(בראשית כ יג): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ: זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי, אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא"

אברהם יצא מבית אביו במצוות ה', (בראשית יב א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לְךָ לֶךְ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"( פירוט ). אבל ה' לא התעה אותו - הוא אמר לו בפירוש לאן ללכת; אם כך, מדוע אברהם מתלונן על התעיה?!

1. השימוש בלשון רבים "התעו אותי" מלמד שהכוונה לאלהים זרים - עבודת האלילים שהיתה מקובלת בבית אביו של אברהם. עובדי האלילים רצו להתעות את אברהם מדרך ה', ואף להרגו (לדברי חז"ל, נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש), וכדי שיוכל לעבוד את ה' בלי הפרעה, הוא נאלץ לעזוב את בית אביו וללכת לארץ כנען, שהיתה כנראה חופשית וסובלנית יותר. אמנם ה' ציווה על אברהם לעזוב את בית אביו, אולם הסיבה למצווה זו היתה שעובדי האלהים האחרים ניסו להתעות את אברהם. כך פירשו המתרגמים לארמית: "והוה כד טעו עממיא בתר עובדי ידיהון, יתי קריב יי לדחלתיה מבית אבא..." (אונקלוס) , "וַהֲוָה כַּד בָּעוּ לְאַטְעָאָה יָתִי פִּלְחֵי טַעֲוָותָא וּנְפָקֵית מִבֵּית אַבָּא" (יונתן) .
2. הפועל תעה מציין, בדרך כלל, טעות ואבדן דרך, אבל בחלק מהפסוקים הוא מציין התפזרות לכל עבר, כמו ב (ישעיהו מז טו): "כֵּן הָיוּ לָךְ אֲשֶׁר יָגָעַתְּ סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ, אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ, אֵין מוֹשִׁיעֵךְ"(ראו תעה ). אברהם לא מתלונן - הוא רק מציין עובדה - ה' גרם לו לעזוב ולהתפזר מבית אביו: "כשהוציאני הקב"ה מבית אבי, להיות משוטט ונד ממקום למקום... כאשר התעו - לשון רבים, ואל תתמה, כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים... ואם תאמר: מהו לשון התעו? - כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו (לקמן כא) ותלך ותתע, (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד, (איוב לח) יתעו לבלי אוכל, יצאו ויתעו לבקש אכלם" ( רש"י ) .
3. השימוש במילים 'תעינו', 'מבית אבי', 'כל מקום' רומז שזה היה בתחילת מסעותיו של אברהם, ולפני שהוא הכיר את כנען ואנשיה. סביר שהסיפור קרה עד זמן קצר לאחר פרידתו מלוט, ולא בזמן ששרה עמדה להכנס להריון או לאחר שהיא כבר היתה בהריון.
4. אברהם מסיים את טענותיו:

1. יצאנו מבית אבי.
2. אנחנו תועים בדרך לפי הדרכת אלוהים.
3. בכל מקום אנחנו אומרים ששרה היא אחותי.
4. והנה הגענו בשלום לגרר ואתה לקחת אותה בחוזק יד ובחוסר כבוד.

מסקנה - אתה, המלך הראשון שעשה זאת. אתה לא יכול לטעון שפעלת בתום לב ובנקיון כף. במילים אחרות: אתה פושע.

אבימלך לא ענה. הוא הבין את אשמתו, והוא מיד משלם לאברהם את מה שהוא היה צריך להציע בכבוד עבור שרה אחותו של אברהם.

מאת מורה לתורה משה דין

ספר בראשית פרק כ כתוב:

(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא:

אדם תועה = זה אדם שדרכו אבודה = זה אדם שלא יודע לאן הוא הולך

כאשר יוסף תעה בשדה אך יוסף בטח באלהים ועזר לו המלאך בדרך הוא האיש אשר אמר ליוסף מה תבקש

וכאשר יעקב אבינו בדרכו היה אבוד ותועה כאשר נאמר בתורה "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט"

יעקב לא ידע מה מצפה לו במצרים לכן היה כתועה אך הוא בטח באלהים שאמר לו אעלך גם עלה ממצרים

אלהים אמר לאברם לך אל הארץ אשר אראך אברם לא ידע לאן הוא הולך לכן אברהם היה תועה כי אלהים התעה את אברהם למען ילך אברהם כעיוור אשר רק בוטח באלהים לבדו

כי אלהי העוורים זה אלהי העברים

על כן אמר בספר איוב פרק כט (ג) בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חשֶׁךְ:

-- daian moshe, 2013-01-24 08:38:19