר בזה 'איש אחר' והוא ישראל, דודאי אם לא מצאה חן בעיניו למה תמצא חן בעיני אחר, ולא היה לו למכור אותה אליו, ואין לכתוב בתורה אם רעה היא בעיניו לא ימכור אותה לאחר, דלמה ימכור לאחר דבר שהוא רע אליו. ומכל שכן לדעת רז"ל שפרשו בפרק קמא דקדושין (דף יט:) ד"אם רעה בעיני אדוניה" איירי בפסולים שהיא ממזרת, דאיך ימכור אותה לישראל, שהכתוב משמע בשביל שהיא רעה בעיני אדוניה ולא יוכל ליעדה - ימכור אותה לאחר, ולפיכך לא כתב 'לאיש אחר' רק "לעם נכרי", ומדנתן טעם הכתוב "בבגדו בה" בשביל שבגד בה לא ימכור אותה, אם כן אין הטעם בשביל שאין למוכרה לגוי, דבזה לא נתן הטעם בשביל שבגד בה, אבל מדנתן הטעם שבגד בה, אם כן [זהו] הטעם שאין רשאי למוכרה, ואין חילוק בין עם נכרי ובין אחר. וכך פירוש הכתוב; לא ימשול למכרה לעם שאינו מקפיד על שהיא רעה, ולא שאינו רשאי למכרה לעם אחר בשביל שאינו עמה, רק בשביל שבגד בה, והוא הדין אם הוא לישראל אחר, כיון שבגד בה. ולפיכך עיקר הכתוב לא בא להורות רק שלא ימכרנה לאחר. וזהו תרגם אונקלוס 'לגבר אחרן', פירש כוונת הכתוב, שרוצה לומר דאין לו רשות למכור אותה לאחר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ – שֶׁהָיָה לוֹ לְיַעֲדָהּ וּלְהַכְנִיסָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְכֶסֶף קְנִיָּתָהּ הוּא כֶסֶף קִדּוּשֶׁיהָ. וְכַאן רָמַז לְךָ הַכָּתוּב שֶׁמִּצְוָה בְּיִעוּד, וְרָמַז לְךָ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה קִדּוּשִׁין אֲחֵרִים (קידושין י"ט ע"ב).
וְהֶפְדָּהּ – יִתֵּן לָהּ מָקוֹם לְהִפָּדוֹת וְלָצֵאת, שֶׁאַף הוּא מְסַיֵּעַ בְּפִדְיוֹנָהּ. וּמַה הוּא מָקוֹם שֶׁנּוֹתֵן לָהּ? שֶׁמְּגָרֵעַ מִפִּדְיוֹנָהּ בְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁעָשְׂתָה אֶצְלוֹ, כְּאִלּוּ הִיא שְׂכוּרָה אֶצְלוֹ. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁקְּנָאָהּ בְּמָנֶה וְעָשְׂתָה אֶצְלוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים, אוֹמְרִים לוֹ: יוֹדֵעַ הָיִיתָ שֶׁעֲתִידָה לָצֵאת לְסוֹף שֵׁשׁ, נִמְצָא שֶׁקָּנִיתָ עֲבוֹדַת כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּשִׁשִּׁית הַמָּנֶה. וְעָשְׂתָה אֶצְלְךָ שְׁתֵּי שָׁנִים, הֲרֵי שְׁלִישִׁית הַמָּנֶה. טוֹל שְׁנֵי שְׁלִישִׁיּוֹת הַמָּנֶה וְתֵצֵא מֵאֶצְלְךָ (קידושין י"ד ע"ב).
לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ – שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ לְאַחֵר, לֹא הָאָדוֹן וְלֹא הָאָב (קידושין י"ד ע"ב).
בְּבִגְדוֹ בָהּ – אִם בָּא לִבְגוֹד בָּהּ, שֶׁלֹּא לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת יִעוּד. וְכֵן אָבִיהָ מֵאַחַר שֶׁבָּגַד בָּהּ וּמְכָרָהּ לָזֶה (קידושין י"ח ע"ב).
רשב"ם
אם רעה: ומכעורת היא בעיני אדוניה אשר אינו רוצה לייעדה לו לאשה:
בבגדו בה: מאחר שהוא בוגד בה שאינו מייעדה כדכתיב במלאכי באשת נעורים אשר אתה בגדת בה והיא חברתך ואשת בריתך:
והפדה: מגרע פדיונה ויצאה בפדיון לפי מותר השנים הנותרות:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בבגדו בה. הוא בוגד בבתו אם ימכור אותה זולתי למי שיוכל לישא אותה לאשה. ובמסכת קדושין פרק קמא נחלקו ר' אליעזר ור' עקיבא במלה זו של בבגדו בה זה מבין מלשון בגידה וזה מבין מלשון בגד ר' עקיבא סבר יש אם למקרא כיון שפרש טליתו עליה שוב אינו רשאי למכרה ור' אליעזר סבר יש אם למסורת, הבין ר' עקיבא מלת בבגדו מלשון בגד ממש כמו (בראשית לט) ותתפשהו בבגדו, ולכך אמר כיון שפרש טליתו עליה והם הקדושין כענין שכתוב (רות ג) ופרשת כנפיך על אמתך, שאילו היה מלשון בגידה היה הכתוב ראוי לומר בגדו בקמ"ץ חט"ף, אבל הוא לשון בגד וטלית. ומה שאמר בה כמו עליה כלשון הכתוב (נחמיה ב) הבהמה אשר אני רוכב בה שהוא כמו עליה. ורבי אליעזר הבין מלת בבגדו מלשון בגידה ואע"פ שלא אמר בבגדו בקמ"ץ חט"ף ואמר בבגדו בחיר"ק תחת הבי"ת. מלשון בגידה הוא, ולשון מקור הוא כמו (ויקרא כו) בשברי לכם מטה לחם, ולכך הזכיר לשון בה שהרי לשון בגידה לא מצאנוהו כי אם בבי"ת, והוא שכתוב (מלאכי ב) אשר אתה בגדתה בה וכתיב (שם) ובאשת נעוריך אל יבגוד וכתיב (הושע ה) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. ורבי שמעון סבר יש אם למקרא ולמסורת, ודרשינן כלהו בלשון בגד ובלשון בגידה.
