פתיחת התפריט הראשי

בראשית כ ו: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כ ו.


אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאתעריכה

כדי לבצע פשע חייבים להתקיים שני תנאים:

  1. כוונה רעה – לכן אבימלך אומר: "בְּתָם לְבָבִי" - ביטוי הקשור ללב, המקום שאליו אנו מייחסים רגשות.
  2. עשיית הפשע – לכן אבימלך אומר: "ובְּנִקְיֹן כַּפַּי" - בביטוי הקשור לכפות הידיים, האיברים שעמם מתבצעת עשייה.

שני התנאים לעיל חייבים להתקיים ביחד בפשע פלילי. אם תנאי אחד חסר, אזי הפשע הפלילי לא הושלם. כך כתב משה: שאיש שגרם למותו של אחר, רשאי לברוח לעיר מקלט, ושם האיש יעמוד למשפט. אם האיש ימצא שההריגה היתה בכוונה האיש יקבל את עונשו, ואם ההריגה היתה בשגגה האיש לא יומת (במדבר לה יב).

אלוהים אומר לאבימלך שהוא מקבל את טענתו הראשונה שלא היתה לו כוונה רעה, "אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹאּת", ולכן העבירה הפלילית לא הושלמה. עם זאת, אלוהים לא מסיר מאבימלך את האחריות לעוול או חטא, ולא מקבל את טענתו השנייה בדבר ניקיון כפיו.

אלוהים מסביר לאבימלך: אתה רצית לבוא אליה, אולם אני מנעתי ממך את המעשה עצמו, ככתוב: "עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ". המשפט נמצא בסיפור כדי שהליצנים לא יוכלו להגיד שיצחק הוא בנו של אבימלך, ולכן אבימלך בא לבקר את אברהם בבאר שבע לראות אם יצחק דומה לו, ושאברהם יבטיח לו לפגוע בילדו (יצחק).

מֵחֲטוֹ לִיעריכה

"מֵחֲטוֹ לִי" –חטאו כלפיי, פגעו בי, באדוני, המדבר.

אלוהים אמר לאבימלך שהוא מנע ממנו לבוא לשרה כדי למנוע מאבימלך לחטוא. אלוהים הוסיף את המילה "לִי". ללא התוספת הזו החטא היה נגד כל הנפגעים, אבל התוספת מצמצמת את החטא רק לפגיעה באלוהים ולא באברהם או בשרה. הדגש על פגיעה ישירה באלוהים מראה את גודל החטא שאלוהים מנע מאבימלך לחטוא ולשאת בעונש עבורו. ניתן להבין את גודל החטא כי הסיפור הקודם תיאר את פשעם של אנשי סדום, שרצו לתקוף אורחים זרים ולשם כך הם היו מוכנים לוותר על תענוג מיני עם בנות לוט הבתולות (ביאור:בראשית יט ח), ואת עונשם של אנשי סדום. מעשי אבימלך כמעט גזרו על גרר את אותו הגורל של סדום.

אלוהים הבטיח לשרה בן, וזה היה הזמן להעמיד את שרה בניסיון קשה של סכנה לחיי הנשואין שלה. אלוהים רצה להראות לה שעצירת כל רחם והבאת הריון לאישה מבוגרת הם בגדר יכולותיו של אלוהים, ושאלוהים יכול להביא ישועה כאשר האדם חושב שכלו כל הקיצין.

אלוהים רצה לגרום לאברהם להפסיק להתייחס לשרה כאל אחותו ולהתחיל לחיות איתה כאשתו כדי שיוולד להם בן. אלוהים לא התכוון להעניק פרס או תענוג לאבימלך, או להעניש את אבימלך במוות, אף לא לסבך את עניין האבהות של יצחק או לפגוע בכבודה של שרה.

בזה שאלוהים מנע מאבימלך לחטוא לו, נמנע החטא נגד שרה ואברהם.

וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָעריכה

"וָאֶחְשֹׂךְ" – לשמור, להגן, למנוע.

אבימלך שמע שהוא לא ייענש על מה שקרה. אלוהים מנע ממנו לחטוא לאלוהים, ולכן אלוהים לא יהרוג אותו כדבריו בפתיחה: "הִנְּךָ מֵת" (ביאור:בראשית כ ג).