פתיחת התפריט הראשי

ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/מג


מצוה מג - לייעד אמה עבריה לאדוניה או לבנו

לייעד אמה העבריה. כלומר שאותו ישראל שקנה אמה העבריה, שיישאנה לו לאישה או יתננה לבנו לאישה, שנאמר "אם רעה בעיני אדוניה אשר לו יעדה והפדה" (שמות כא, ח). ואמרו ז"ל "כאן רמז לך שמצוה בייעוד", ובפירוש אמרו ז"ל "מצוות ייעוד קודמת למצוות פדיה" (בכורות יט.).

משורשי מצוה זו, שריחם האל על העניה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למכרה, וציווה הקונה אותה לישא אותה לאישה ולעשותה גברת, כי אל חנון ורחום הוא. ואם אין הקונה חפץ בה לעצמו - שיישאנה לבנו, כי גם עם בן אדוניה תשמח ותגל, או שייגרע מפדיונה מכל מקום ויסייענה שתצא מעבדות, ולא שיגרום על כל פנים שתעמוד תחת ידו עד זמן המכר, גם אם ישרה בעיניו עבודתה הרבה. וכל זה מחסדי האל על ברואיו וממדותיו המעולות.

דיני המצוה כגון: עד מתי הבת נמכרת, ושאינה נמכרת על-ידי אדון, ואפילו עבר ומכרה - אין המכירה כלום, ושהאב יכול למכרה כמה פעמים, והדברים שהיא נקנית בהן, ושהיא יוצאת בהן לחירות, ובכמה יציאות היא יתירה על העבד, ודיני הבוגרת, וזמן האילונית, ויתר פרטיה - מבוארים בראשון של קידושין.

ונוהגת בזמן שהיובל נוהג דווקא (גיטין סה.). והעובר עליה ולא יעדה, לא לו ולא לבנו, ולא סייע בפדיונה – לא קיים מצוה זו. אבל אין לכופו, לפי הדומה, על קיום מצוה זו, שהרי כתוב שם בפירוש (שמות כא יא): "ואם שלוש אלה לא יעשה לה" מכלל שהתורה הניחה הדבר ברצונו. ומכל מקום, אם עשה כן קיים מצוה ועשה כראוי ותבוא עליו ברכה, ובנים טובים וכשרים ראויים לצאת מזיווגם.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/043