ובמדרש וכי ימכור איש את בתו לאמה אמר הקב"ה לישראל בת אחת היתה לי ומכרתיה לכם לאמה שאין אתם מוציאין אותה אלא חבושה בארון, לא תצא כצאת העבדים נהגו בה כבוד ששביתם אותה מאצלי שנאמר (תהלים סח) עלית למרום שבית שבי. אם רעה בעיני אדניה אם ישראל רעים שאינם מקיימים את התורה, והפדה האב כלומר תסתלק השכינה מהם, והרי במתן תורה לעם נכרי לא ימשול למכרה לא נתנה לאומה מאומות העולם אלא לישראל וישראל בוגדים בה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
לעם נכרי. פירוש, הגם שאמרתי לך כי יכול איש למכור בתו לא לעם נכרי יכול למכרה הגם שכבר עשה הדבר ובגד בה ומכרה אין ממכרו ממכר, והוא אומרו לא ימשול וגו' בבגדו וגו' ופקע זכות קונה ומקנה.
עוד ירצה על דרך אומרם (שם י"ט ב) שיש לאב למכור בתו לפסולים אלמנה לכהן גדול כו', והוא אומרו לעם נכרי, פירוש, לעם נכרי הוא שלא ימשול, אבל איש נכרי לה, והוא מעם שאינו נכרי, רשאי:מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מג. לא ימכור על מנת [שלא] ליעד דברי ר' יוסי. רבי עקיבא אומר, מוכר הוא אם רצה ליעד מיעד.
מד. לעם נכרי הרי זה אזהרה (לבית דין) שלא ימכרנה לנכרי
מה. בבגדו בה מאחר שבגד בה, (נהג) בה מנהג בזיון, ולא נהג בה כמשפט הבנות. אף הוא אינו רשאי (לקיימה,) דברי ר' יונתן בן אבטולמוס (אומר, אין) ([ואין] בגידה אלא שקירה שנאמר בגדה יהודה (מלאכי ב) ואומר כי בגוד בגדו בית ישראל (ירמיה ה)). רבי ישמעאל אומר, באדון הכתוב מדבר, אשר לקחה על מנת לייעד ולא ייעד. אף הוא אינו רשאי לקיימה (רבי עקיבא אומר, בבגדו בה מאחר שפירש בגדו עליה).
מלבי"ם - התורה והמצוה
מב. אם רעה בעיני אדוניה , כפי הפשט פירושו שלא מצאה חן בעיניו ועל כן אינו רוצה ליעדה [להוציא מפירוש רבי אליעזר שסבירא ליה שמוכרה לפסולים. ופירש שרעה בנשואיה וכמו שיתבאר ( משפטים מה ) שרבי עקיבא שסתמא זו כוותיה חולק על זה]. וממה שאמר אשר לא יעדה זהפדה , מבואר, שעקר המצוה הוא ביעוד וכמו שאמר במשנה דסוף פרק קמא דבכורות , וכמו שאמר בפרשת בא על פסוק ואם לא תפדה וערפתו.
ומה שאמר זהפדה , אינו מוסב על האדון רק על האב המוכר שנזכר בפסוק הקודם וכי ימכר איש. אולם יקשה, אחר שיש לו זמן ליעד עד סוף שש, מתי יהיה הגבול שנכוף את האב. הלא יכול לומר תמיד שימתין עד יתרצה וייעד. על זה אמר, לא ייעד לשתים כאחת, ואם כן אם ייעד אחרת או גלה דעתו שלא ייעד את זו, ומחויב האב לפדותה, והעיקר כגרסת הספרים
מג. אשר לא יעדה. מבואר בקדושין (דף י"ח ע"ב ודף י"ט) שדעת רבי יוסי ברבי יהודה דמעות הראשונות לאו לקדושין נתנו. והיעוד חל על ידי מה שיש לו עליה שזה פרוטה של העבדות. ובזה מקודשת מאז, ואם בא אחר וקדשה בינתים מקודשת לשני. ועל זה אמר רבי יוסי (שהוא רבי יוסי ברבי יהודה) שלא ימכור על מנת ליעד. היינו למכור בתנאי שיהיו המעות לקדושין , ושיחולו אח"כ הקדושין למפרע. שאם יקדשה אחר תהיה מקודשת לאדון. כי היעוד הוא כך אם יש שהות ביום לעשות עמו ש"פ. אבל המעות לא נתנו לקדושין . ורבי עקיבא סבירא ליה דמעות הראשונות לקדושין נתנו, ואם כן מוכר הוא באופן זה. ואף אם קדשה אחר אם רצה ליעד מיעד דחלי קדושי ראשון.
והגר"א מגיה, לא ימכור על מנת שלא ליעד, ולדבריו הוא הפלוגתא של רבי מאיר וחכמים ( קדושין י"ט).
מד. לעם נכרי . תרגום אונקלוס לגבר אוחרן . אולם לשון עם לא יצדק על איש אחד. ומבואר כמה שאמרו הרמב"ן שהוא אזהרה אל האב ואל הבית דין שישגיחו על כך ( בגירסת הגר"א זה אזהרה לאב) שלא ימכרזה לנכרי [ואף שבלא זה אי אפשר, דהא לא יוכל לקיים מצות יעוד. יש לומר דאתיא כמאן דאמר מוכרה לקרובים. ויש לומר שלכן השמיט זה הרמב"ם והסמ"ג , דסבירא ליה אין מוכרה לקרובים, ויש לומר שמוכרה לנכרי שהתגיר בנו, דמשכחת יעוד בבנו].
