מ"ג שמות כא ט



<< · מ"ג שמות · כא · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־לִבְנ֖וֹ יִֽיעָדֶ֑נָּה כְּמִשְׁפַּ֥ט הַבָּנ֖וֹת יַעֲשֶׂה־לָּֽהּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם לִבְרֵיהּ יְקַיְּימִנַּהּ כְּהִלְכָּת בְּנָת יִשְׂרָאֵל יַעֲבֵיד לַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין לְצֵיד בְּרֵיהּ זַמִּין יָתָהּ כְּהִלְכַת בְּנַת יִשְרָאֵל יַעֲבִיד לָהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם לבנו ייעדנה" - האדון מלמד שאף בנו קם תחתיו ליעדה אם ירצה אביו ואינו צריך לקידושין אחרים אלא אומר לה הרי את מיועדת לי בכסף שקיבל אביך בדמיך

"כמשפט הבנות" - שאר כסות ועונה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה – הָאָדוֹן, מְלַמֵּד שֶׁאַף בְּנוֹ קָם תַּחְתָּיו לְיַעֲדָהּ אִם יִרְצֶה אָבִיו (קידושין י"ז ע"ב). וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדְּשָׁהּ קִדּוּשִׁין אֲחֵרִים, אֶלָּא אוֹמֵר לָהּ: הֲרֵי אַתְּ מְיֻעֶדֶת לִי בַּכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל אָבִיךְ בְּדָמָיִךְ (קדושין י"ט ע"ב).
כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת – שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כמשפט הבנות יעשה לה" - על דרך הפשט יתכן שיאמר שאם ייעדנה הקונה לבנו והוא השדוך שישדכנה לו כי יעוד לשון זמון הוא מן המועד אשר יעדו (כ ה) כמשפט אשר יעשה האדם לבנותיו יעשה לה שיתן לה משלו כמוהר הבתולות וצוה בזה כאשר צוה בהענקה והכל חסד מאתו יתעלה ועל דרך רבותינו והוא האמת כמשפט הבנות אשר ישיאו אותן האבות יעשה לה הבן ופירש משפטן כי אם יקח אחרת שארה כסותה ועונתה של זו לא יגרע ואין צורך לומר אם לא ישא אחרת כי הכתוב דבר בהווה ופירש רש"י שארה מזונות כסותה כמשמעה עונתה תשמיש וכן אמר אונקלוס זיונה ובגמרא (כתובות מז) אמרו על מי שאמר כך והאי תנא סבר מזונות דאורייתא דתניא שארה אלו מזונות וכן הוא אומר וימטר עליהם כעפר שאר וגו' (תהלים עח כז) והמובן בסוגית הגמרא שהם דברי יחיד והלכה מזוני תקינו לה רבנן וגם על דרך הפשט למה יזכיר במזונות שאר שהוא הבשר והראוי שיזכיר לחמה כי על הלחם יחיה האדם ובו יהיה החיוב וחשב ר"א לתקן זה ופירש שארה מזון שיעמיד שארה שהיא בשרה ואין בזה טעם שיאמר הכתוב לא יגרע הבעל בשרה ולכך אני אומר כי פירוש שאר בכל מקום בשר הדבק והקרוב לבשרו של האדם נגזר מלשון שאר כלומר שאר בשרו מלבד בשר גופו ויקראו הקרובים שאר אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו) שארה הנה (שם יז) כענין אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט יד) ויאכל חצי בשרו (במדבר יב יב) וכן שם ושאר נין ונכד (ישעיהו יד כב) זרעו הקרוב אליו וכן בכלות בשרך ושארך (משלי ה יא) עצמך ובניך שהם הבשר הקרוב לך ויקרא הבשר הנאכל שאר וימטר עליהם כעפר שאר (תהלים עח כז) כי הבשר הנאכל ידבק באוכל ויחזור לבשרו ויתכן שיהיה מזה בכלות בשרך ושארך (משלי ה יא) בשר גופך ושאר הבשר הנעשה מן המאכל יכלה ולא יהיה לך לבשר ותקרא האשה שאר לבעל כמו שדרשו (יבמות כב) כי אם לשארו שארו זו אשתו והוא מן הענין שאמר ודבק באשתו והיו לבשר אחד (בראשית ב כד) והנה שארה קרוב בשרה וכסותה כסות מטתה כמו שנאמר (להלן כב כו) כי היא כסותו לבדה במה ישכב ועונתה הוא עונה שיבא אליה לעת דודים ואם יהיה פירוש שאר כמו בשר כדברי המפרשים (רש"י והרד"ק בתהלים עח כז והרד"ק כאן) ונאמר כי אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו) כמו בשר בשרו כענין שנאמר (בראשית לז כז) כי אחינו בשרנו הוא ג"כ נפרש שארה לא יגרע שלא ימנע ממנו בשרה כלומר הבשר הראוי לה והוא בשר הבעל אשר הוא עמה לבשר אחד וענין הכתוב שאם יקח אחרת קרוב בשרה של זו וכסות מטתה ועת דודיה לא יגרע ממנה כי כן משפט הבנות והטעם שלא תהיה האחרת יושבת לו על מטה כבודה והיו שם לבשר אחד וזו עמו כפילגש ישכב עמה בדרך מקרה ועל הארץ כבא אל אשה זונה ולכן מנעו הכתוב מזה וכך אמרו חכמים (כתובות מח) שארה זו קרוב בשר שלא ינהג בה כמנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן וזה פירוש נכון כי דרך הכתוב בכל מקום להזכיר המשכב בלשון נקי ובקצור ולכן אמר באלו ברמז שארה כסותה ועונתה על שלשת הענינים אשר לאדם עם אשתו בחבורן ויבא זה כהוגן על דין ההלכה ויהיו המזונות ומלבושי האשה תקנה מדבריהם

