פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי ב א

משלי ב א: "בְּנִי! אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ,"

תרגום מצודות: בני - אמר שלמה במקום ה': לבן תחשב לי אם תקח אמרי בלבך, ומצוותי תצפון איתך לשומרם מן השכחה -

תרגום ויקיטקסט: בני, אם אתה לוקח ברצינות את אמריי, וצופן (שומר היטב) איתך את מצוותיי -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב א.


דקויותעריכה

בני!עריכה

1. ע"פ הפשט, המילה בני היא מילת-קריאה. האב תיאר בפני בנו את החכמה הקוראת ברחוב, וכעת הוא אומר לו: בני! אם אתה לוקח ברצינות את הדברים שאמרתי לך בפרק הקודם, אז תקשיב לחכמה הקוראת ברחובות ותתחיל לחשוב בתבונה.

2. ולפי חכמי המדרש, המילה בני היא תוצאה. ה' פונה אל עם ישראל ואומר לו: אתה, עם ישראל, תיקרא בני, רק אם תיקח ברצינות את אמריי: "אמר הקב"ה לישראל: אימתי אתם נקראים בני? כשתקחו אמרי. למה הדבר דומה? למלך, שאמר לו בנו 'סיימני בתוך המדינה שאני בנך', אמר לו אביו 'מבקש אתה שידעו הכל שאתה בני - לבוש פורפירא שלי ותן עטרה שלי בראשך וידעו הכל שאתה בני'. כך אמר הקב"ה לישראל: 'מבקשים אתם שתהיו מסוימין שאתם בני? עסקו בתורה ובמצות והכל רואים שאתם בני'; הדא, אימתי אתם בני - משתקחו אמרי" (ר' יהודה בר שלום, דברים רבה ז ט; וכן רש"י, מצודות, רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/02-01