ומה שאמרו בגמ' ובמכילתא ללמד מזה דאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות, או אחר שפחות, זה למד מן בבגדו בה. וכמה שאמרו הרמב"ן שהם שתי אזהרות. שהאב לא ימכור לעם אחר הינו לנכרי, וכן לא יוכל למכרה גם לישראל בבגדו בה, וכמו שיתבאר בסימן שאחרי זה.
וכפי דרכי הלשון, היה לו לומר לא ימשול למכרה לעם נכרי. מזה מבואר כהרמב"ן שזה בא כמאמר מוסגר שלעם נכרי (רצונו לומר לנכרי) לא ימשול למכרה כלל ועל זה תפס לשון לא ימשול, רצונו לומר שעל זה אין לו יכולת כלל ואם מכר איכה מכורה.
ועוד אמר, כי בבגדו בה ורוצה למכרה שנית, שזה נחשב אצלה כאלו מוכר אותה לעם אחר, כי כבר הורגלה בבית אדוניה, וכאלו הוא עמה ומולדתה. וכשיוציאוה לבית אחר נחשב אצלה כמוסר אותה לעם אחר כי זה נעשה על ידי בגידה.
מה. לא ימשול למכרה בבגדו בה . כבר הזכרנו (בסימן הקודם) שכלל בזה שתי אזהרות. א] שלא ימכרנה לנכרי בשום אופן. ב] שלא ימכרנה בבגדו בה אף לישראל שדומה בעיניה כאלו מוסר אותה לעם נכרי. ורבי יונתן ורבי ישמעאל שניהם מפרשים בבגדו, מענין בגידה שהוא מענין שקור. ורבי יונתן מפרש שקאי על האב, שהאב בגד בה כי ממשפט הבנות שישבו בבית אביהן ויפרנס אותן, לא למכרן שזה בגד מצד האב שמשקר באהבת יוצאי חלציו כמה שאמרו הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנ ו. ולפי זה מאמר זה נמשך למעלה שאמר לעם נכרי, הרי זה אזהרה לאב שלא ימכרנה לנכרי. וכן האב לא ימשול למכרה לאיש אחר, אחר שבגד בה.
ורבי ישמעאל סבירא ליה שזה לא נקרא בגידה מצד האב כי אינו מוכר את בתו, רק בשהעני לגמרי כמה שאמרו הרמב"ם (פ"ד מהלכות עבדים), רק שמוסב על האדון שהוא בגד בה ואינו מקיים התנאי שלקחה על מנת ליעד ואינו מיעדה. וזה בגד גמור, כי האב כשמוכרה, מוכרה על מנת ליעד ואינו מוכרה לעם אחר. כי מעות הראשונות לקדושין נתנו. אבל האדון אי אפשר שימכרנה על מנת ליעד, אחר שהיא קטנה ואי אפשר לה שתתקדש רק על ידי אביה. ואם כן ימכרנה לעם אחר, כי הלוקח לא ייעד אותה.
וכן הרמב"ם בספר המצות ובחבורו (פ"ד הלכה י) פירש שהוא אזהרה על האדון, בל נטעה שאחר שיכול לייעדה יוכל למכרה לאחר. וזה כדעת רבי ישמעאל. אולם, מה שאמרו ר"י כיון שבגד בה, ורבי עקיבא אומר כיון שפירש טליתו, נזכר בקדושין (ד' י"ח ע"ב). שרבי עקיבא אומר כיון שפירש עליה, שוב אינו רשאי למכרה ורבי אליעזר אומר, כיון שבגד בה, שוב אינו רשאי למכרה. במאי קמיפלגי , רבי אליעזר סבר, יש אם למסורת, ורבי עקיבא סבר יש אם למקרא.
זהנכון אצלי הקרוב אל הפשט, משום דהכתוב הוא אשר לא יעדה באל"ף, שהוא המסורת. והקרי הוא אשר לו יעדה בוי"ו שהוא המקרא. וסבירא ליה לרבי אליעזר, דאזלינן בתר המסורת, והכתיב לא באל"ף, שהיא רעה בעיני אדוניה, ועל ידי כן לא יעד אותה. ומזהיר שלעם נכרי לא יוכל למכרה אחר הבגידה הזאת שלא יעד אותה. וסבירא ליה שבא הצווי בין על האדון בין על האב ובין ואין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות. ורבי עקיבא סבר, שיש אם למקרא והקריאה היא לו יעדה בוי"ו . ופירוש אם רעה בעיני אדוניה, אחר שתחלה לו יעדה ואחר היעוד רעה בעיניו וגרשה. לא יוכל האב והאדון למכרה לטפחות אחר אישות. והבגד של האדון הוא שקדשה ובגד בה וגרשה. והוא כדעת י"מ שהביאו התוס '.
ונראה דאזלי לשטתיהו . דרבי אליעזר שמותי הוא (כפירוש התוס ') שהוא מתלמידי בית שמאי, סבירא ליה כבית שמאי דאמרי (סוף גיטין) לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר[וכן כתב התוס ' סוטה (דף ג) בשם הירושלמי, דרבי אליעזר סבירא ליה בזה כבית שמאי] ולכן אי אפשר לו לפרש אשר לו יעדה בו"ו . שאם יעדה איך יוכל לגרשה על ידי שרעה בעיניו, למה שאמרו למעלה ( משפטים מב ) פירושו שלא מצאה חן בעיניו, הא אסור לגרש אלא אם כן מצא בה ערות דבר. ועל כן תפס את המסורת לא יעדה באל"ף, שלא יעד אותה. ור"ע לשיטתו שסובר (שם) שאפילו מצא אחרת נאה הימנה, יכול לגרשה. החזיק כמקרא לו בוי"ו . ומדבר כשפרש טליתו עליה ויעד אותה ואחרי זה לא מצאה חן בעיניו ומגרש אותה.
