מ"ג בראשית מא מט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃


תרגום

אונקלוס (תאג'):
וּכְנַשׁ יוֹסֵף עֲבוּרָא כְּחָלָא דְּיַמָּא סַגִּי לַחְדָּא עַד דִּפְסַק מִלְּמִמְנֵי אֲרֵי לֵית מִנְיָן׃

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד כי חדל לספור" - עד כי חדל לו הסופר לספור וה"ז מקרא קצר

"כי אין מספר" - לפי שאין מספר והרי כי משמש בלשון דהא 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עַד כִּי חָדַל לִסְפּוֹר – "עַד כִּי חָדַל" לוֹ הַסּוֹפֵר "לִסְפּוֹר", וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר.
כִּי אֵין מִסְפָּר – לְפִי שֶׁאֵין מִסְפָּר, וַהֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן "דְּהָא" (ראש השנה ג' ע"א).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

עד כי חדל לספר:    מדידת האיפה והוצרך לספור המקומות בלבד לפי שאין מספר לתבואות שנה אחרי שנה:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אין מספר" לא היה עוד מספר נקרא בשם באופן שיצוייר בנפש:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(מט) "ויצבר." זאת שנית מה "שצבר יוסף" בעצמו לא ע"י הפקידים שזה צבר צבורים צבורים כנ"ל בהבדל בין צבר וקבץ, והיה רק "בר" לא כל מיני אוכל, וזה היה "כחול הים", עד שחדל אח"כ מלספרם, כי לא היה להם מספר שסמכו על נאמנות יוסף:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עד כי חדל וגו'. פי' חדלו לספור אוצרי התבואה אשר ליוסף לצד כי אין מספר מהמביאין שלא היו סופרים לצד טורח שבת מדהבה ולא מדדו את אשר יביאו, והגם שהיו מביאין חומש למה שפירשנו באומרו וחמש, אף על פי כן היו מחלקים התבואה לה' חלקים ונותנים חלק אחד ולא היו יודעים כמה עולה לחשבון המובא, וזה הוא שיעור הכתוב עד כי חדל סופרו של יוסף לספור כי אין מספר לתבואה מהמביאין ויצטרך לספור הפרט ולצרף החשבון לזה חדל לספור: