פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שמות כא כב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מעמדם של עובריםעריכה

הפלה = רצח. האמנם? האם עֲבָּר במעי אמו נחשב כבר לאדם חי, שאסור להרגו, כפי שאסור להרוג אדם בוגר?

אחד המקורות העיקריים לנושא זה בתורה הוא שמות כא כב-כג. הפרשה מתארת מריבה שבה נפגעת אישה הרה, ומבחינה בין שני מקרים:

  • "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן - עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן בִּפְלִלִים;"
  • "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה - וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶש."

אסון הוא נזק או מוות בטרם עת (ראו בראשית מב ד, מב38, מד29). על איזה אסון בדיוק מדובר?

1. על-פי חז"ל, המילה אסון מתייחסת רק למותה של האישה.    בשני המקרים המתוארים בפסוק העוברים יוצאים כשהם מתים; ההבדל בין המקרים הוא, שבמקרה הראשון האישה לא נפגעה, ובמקרה השני האישה נפגעה. אם האישה לא נפגעה - המכה צריך לשלם פיצויים כספיים בלבד, על כך שגרם למותם של העוברים: " "לא יהיה אסון "- באשה." "ענוש יענש "- בולדות." " "

"אתה אומר כן, או אינו אלא אסון בולדות וענוש באשה? תלמוד לומר" "ואם אסון יהיה "הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון - באשה, ענוש יענש - בולדות." "

" "או לא יהיה אסון לא באשה ולא בולדות? אלא אם אמרת כן, אף צריך ליתן שכר דמי חיה! הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון - באשה, ענוש יענש - בולדות" "" " ( מכילתא על הפסוק ) .

לפי פירוש זה, קשה להבין מדוע רבנים בימינו טוענים שהפלה היא כמו רצח - הרי, לפי הלכה זו, מותם של עוברים הוא עניין כספי בלבד.

אך בפירוש זה ישנן כמה בעיות:

  • על-פי ההלכה, בן-נוח שהרג עובר במעי אמו במזיד חייב מיתה ( רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות ט ו ) . לכן, קשה לומר שבן-ישראל שהרג עובר במעי אימו חייב בתשלום כספי בלבד. עונשו צריך להיות לפחות כשל רוצח בשגגה - מאסר בעיר מקלט!
  • מותם של עוברים נחשב בדרך-כלל לאסון, ולכן המשפט "ולא יהיה אסון" אינו מתאים למצב שבו העוברים מתו.
  • אילו הכוונה הייתה לאישה בלבד, היה אפשר לכתוב בצורה פשוטה יותר "ולא תמות האישה".
  • אם הפיצוי הוא עבור הילדים, היה ראוי לכתוב "כאשר ישית עליו אבי הילדים ", ולא "כאשר ישית עליו בעל האישה" (ייתכן שהאישה היתה בהריון מאיש אחר לפני שהתחתנה, כך שאבי הילדים הוא לא בעל האישה).   לדברי חז"ל במכילתא , וע"פ ההיגיון, דמי הפיצויים עבור הילדים אכן מגיעים לאביהם של הילדים; ומכיוון שהפסוק אינו מזכיר את אבי הילדים, ניתן להסיק מכאן שהפיצויים שבפסוק אינם פיצויים עבור הילדים.

2. לכן לענ"ד המילה אסון מתייחסת למוות כלשהו, של האישה או של הילדים; "ויצאו ילדיה" הכוונה שהם יוצאים כשהם חיים!

חכמי המכילתא דחו פירוש זה בטענה "אם אמרת כן, אף צריך ליתן שכר דמי חיה!", כלומר - אם הילדים יוצאים כשהם חיים, אז אין צורך לחייב את המכה לשלם פיצויים לבעל, אלא להיפך - צריך לחייב את הבעל לשלם למכה משכורת שמשלמים לחיה (=מיילדת). אך יש לזכור, שבנות ישראל בזמן התורה היו "חיות", כלומר המיילדות של עצמן (שמות א יט): "כִּי חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ"); הן לא היו זקוקות למיילדת.   המכה צריך לשלם פיצויים על כך שבייש את האישה, וגרם לה ללדת באמצע הרחוב. הפיצויים הם "כאשר ישית עליו בעל האישה", כי גם הבעל מתבייש בכך שאשתו יולדת באמצע הרחוב, ואין זה משנה אם הוא אבי הילדים או לא.

פירוש זה משתלב יפה עם הפרשות שלפני ואחרי פרשה זו - שמלמדות על חמשת סוגי הפיצויים שצריך לשלם אדם שמכה את חברו , ביניהם גם פיצוי על בושה. הפירוש משתלב יפה גם עם הפרשה המקבילה בספר דברים , המתארת מקרה הפוך - אישה המביישת איש בזמן מריבה, בכך שהיא מחזיקה במבושיו.