ועוד יש לומר שרבי אליעזר לשיטתו שאמר בקדושין (דף י"ט ע"ב) אם רעה בעיני אדוניה, שרעה בנשואיה , שמכרה לפסולים חייבי לאוין דתפסי בהו קדושין , כדכתיב אשר לא יעדה כמו שפרש רש"י. ואם כן מוכרח לומר אשר לא יעדה באל"ף. ורבי עקיבא לשיטתו דסבירא ליה אין קדושין תופסין בחייבי לאוין , אי אפשר לפרש רעה בנשואיה , דאם כן איך אומר אשר לא יעדה, הא אין קדושין תופסין בה כלל, ובהכרח מפרש אם רעה בעיני אדוניה, שלא מצאת חן, פוסלת יעדה בוי"ו .
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
מדוע מתירה התורה לקחת אמה עבריה?
(שמות כא ז): "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאֶת הָעֲבָדִים"
שמות כא ח: "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר [לוֹ]ֹ יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ; לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ בָהּ"
(שמות כא ט): "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ"
מדוע מתירה התורה לאב למכור את בתו לאמה?
ניתן להציע שני הסברים משלימים, המסתמכים על שני פירושים מנוגדים של הביטוי בבגדו בה:
1. יש אומרים, שהביטוי מתייחס לאב: האב בגד בבתו כשמכר אותה לאמה. בימי התורה, היה מקובל למכור ילדים לעבדות, והתורה לא יכלה לבטל מנהג זה לגמרי, ולכן הסתפקה בכך שהוסיפה לו הגבלות מרובות, כגון: " "אין האב רשאי למכור את בתו אלא אם כן העני, ולא נשאר לו כלום: לא קרקע, ולא מטלטלין, ואפילו כסות" "שעליו. ואף על פי כן כופין את האב לפדותה אחר שמכרה..." " ( רמב"ם הלכות עבדים ד ב ) . ועם כל המגבלות, התורה מדגישה שמכירת הבת נחשבת בגידה: " "כל מוכר בתו - בוגד בה" " (רמב"ן בסוף דבריו)
2. ויש אומרים, שהביטוי מתייחס לאדון: האדון בגד באמתו בכך שלא רצה לייעד אותה, לקחת אותה לאישה. התורה מתייחסת למכירה זו כאל הכנה לנישואין: המטרה היא שהקונה יישא את הבת לאשה או ישיא אותה לבנו, וכך המכירה תתרום לצמצום הפערים הכלכליים בישראל: " "משורשי מצוה זו, שריחם האל על העניה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למכרה, וציווה הקונה אותה לישא אותה לאישה ולעשותה גברת, כי אל חנון ורחום הוא. ואם אין הקונה חפץ בה לעצמו - שיישאנה לבנו, כי גם עם בן אדוניה תשמח ותגל, או שייגרע מפדיונה מכל מקום ויסייענה שתצא מעבדות..." " ( ספר החינוך מג ) . מובן שהנישואין תלויים ברצונה של האמה: " "אין האדון מיעד אמה העבריה לא לו ולא לבנו אלא מדעתה, אף על פי שכבר קיבל אביה מעותיה, שהרי הוא אומר יעדה - מדעתה" " ( רמב"ם הלכות עבדים ד ח ) .
וייתכן ששני הפירושים נכונים: מלכתחילה התורה מתנגדת למכירת ילדים לעבדות ורואה בכך בגידה, אך בדיעבד מכיוון שהתופעה כבר קיימת התורה מנסה לתקן אותה ולהשתמש בה לטובה לצורך צמצום פערים. ואכן, מבחינה חברתית עדיף שבני עשירים יתחתנו עם בנות עניים (ולהיפך) משיתחתנו עם נשים באותה רמה כלכלית, כך תימנע התופעה של "מלחמת מעמדות".
מקורות ופירושים נוספים
שני הפירושים שהובאו בפסוק זה נמצאים בפירוש רש"י על פסוק ח: " "אם רעה בעיני אדניה - שלא נשאה חן בעיניו לכונסה. אשר לא יעדה - שהיה לו ליעדה ולהכניסה לו לאשה... וכאן רמז לך הכתוב שמצוה ביעוד... והפדה - יתן לה מקום להפדות ולצאת, שאף הוא מסייע בפדיונה. ומה הוא מקום שנותן לה - שמגרע מפדיונה במספר השנים שעשתה אצלו, כאילו היא שכורה אצלו. כיצד? הרי שקנאה במנה, ועשתה אצלו ב' שנים; אומרים לו: יודע היית שעתידה לצאת לסוף שש שנה, נמצא שקנית עבודת כל שנה ושנה בששית המנה, ועשתה אצלך ב' שנים, הרי שלישית המנה; טול שני שלישיות המנה ותצא מאצלך. לעם נכרי לא ימשל למכרה - שאינו רשאי למכרה לאחר, לא האדון ולא האב. בבגדו בה - אם בא לבגוד בה, שלא לקיים בה מצות ייעוד; וכן אביה, מאחר שבגד בה ומכרה לזה" " ( רש"י ) .
