פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




מדוע מתירה התורה לקחת אמה עבריה?עריכה

(שמות כא ז): "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאֶת הָעֲבָדִים"

שמות כא ח: "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר [לוֹ]ֹ יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ; לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ בָהּ"

(שמות כא ט): "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ"

מדוע מתירה התורה לאב למכור את בתו לאמה?עריכה

ניתן להציע שני הסברים משלימים, המסתמכים על שני פירושים מנוגדים של הביטוי בבגדו בה:

1. יש אומרים, שהביטוי מתייחס לאב: האב בגד בבתו כשמכר אותה לאמה. בימי התורה, היה מקובל למכור ילדים לעבדות, והתורה לא יכלה לבטל מנהג זה לגמרי, ולכן הסתפקה בכך שהוסיפה לו הגבלות מרובות, כגון: " "אין האב רשאי למכור את בתו אלא אם כן העני, ולא נשאר לו כלום: לא קרקע, ולא מטלטלין, ואפילו כסות" "שעליו. ואף על פי כן כופין את האב לפדותה אחר שמכרה..." " ( רמב"ם הלכות עבדים ד ב ) . ועם כל המגבלות, התורה מדגישה שמכירת הבת נחשבת בגידה: " "כל מוכר בתו - בוגד בה" " (רמב"ן בסוף דבריו)

2. ויש אומרים, שהביטוי מתייחס לאדון: האדון בגד באמתו בכך שלא רצה לייעד אותה, לקחת אותה לאישה. התורה מתייחסת למכירה זו כאל הכנה לנישואין: המטרה היא שהקונה יישא את הבת לאשה או ישיא אותה לבנו, וכך המכירה תתרום לצמצום הפערים הכלכליים בישראל: " "משורשי מצוה זו, שריחם האל על העניה הנמכרת ועל אביה שנצטרך למכרה, וציווה הקונה אותה לישא אותה לאישה ולעשותה גברת, כי אל חנון ורחום הוא. ואם אין הקונה חפץ בה לעצמו - שיישאנה לבנו, כי גם עם בן אדוניה תשמח ותגל, או שייגרע מפדיונה מכל מקום ויסייענה שתצא מעבדות..." " ( ספר החינוך מג ) . מובן שהנישואין תלויים ברצונה של האמה: " "אין האדון מיעד אמה העבריה לא לו ולא לבנו אלא מדעתה, אף על פי שכבר קיבל אביה מעותיה, שהרי הוא אומר יעדה - מדעתה" " ( רמב"ם הלכות עבדים ד ח ) .

וייתכן ששני הפירושים נכונים: מלכתחילה התורה מתנגדת למכירת ילדים לעבדות ורואה בכך בגידה, אך בדיעבד מכיוון שהתופעה כבר קיימת התורה מנסה לתקן אותה ולהשתמש בה לטובה לצורך צמצום פערים. ואכן, מבחינה חברתית עדיף שבני עשירים יתחתנו עם בנות עניים (ולהיפך) משיתחתנו עם נשים באותה רמה כלכלית, כך תימנע התופעה של "מלחמת מעמדות".

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

שני הפירושים שהובאו בפסוק זה נמצאים בפירוש רש"י על פסוק ח: " "אם רעה בעיני אדניה - שלא נשאה חן בעיניו לכונסה. אשר לא יעדה - שהיה לו ליעדה ולהכניסה לו לאשה... וכאן רמז לך הכתוב שמצוה ביעוד... והפדה - יתן לה מקום להפדות ולצאת, שאף הוא מסייע בפדיונה. ומה הוא מקום שנותן לה - שמגרע מפדיונה במספר השנים שעשתה אצלו, כאילו היא שכורה אצלו. כיצד? הרי שקנאה במנה, ועשתה אצלו ב' שנים; אומרים לו: יודע היית שעתידה לצאת לסוף שש שנה, נמצא שקנית עבודת כל שנה ושנה בששית המנה, ועשתה אצלך ב' שנים, הרי שלישית המנה; טול שני שלישיות המנה ותצא מאצלך. לעם נכרי לא ימשל למכרה - שאינו רשאי למכרה לאחר, לא האדון ולא האב. בבגדו בה - אם בא לבגוד בה, שלא לקיים בה מצות ייעוד; וכן אביה, מאחר שבגד בה ומכרה לזה" " ( רש"י ) .