לעיון נוסף: ההפלה במקרא ובמשפט / דניאל סינקלר -> מכללת שערי משפט גיליון 195    

תגובותעריכה

מאת: דנה

דנה: הפלה נעשית מרצון של האם ולא כאקט אלים שבוצע כלפיה בכוח.

מדובר בבחירה של האם ולכן אין זה רלוונטי למה שמוזכר בפסוק הנ"ל.

אראל: ומה עם רצונו של העובר?

אם חייו של העובר חשובים כמו חייו של ילד, אז אסור לאם לעשות הפלה כפי שאסור לאם להרוג את ילדה לאחר שנולד.

דנה:  אם אתה מתעקש להיכנס לפינה הזאת, אז בבקשה...

כדי שיהיה ליצור מסויים רצון, הוא צריך שיהיה לו מוח. המוח של העובר לא מפותח עד כדי כך שיהיה לו רצון. נכון, קשה להודות בזה, אבל כולנו היינו פעם סוג של אמבות... התחלנו בתור יצורים חד תאיים. האם כבר אז היה לנו רצון חופשי? או שהרצון התחיל רק כשהביצית והזרע נפגשו? הם נפגשו, ונוצר תא. האם לתא הבודד הזה שעדיין לא הספיק להתפצל היו רצונות? מאחד לשניים, משניים לארבע וכמובן שכולנו המשכנו לעלות את עצמנו בחזקה... וכל הזמן הזה ממש בער בנו הרצון!

נו באמת, זה הרי לא סביר, וחוץ מזה, נניח שיש להם רצון, מי אמר לך שהם רוצים להוולד לאמא בת 12 שנאנסה ע"י אבא שלהם? אולי הם מעדיפים לחזור בגלגול יותר מוצלח? אגב, האם אתה חושב שגבר מאונן מבצע רצח עם? (תחשוב על כל מליוני הזרעים בעלי הרצון לחיות...)

נריה קליין: א. העובר לא נמצא 9 חודשים במצב של "אמבה/יצור חד-תאי חסר מוח". ידועים המחקרים בקשר למה שהעובר עושה/חושב/אומר בזמן שהותו בבטן אמו. מי את שתאמרי האם מוחו מספיק מפותח ומה הוא יכול לעשות?

ב. כדי שיהיה ליצור מסוים רצון - הוא צריך מוח? זאת רק אם אומרים כי רצון הוא תוצר המחשבה. כאן נכנסים לדיון רחב על "האם ישנה רוח ונשמה או רק גוף?" וכן לשאלה אחרת - מהו רצון? ולא לסתם "פינה" שנפתרת ע"י משפט השערתי או שניים...

ג. אי לכך ובהתאם לזאת - התשובה לשאלה המוזרה שכתבת בסוף היא שבאמת יתכן לומר דבר כזה. תלוי רק במה אתה מאמין, מה אתה יודע ומה, או איך, אתה חושב.

בברכת "מה אלה השאלות הגסות האלה? זה פורום תנ"ך, לא?" נריה קליין.

מאת: אלכס
שמעתי שמעמדו של העובר ביהדות בימים הראשונים של ההריון פחות ממעמדו לאחר תקופה מסוימת (נדמה לי שלאחר 40 יום אבל לא בטוח), משהו יודע מאיפה המקור לזה, ומדוע?
תגובה (אראל):
ע"פ דברי הקורא (בפורום דרישת ה' באמצעות חקר המקרא
): ניתן להסיק מהפסוקים (שמות כא כג-כה): " "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה - וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה " "  - שה"אסון" אפשרי רק כאשר לעובר כבר יש עין, שן, יד, רגל, וגוף שיכול לקבל כוויה, פצע, או חבורה. לפי זה, מעמדו של העובר כאשר יש לו איברים, שונה ממעמדו של עובר שעדיין אין לו איברים. אבל אני לא יודע אם זה קשור דווקא ל-40 יום.
אולם, תינוק נולד בלי שיניים: http://www.dentalinfo.co.il/metopalim/children/child_index.htm )....  זה מערער את כל הטענה שלי שה"אסון" מתייחס למות הילדים. מכיוון שהביטוי "שן תחת שן" יכול להתייחס רק לאם, אפשר להסיק מכאן שגם הביטוי "נפש תחת נפש" מתייחס רק לאם.
מאת:

דמי חיה? זה מזכיר לי את המדרש על סדום שמי שהוכה על ידי אחר התבקש לשלם דמי הקזת דם. אבסורד.

-- hagai hoffer, 2014-03-12 14:53:13


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מעמדם של עוברים


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-15.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-21-22