עוד על היחס העקרוני לעבדות בתורה, ראו:
הביטוי "לעם נכרי"
ע"פ רמב"ן:
1. " "[לפי רש"י], יהיה לעם נכרי כמו לאיש נכרי" ";
- " "ולא מצינו לו חבר בכל הכתוב." "
2. " "ושמא יהיה למ"ד לעם נמשך - לעם לנכרי לא ימשול למכרה, ופירושו כמו "תתננו מאכל לעם לציים" (תהלים עד יד) שפירש מי הוא העם - אנשי הציים; כן אמר לא ימשול למכרה לעם ופירש לנכרי, כלומר לאיש נכרי מכל העם; והיה נכרי כמו "ועצביך בבית נכרי" (משלי ה י), בבית איש אחר; "מנכריה אמריה החליקה" (שם ב טז), שאינה אשתו. וכל זה לקיים דברי חכמים (קידושין יט) שאומרים כך, שאין אדם רשאי למכור את בתו לשפחות אחר שפחות; ואמרו (שם) "כיון שבגד בה, שוב אינו רשאי למכרה"." " "3. " "אבל ראיתי במכילתא (כאן): לעם נכרי לא ימשול למכרה - הרי זו אזהרה לבית דין, שלא ימכרנה לנכרי; ונראה מלשונם, שאינה אזהרה שלא ימכרנה פעם אחרת לא לזה ולא לאחר, אבל היא מניעה לגמרי מן הנכרי, שלא ימכור אדם בתו לשפחות לגוי; כי מפני שאמר בעבד עברי "ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר" (ויקרא כה מז), הוצרך לומר שלא יעשה כן באשה, והטעם ידוע. וזה פשוטו של מקרא בודאי, שאמר כי אחרי שהפדה האב המוכר, לא יוכל למכרה לגוי, והוא הדין מתחילה, אבל כי לפעמים אדם רוצה מאד לפדות את בתו מן האדון שלא יעדה, ויחפוץ למכרה לגוי לשנה או לשנתים להוציאה ממנו, והזהירו הכתוב מזה. או יחזור לתחלת הענין, "כי ימכור את בתו לאמה... לא ימשול למכרה לנכרי "."
ואם כן, מה שדרשו בתלמוד (קידושין יח) שלא ימכור אדם את בתו לשפחות אחר שפחות, הוא מייתור בבגדו בה, שהרי לעם נכרי איננו רשאי למכרה לעולם, ואם כן למה אמר בבגדו בה, שמשמעו לומר דכיון שבגד בה פעם אחת ומכרה לשפחות לא יבגוד בה פעם אחרת? לפיכך ידרשו הכתוב כן, לעם נכרי לא ימשול למכרה ובבגדו בה, כלומר ולא ימשול למכרה בבגדו בה, שכיון שמכרה שוב לא ימכרנה. ובהרבה מקומות דרשו כך: קרי ביה הכי "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור" (דברים יד כא) "תתננה ואכלה או מכור לנכרי" (פסחים כא) וכן דרשו בכאן "ויצאה חנם אין כסף" (להלן פסוק יא), ומפני הייתור עשו מהן שתי יציאות ויצאה חנם ויצאה אין כסף, ולמדו ממנה יציאה בנערות ובבגרות למי שאין לה נערות, והוא בגר דאילונית כמו שאמור בתחלת קדושין (ד)."
4. " "ודרך הפשט בפרשה זו, שיאמר כי ימכור איש את בתו הקטנה לאמה, לא תצא כצאת העבדים האלה הנזכרים בשביעית (לעיל בפסוק ב) וביובל (ויקרא כה מ), שלא יוכל האב להוציאה מביתו לעולם אם תיטיב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו, אבל יקחנה לו לאשה כרצונו. ואם רעה בעיני אדוניה אשר יעדה להיות לו לאשה, כי הקונה בת ישראל - לקחתה לו לאשה יקנה אותה, והנה היא מיועדת לו מן הסתם, ועתה אם לא יחפוץ בה אדוניה - והפדה האב הנזכר, כי אסור לו להניחה עוד ביד אדון מעת שיאמר לא חפצתי לקחתה, ולא יוכל למכרה לעם נכרי בבואו לבגוד בה, כי זאת בגידה שימכור אדם בתו זולתי למי שיוכל לישא אותה."
או טעמו, שכל מוכר בתו בוגד בה; ואם שלש אלה, היעוד לו או לבנו או הפדיון, לא יעשה לה - אז תצא חנם אין כסף, כצאת העבדים הנזכר." ( רמב"ן )
- שמות רבה ל ה
- שמות רבה ל טז
- משנה בכורות א ז
- בכורות יג א
- בכורות לד א
- בבלי כתובות מ ב
- בבלי כתובות מו ב
- בבלי קידושין ג ב עד יט א
- בבלי סוטה כג ב
- בבלי ערכין ל ב
- תיקוני זהר קמו ב
- ספר המצוות שורש ח
- ספר החינוך מג
- מצוה:לייעד אמה עבריה לאדוניה או לבנו
- מצוה:לפדות אמה עבריה אם אדוניה אינו מייעדה
- מצוה:לא למכור אמה עבריה לאדון אחר
- רמב"ם הקדמה למשנה תורה (מצוות לא תעשה)"
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- דברי תורה לפרשת כי : 19 אוגוסט 2010 ... והנה, בפרשת אמה העבריה יש חמשה פסוקים: " וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. אם רעה בעיני אדניה אשר לא [כתיב, לו קרי] יעדה והפדה לעם ... ( cache )
- השוואת חוקי העבדות שבתורת משה עם חוקי הבבלים האשורים והחתים: איך... : שמות כ"א, ז-יא: " וכי ימכר איש את בתו לאמה ג€“ לא תצא כצאת העבדים. אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי ג€“ לא ימשל למכרה בבגדו בה; ואם לבנו ייעדנה ... ( cache )
- בחינת בגרות בתנ"ך : עיין בפירוש רש"י לפסוק ז' בד"ה: " וכי ימכר איש את בתו לאמה". א. רש"י מזכיר בדבריו "קל וחומר". שרש"י קורא לו "חומר"? מקרהשרש"י קורא לו "קל", ומהו ה מקרה(1) ... ( cache )
- עקרונות התורה, משפטי התורה, והמוסר האנושי : מדוע רעיונות החירות של מצוות השבת, של "שלח את עמי ויעבדוני", של "עבדי הם ולא עבדי עבדים" מתפרטים להם ב" וכי ימכר איש את בתו לאמה"? ... ( cache )
- שאלות ותשובות בנושא פרקים ודמויות בתנ"ך : " וכי ימכר איש את בתו לאמה" רציתי בבקשה הסבר למשפט הזה, והסבר לפרשה כולה. האם זה הגיוני שתורתנו תתיר לאב למכור את בתו לשפחה, ולקונה לקחת את הילדה לאשה. ... ( cache )