עוד על היחס העקרוני לעבדות בתורה, ראו:

הביטוי "לעם נכרי"עריכה

ע"פ רמב"ן:

1. " "[לפי רש"י], יהיה לעם נכרי כמו לאיש נכרי" ";

  • " "ולא מצינו לו חבר בכל הכתוב." "

2. " "ושמא יהיה למ"ד לעם נמשך - לעם לנכרי לא ימשול למכרה, ופירושו כמו "תתננו מאכל לעם לציים" (תהלים עד יד) שפירש מי הוא העם - אנשי הציים; כן אמר לא ימשול למכרה לעם ופירש לנכרי, כלומר לאיש נכרי מכל העם; והיה נכרי כמו "ועצביך בבית נכרי" (משלי ה י), בבית איש אחר; "מנכריה אמריה החליקה" (שם ב טז), שאינה אשתו. וכל זה לקיים דברי חכמים (קידושין יט) שאומרים כך, שאין אדם רשאי למכור את בתו לשפחות אחר שפחות; ואמרו (שם) "כיון שבגד בה, שוב אינו רשאי למכרה"." " "3. " "אבל ראיתי במכילתא (כאן): לעם נכרי לא ימשול למכרה - הרי זו אזהרה לבית דין, שלא ימכרנה לנכרי; ונראה מלשונם, שאינה אזהרה שלא ימכרנה פעם אחרת לא לזה ולא לאחר, אבל היא מניעה לגמרי מן הנכרי, שלא ימכור אדם בתו לשפחות לגוי; כי מפני שאמר בעבד עברי "ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר" (ויקרא כה מז), הוצרך לומר שלא יעשה כן באשה, והטעם ידוע. וזה פשוטו של מקרא בודאי, שאמר כי אחרי שהפדה האב המוכר, לא יוכל למכרה לגוי, והוא הדין מתחילה, אבל כי לפעמים אדם רוצה מאד לפדות את בתו מן האדון שלא יעדה, ויחפוץ למכרה לגוי לשנה או לשנתים להוציאה ממנו, והזהירו הכתוב מזה. או יחזור לתחלת הענין, "כי ימכור את בתו לאמה... לא ימשול למכרה לנכרי "."

ואם כן, מה שדרשו בתלמוד (קידושין יח) שלא ימכור אדם את בתו לשפחות אחר שפחות, הוא מייתור בבגדו בה, שהרי לעם נכרי איננו רשאי למכרה לעולם, ואם כן למה אמר בבגדו בה, שמשמעו לומר דכיון שבגד בה פעם אחת ומכרה לשפחות לא יבגוד בה פעם אחרת? לפיכך ידרשו הכתוב כן, לעם נכרי לא ימשול למכרה ובבגדו בה, כלומר ולא ימשול למכרה בבגדו בה, שכיון שמכרה שוב לא ימכרנה. ובהרבה מקומות דרשו כך: קרי ביה הכי "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור" (דברים יד כא) "תתננה ואכלה או מכור לנכרי" (פסחים כא) וכן דרשו בכאן "ויצאה חנם אין כסף" (להלן פסוק יא), ומפני הייתור עשו מהן שתי יציאות ויצאה חנם ויצאה אין כסף, ולמדו ממנה יציאה בנערות ובבגרות למי שאין לה נערות, והוא בגר דאילונית כמו שאמור בתחלת קדושין (ד)."

4. " "ודרך הפשט בפרשה זו, שיאמר כי ימכור איש את בתו הקטנה לאמה, לא תצא כצאת העבדים האלה הנזכרים בשביעית (לעיל בפסוק ב) וביובל (ויקרא כה מ), שלא יוכל האב להוציאה מביתו לעולם אם תיטיב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו, אבל יקחנה לו לאשה כרצונו. ואם רעה בעיני אדוניה אשר יעדה להיות לו לאשה, כי הקונה בת ישראל - לקחתה לו לאשה יקנה אותה, והנה היא מיועדת לו מן הסתם, ועתה אם לא יחפוץ בה אדוניה - והפדה האב הנזכר, כי אסור לו להניחה עוד ביד אדון מעת שיאמר לא חפצתי לקחתה, ולא יוכל למכרה לעם נכרי בבואו לבגוד בה, כי זאת בגידה שימכור אדם בתו זולתי למי שיוכל לישא אותה."

או טעמו, שכל מוכר בתו בוגד בה; ואם שלש אלה, היעוד לו או לבנו או הפדיון, לא יעשה לה - אז תצא חנם אין כסף, כצאת העבדים הנזכר." ( רמב"ן )

מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מדוע מתירה התורה לקחת אמה עבריה?


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-01-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-21-0709