קטגוריה:משלי א לג
ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכׇּן־בֶּ֑טַח
וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭/י יִשְׁכָּן־בֶּ֑טַח וְ֝/שַׁאֲנַ֗ן מִ/פַּ֥חַד רָעָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"ישכן בטח" - בעולם הזה
"ושאנן" - לעולם הבא
"מפחד רעה" - מדינה של גהינם
"ושאנן" - ויהי שליו ושקט ושאנן לשון עתיד לכן נקוד פתחרלב"ג
"ושומע לי ישכן בטח". ואולם מי שישמע לי לחקור בחכמת הש"י בנמצאו' ישכן בטח ושאנן מפחד רעה כי מפני חכמתו תדבק השגחת השם יתברך בו:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ושומע לי" - זהו סוף דברי החכמה, שאמרה: אבל השומע לי ישכון בטח מן פחד רעה,
ר"ל: בטוח יהיה שלא תבוא עליו פחד רעה.
מצודת ציון
"ושאנן" - ענין השקט, כמו (איוב יב): "לעשתות שאנן".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ושומע לי ישכן בטח", שבוטח בלבו על חכמתו, "ושאנן מפחד רעה" שהחכמה תשמרהו מכל פחד הבא מבחוץ שלא תאונה אליו רעה:
ביאור המילות
"בטח, ושאנן". הבוטח הוא בגבורתו והשאנן הוא בשאין מטריד מבחוץ, (כמ"ש ישעיה ל"ב, עמוס ו'):תרגום מצודות: (זהו סוף דברי החכמה, שאמרה:) אבל השומע לי, בטוח יהיה, ושאנן (שקט) שלא תבוא עליו פחד רעה.
תרגום ויקיטקסט: - והשומע בקולי (אומרת החכמה) ישכון בעולם הזה בבטחון, גם אם הוא יחיד בדרכו; הוא יוכל להיות שאנן (שקט ורגוע), לא תבוא עליו רעה שתפחיד אותו פתאום.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א לג.
דקויות
הפתיים לעומת השומע
הפסוק הקודם דיבר בלשון רבים: "כי משובת פתיים תהרגם, ושלוות כסילים תאבדם"; הפסוק שלנו מדבר בלשון יחיד: "ושומע לי ישכון בטח, ושאנן מפחד רעה". באופן טבעי, הפתיים והכסילים הם רבים, והשומעים לקול החכמה הם מעטים: "יש כמות רבה יותר של אנשים המעדיפים ללכת בשרירות ליבם, שחפצים בהתגלות ליבם ולא מוכנים להאזין לקולות מבחוץ, מאשר אותו מספר מועט של אנשים ששומעים לחכמה" .
ולמרות זאת, אותו אדם יחיד השומע בקול החכמה, ישכון בטח. כמו אברהם אבינו שנקרא "עברי" כי "כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (רבי יהודה, בראשית רבה מב יג).
מה בין בטח לשאנן?
1. "ישכן בטח - בעולם הזה, ושאנן - לעולם הבא... מדינה של גהינם" (רש"י).
2. "הבוטח - הוא בגבורתו, והשאנן - הוא בשאין מטריד מבחוץ" (מלבי"ם).
3. "ישכון בטח - בעת בוא צרה על אחרים, ושאנן - בלב, מפחד רעה שקודם הצרה" (הגר"א).
4. ולענ"ד, השורש בטח מציין שלוה הנובעת מכך שיש על מי להישען; והשורש שאנן מציין שלוה הנובעת מכך שאין אויב חיצוני.
הקבלות
משה בירך את עם ישראל, (דברים לג כח): "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח, בָּדָד עֵין יַעֲקֹב, אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל". עם ישראל נמצא תמיד במיעוט, עם יחיד שהולך בדרך החכמה מול עמים רבים הרוצים להשמידו. משה בירך את העם, שלמרות שישכון בדד, הוא ישכון בטח בארצו.
כך, כל אדם שישמע בקול החכמה ישכון בטח, גם אם יהיה בודד מול כסילים רבים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי א לג"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.