- בחינת בגרות בתושב"ע : שנאמר: ' וכי ימכר איש את בתו לאמה'. מה אמה מעשה ידיה לרבה, אף בת מעשה ידיה לאביה". (2) "השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, צדיקים עצמם לא ... ( cache )
- שתי צורות יסוד של חוקי המקרא (התיאוריה של אלט) : וכי ימכר איש את בתו לאמה. לא תצא כצאת העבדים. תנאי משנה (מיוחדים). 1. אם רעה בעיני אדניה אשר לא (קרי: לו) יעדה. והפדה; לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה ... ( cache )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת משפטים : וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים (משפטים כא-ז). באותו זמן היה נוהג דין זה שאם אדם העני באופן שלא נשאר לו לא קרקע ולא מטלטלין ולא בגד על בשרו, ... ( cache )
- חובותיהם וזכויותיהם של הבעל והאשה בנישואין, חובות האב וזכויותיו... : (ז) וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים: (ח) אם רעה בעיני אדניה אשר לו יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה: ... ( cache )
- להורדת המאמר כקובץ WORD - חוברת ד', תשנ"ז : ר' יוסף (בן אבא מארי) אבן כספי27 בפירושו לשמות כ"א, ז ד"ה: " וכי ימכר איש את בתו" - מתאר את דרכו הפרשנית: אין בידי לפרש המאמרים התלויים במצוות כמחויב מטבע ... ( cache )
- התהוות הילדות: אמת-מידה מן העת העתיקה : 11 פברואר 2002 ... וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים... ואם שלש אלה לא. יעשה לה ויצאה חנם אין כסף. יש לשים לב כי החוק המקראי לא בא לערער את הסדר ... ( cache )
- תורת ארץ ישראל : מה כתוב בה: "וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים" (צ"ד ע"ב). ועוד, 'כי ימכור איש', זה הקב"ה. 'את בתו', אלו ישראל, שהם מצד הבת יחידה, ואם תאמר שיצאו ... ( cache )
- P - בית המדרש אור שלום : מה כתוב בה: "וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים". ועוד, 'כי ימכור איש', זה הקב"ה. 'את בתו', אלו ישראל, שהם מצד הבת יחידה, ואם תאמר שיצאו כמו אלה ... ( cache )
- פניני אור החיים - משפטים : על כך מבטיח הכתוב "וכי ימכור איש את בתו לאמה - לא תצא כצאת העבדים". כשתהיה גלות שהבת תהפוך לאמה, אז היציאה שלה מן הגלות לא תהיה כיציאת העבדים; ... ( cache )
- ֲ» הרב אליהו: אין לנו כח לחכות - אחרית הימים גוג ומגוג נבואות גאולה... : 19 פברואר 2007 ... "וכי ימכור איש את בתו לאמה, לא תצא כצאת העבדים: אם רעה בעיני אדוניה אשר לו יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשול למוכרה בביגדו בה: ואם לבנו ייעדנה, ... ( cache )
- the Seforim blog: A Woman's Place Is In The Home : 12 מאי 2010 ... ובשינויים בכד הקמח אות האמונה: וכן אמרו במדרש וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים, וכי ימכור איש זה הקב"ה שנאמר ד' איש מלחמה, ... ( cache )
- שמות - פרק כ"א פס' 11-2 : פס' 7: "וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים" ג€“זהו המקרה הכללי, שממנו ניתן ללמוד כי ישנם הבדלים עקרוניים בין חוקי העבד לבין חוקי האמה. ... ( cache )
- סגנון ופנאי - הגות - רות קרא איוונוב קניאל nrg -...תורת : 20 פברואר 2009 ... 'וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים' ועוד כי ימכור איש, זה הקדוש ברוך הוא. את בתו, אלו ישראל, שהם מצד הבת היחידה נקראו בתו. ... ( cache )
- ילקוט שמעוני - משפטים : לפי שהוא אומר וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנעניים יוצאים. או לא תצא בשש וביובל כדרך שעבדים יוצאים תלמוד לומר כי ... ( cache )
- השוואת חוקי העבדות שבתורת משה עם חוקי הבבלים האשורים והחתים... : או שמות כ"א, ז "כי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים", וגם ויקרא כ"ה, לט " וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד". ... ( cache )
- עונשו של הבוחר להיות עבד : {ס} וכי ימכור איש את בתו, לאמה--לא תצא ,... (cache); אנציקלופדיה יהודית דעת - עבד עברי;: כי יאמר אהבתי את אדוני את אשתי (הכנענית) ואת בני לא אצא חופשי, ... ( cache )
- שמות כא ה - קטגוריה:שמות כא ה ג€“ ויקיטקסט : {ס} וכי ימכור איש את בתו, לאמה--לא תצא ,... (cache); אנציקלופדיה יהודית דעת - עבד עברי;: כי יאמר אהבתי את אדוני את אשתי (הכנענית) ואת בני לא אצא חופשי, ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- "ואלה המשפטים.." : וכי ימכור איש את בתו לאמה, לא תצא כצאת העבדים. ואם רעה בעיני אדוניה אשר לא (לו, קרי) יעדה, והפדה, לעם נכרי לא ימשול למֹכרה בבגדו בה. ... ( cache )