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם לבנו ייעדנה. אם רצה האדון ליעדה אין צריכין קדושין אחרים אלא כסף קנייתה ואומר לה הרי את מקודשת לי בכסף שקבל אביך בדמיך ואם לא רצה ליעדה לעצמו אלא לבנו כמשפט הבנות יעשה לה, שיתן לה האדון משלו כמהר הבתולות כי בת ישראל היא והאדון במקום אביה, והכתוב צוה בזה כמו שצוה בהענקה והכל הוא חסד מאת הקב"ה.

או יהיה באורו כמשפט הבנות יעשה לה ומה הוא משפט הבנות כי אם יקח אשה אחרת על אמה עבריה שארה כסותה ועונתה של זאת לא יגרע.

ורש"י ז"ל פירש שארה אלו מזונות כסותה כמשמעו ועונתה תשמיש, ותפס עליו הרמב"ן בפירושו ואמר כי מה שאמרו בכתובות האי תנא סבר מזונות דאורייתא הוא דתניא שארה אלו מזונות וכה"א (תהלים עח) וימטר עליהם כעפר שאר בודאי דברי יחיד הם והעולה מסוגית הגמרא דמזוני תקינו לה רבנן ואינן דבר תורה, וע"כ פירש הוא ז"ל שארה זה קרוב בשר כי שאר בכל מקום בשר הדבק והקרוב לבשרו של אדם מלשון (ויקרא יח) שאר בשרו, ודרשו רז"ל (שם כא) כי אם לשארו זו אשתו והוא כענין (בראשית ב) ודבק באשתו והיו לבשר אחד, והנה שארה קרוב בשרה, וכסותה כסות מטתה כמו שנאמר (שמות כב) כי היא כסותה לבדה וגו' במה ישכב, ועונתה הוא עתה שיבא אליה לעת דודים וזהו משפט הבנות. והטעם לא תהיה האחרת יושבת לו על המטה לפי כבודה והיו שם לבשר אחד וזאת עמו כפילגש ישכב עמה בדרך מקרה ועל הארץ כבא אל אשה זונה, וכן ארז"ל שארה זה קרוב בשר שלא ינהוג בה מנהג פרסיים שמשמשים מטותיהן בלבושיהן, כי דרך הכתוב בכל מקום להזכיר המשכב בלשון נקיה, ושלשה ענינים אלו הם לאדם עם אשתו בחבורה, ויהיה המזונות ומלבושי האשה תקנה מדברי סופרים.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כמשפט הבנות יעשה לה" בנו, שהם שאר כסות ועונה, אף על פי שהוא לא קנה אותה ולא קדשה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם לבנו. פירוש לא יעדה הוא ויחפוץ בה לבנו מודיע הכתוב כי יכול ליעדה, והוא אומר ייעדנה פירוש בכסף קנייתה בו יהיה יעודיה או לו או לבנו ואין צריך כסף קדושין, ואומרו כמשפט הבנות פירוש בין אם יעדה לו או לבנו צריך לעשות כמשפט הבנות שהוא מה שאמר בסמוך שארה וגו':

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


מו. ואם לבנו ייעדנה לבנו ייעדנה ולא לאחיו. שהיה בדין, ומה הבן שאינו נכנס תחתיו ליבום, הרי הוא מיעד, אחיו שהוא בא תחתיו ליבום דין הוא שייעד. לא, אם אמרת בבן שהוא נכנס תחתיו לאחוזה, תאמר באחיו שאינו נכנס תחתיו לאחוזה, לפיכך לא ייעד. תלמוד לומר ואם לבנו ייעדנה, לבנו ייעד ולא לאחיו.

מז. כמשפט הבנות וכי מה למדנו על משפט הבנות. אלא, הרי הוא בא ללמד, ונמצא למד. מה זה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, אף בת ישראל שארה כסותה ועוונתה לא יגרע, דברי ר' יאשיה . רבי יונתן אומר, בעבריה (הכתוב מדבר.) אתה אומר כן, או אינו אלא בבת ישראל. כשהוא אומר אם אחרת יקח לו, הרי בת ישראל אמור, ומה תלמוד לומר כמשפט הבנות, בעבריה הכתוב מדבר 


<< · מ"ג שמות · כא · ט · >>