- ב סתירות וכפילויות בתורה : שמות מצוה "כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים" (כב), ואילו דברים מצוה על רציעה גם באמה. כאשר מפרשים את שני החוקים האלו כחוקים מקבילים, ... ( cache )
- חוקי העבד בתורה - cet.ac.il : חוקי האמה פותחים בהכרזה חד-משמעית: " לא תצא כצאת העבדים " (שמות כא, 7). ... לא תצא כצאת העבדים אם רעה בעיניו אם לבנו ייעדנה אם אחרת יקח ... ( cache )
- השורש השמיני - שאין ראוי למנות שלילת החיוב עם האזהרה - השורשים : וכן פירשו אותו בעלי הקבלה, ואמרו במכילתא " לא תצא כצאת העבדים - אינה יוצאה ... ואין הפרש בין אומרו " לא תצא כצאת העבדים " או אומרו "לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא ... ( cache )
- תורה שבעל-פה בספרי הנ"ך : כתוב בפרשת אמה עבריה: " לא תצא כצאת העבדים " (שמות כא, ז). השבעים תרגמו: לא תצא כצאת עבדים ושפחות כנענים". וכן מובא במכילתא: לא תצא בראשי איברים, בשן ועין, ... ( cache )
- דיני עבדות כמודל ליחסי עובד-מעביד? - ר` דב - מעגלי צדק : גם במקרה של בת שנמכרה לעבדות, עיסוקה העיקרי של התורה הוא באופן שחרורה: " לא תצא כצאת העבדים ". כוונת ביטוי זה מתפרשת בהמשך: אסור להשאיר בת במצב של שעבוד עד ... ( cache )
- yeshiva.org.il - מבחנים | משפטים | פרשת משפטים ב' : " לא תצא כצאת העבדים " אדון שהפיל את שן אמתו או עבדו העברי, האם יצא העבד לחפשי? (ברש"י). א. כן, ק"ו ומה עבד כנעני יוצא בשן ועין עבד עברי לא כל שכן. ... ( cache )
- Perek 4 - פרק ד - Avadim : אין אמה העבריה יוצאה בראשי איברים שנאמר לא תצא כצאת העבדים וכן עבד עברי אם הפיל לו שינו או סימא לו עינו משלם לו כדין החובל בחבירו כמו שביארנו בהלכות חובל ... ( cache )
- שמות כא ח - קטגוריה:שמות כא ח ג€“ ויקיטקסט : 23 יוני 2009 ... בגר דאילונית כמו שאמור בתחלת קדושין (ד) ודרך הפשט בפרשה זו שיאמר כי ימכור איש את בתו הקטנה לאמה לא תצא כצאת העבדים האלה הנזכרים בשביעית ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- משפטים מסיני : "כי ימכור איש את בתו לאמה בת אחת היתה לי ומכרתיה לכם שאין אתם מוציאין אותה אלא חבושה בארון, לא תצא כצאת העבדים נהגו בה כבוד ששביתם אותה מאצלי שנאמר (שם ... ( cache )
- פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯ : אבל לא תצא כצאת העבדים , שהרי ודאי דרכי תיקוניה הם דרכים אחרים, מתחלפים מדרכי תיקוני ... אבל לעתיד לבא, " לא תצא כצאת העבדים ", וכן פירש ענין זה בתיקונים, ... ( cache )
- שמות יתרו יח-כ - מניפה - דף הבית : " לא תצא כצאת העבדים " (פסוק ז). מי הם "העבדים" שעליהם הכתוב מדבר, ומהו התנאי לשחרורם? בשמות כא, ב-ו, התורה מדברת על עבד עברי. ... ( cache )
- דף קשר מספר 866 - תגובה למאמרו של הרב משה ליכטנשטיין / הרב אברהם שמאע : וכיצד יבאר שבדין האמה שבשמות כ"א נאמר " לא תצא כצאת העבדים ", ואילו בדברים ט"ו מקרא מלא אומר "כי ימָכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים"? ... ( cache )
- ספר המצוות לרמב"ם - תוכן מפורט : דוגמה: לא תצא כצאת העבדים "לא יומתו כי לא חופשה" "ולא יהיה כקרח וכעדתו" רק התוכן קובע אם הפסוק שלילה או אזהרה "השמר" "פן" ו"אל" ... ( cache )
- גאולה שלמה מהרה : 11 מרץ 2010 ... [ו] מלאכי ג, א. [ז] שמות רבה יט, ו. וכן מבואר נאמר בזוהר הקדוש על הפסוק " לא תצא כצאת העבדים ". [ח] ישעיה נב, יב. וראה שמות רבה יט, ו. ... ( cache )
- פירוש שד"ל על שמות פרק כא : [ז] לא תצא כצאת העבדים : כעבד עברי שאינו יוצא אלא אחר עבודת שש שנים, אבל הנערה אם קודם תשלום שש שנים תהיה ראויה להינשא, ייקחנה האדון לאשה כמו שמפרש והולך; ... ( cache )
- הגנה וסעד לחלשים : "כי ימכור איש את בתו לאמה ג€“ לא תצא כצאת העבדים "- היא נשארת לתמיד בבית האדון ואינה משתחררת בשנה ה שביעית. היא משתחררת אם קרה אחד מהמקרים הבאים: ... ( cache )
- קדמות ההלכה שבעל פה והמשנה : 30 נובמבר 2009 ... לא תצא כצאת העבדים - הכנענים. (לא כאבן עזרא ורשב"ם). איסור קרחה לכהנים - על מת. ממחרת השבת - יום טוב. ובן אין לו - ואפילו נכד פוטר. ... ( cache )
- מיומנויות בהבנת החוק ֲ© : וכי (אם) ימכור איש את בתו לאמה (אז) לא תצא כצאת העבדים . אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה (אז) והפדה. מידה כנגד מידה. שיטת ענישה, בה יש התאמה בין החטא לעונש ... ( cache )
- ספר מצוות השם : שמות כא, ח " אשר לא יעדה והפדה " שנאמר: מראי מקומות: קדושין דף י"ט; הלכות עבדים פרק ד'; רמב"ם מצווות עשה רל"ד; רמב"ם, ספר המצוות עשין פ"ה. ... ( cache )
- הדפסה: תפילה - להתפלל נכון - תשובות להרבה ספקות - חלק 5: * תפילה... : בשמות כ"א, ט: נכתב בתורה" אשר לא יעדה והפדה ..."ויש לקרוא זאת?"אשר לו יעדה והפדה ". מצאנו גם בישעיה (ס"א, ט) כתוב: "בכל צרתם לא צר. ...
- עולם התנ"ך : שנאמר: " אשר לא יעדה והפדה " שמות כא, ח. מראי מקומות: קדושין דף י"ט; רמב"ם הלכות עבדים פרק ד'; רמב"ם, ספר המצוות מצווות עשה רל"ד; ... ( cache )
- לדרכו הפרשנית של ר' יונה אבן ג'נאח: / פרופ' מערבי פרץ : ריב"ג מצביע על כך, שהמלה "שלוש" מתייחסת לשלושת הפריטים " אשר לא יעדה", "והפדה " (שם שם,ח), ו"ואם לבנו ייעדנה" (שם שם,ט), ולא לשלושת הפריטים "שארה כסותה ... ( cache )
- ספר המצוות לרמב"ם - מצוות תעשה : " אשר לא יעדה והפדה " (שם שם, ח). ודע שדין אמה עבריה אינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג". וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק א' ממסכת קדושין. המצווה הרל"ד ... ( cache )
- לייעד של אמה עבריה לאדוניה או לבנו : טעם: ריחם ה' על העניה הנמכרת וצוה הקונה לשאתה לאשה ולדאוג לה [חפציבה אונגר, על- פי ספר החינוך]; פסוק: אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה והפדה / שמות כא ח ... ( cache )
- דף קשר 1112 - היום קוראים לזה "אחותי" / חננאל שפירא : (5) " לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה" (שמות כא,ח). ועיין בכל הפרשנים על אתר. (6) השקפה בעד החלון במקרא נקשרת לאירועים בעלי משמעות ... ( cache )
- סדר ארגון הנתונים (המשך) - פרשת לך לך : יש לזכור שמשמעות הביטוי 'נכרי' בתנ"ך היא גם: 'מחוץ למשפחה' (כך לפי חז"ל כוונת הפסוק: " לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה" (שמ' כ"א, ח), וכתרגום אונקלוס במקום: ... ( cache )
- 4medan.html : 'עם' במקרא - לשון משפחה (' לעם נכרי לא ימשל למכרה', ועוד רבים, וכן הוא בלשונות השמיות הקרובות). נקרא על שם משפחתה של הצעירה, אותה משפחה שעלתה בעשנה של סדום ... ( cache )
- דף קשר מספר 908 - אם למסורת ואם למקרא / דני אפל : הגמרא בקידושין (שם) מביאה את מחלוקת התנאים כיצד לדרוש את הפסוק: "לא ימשל למכרה בבגדו בה " (שמות כ"א, ח); האם הכוונה "כיון שפירשׂ טליתו עליה" (מקרא), ... ( cache )
- TotalCourse - תורה שבעל-פה בספרי הנ"ך : בדיני אמה העבריה אמרה התורה: " ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה" (שמות כא, ט). מהו אותו משפט הבנות שהפסוק מרמז עליו? חייבים לומר כי מדובר בהלכות שהיו ...
- הנישואין בימים קדומים / חנוך אלבק : והעניין "כדת משה" הוא: כמשפט משה, כמו שנאמר (שמות כא,ט) כמשפט הבנות יעשה לה , וה" דת" כולל שאר כסות ועונה הכתובים שם בפסוק י ושאר החיובים שחייב אדם לאשתו לפי ... ( cache )
- משפט הבנות : בפרשת משפטים(1) נאמר על חובות הבעל לאשתו: " כמשפט הבנות יעשה לה ". בהקדמת תיקוני הזהר נאמר: "משפט ג€“ רחמי", ללמד כי משפט אמיתי נובע מרחמים ומשקף אותם. ... ( cache )
- iliosradio -> לכל בני מזל דלי (גם אני) מזל טוב ולכם מוקדשת הפרשה : כמשפט הבנות יעשה לה .." ולא תשוחרר חינם אין כסף. "מכה איש ומת, מות יומת.." " מכה אביו ואמו מות יומת.." " וגונב איש ומכרו ונמצא בידו, ... ( cache )
- גליונות לעיון בפרשת השבוע : כי אחר שאמר כמשפט הבנות יעשה לה . וחיוב הבנות אלה השלש ואין צורך להזכיר זה. ועוד כי יפת תואר שהיא נכריה כתוב עליה ומכור לא תמכרנה בכסף. ואף כי זאת. ... ( cache )
- דודאי צבי: עלילות שבתאי צבי / א. ש. שטיין : וזה הוא: כמשפט הבנות יעשה לה , כמשפט שהאב עושה לבתו החביבה עליו, שהוא מנשקה ומחבקה ונותן לה מתנות, כך הקדוש ברוך הוא עושה לנשמה כשרה בכל יום. ... ( cache )
- פרק י: מסיבת החתונה : נאמר: ' כמשפט הבנות יעשה לה ' (שם:ט). משני הפסוקים למדים שמשפט כל. 'אלו מזונותיה ככתוב: 'ואשרשארהבנות ישראל הוא באלה שלושת הדברים: ' ... ( cache )
- הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | אירוסין ונישואין, לפי התורה... : " כמשפט הבנות יעשה לה " שמות כ"א ט: דורשת התורה מאדם שמייעד את האמה שלו לבנו ולא מפרטת מהו משפט הבנות כי יש נורמה של נישואין כפי שראינו בספר ... ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-01-04.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 4 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 4 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "שמות כא ח"
קטגוריה זו מכילה את 28 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 28 דפים.