מ"ג בראשית כ יג


<< · מ"ג בראשית · כ · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כׇּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַהֲוָה כַּד טְעוֹ עַמְמַיָּא בָּתַר עוּבָדֵי יְדֵיהוֹן יָתִי קָרֵיב יְיָ לְדַחְלְתֵיהּ מִבֵּית אַבָּא וַאֲמַרִית לַהּ דָּא טֵיבוּתִיךְ דְּתַעְבְּדִין עִמִּי לְכָל אֲתַר דִּנְהָךְ לְתַמָּן אֵימַרִי עֲלַי אֲחִי הוּא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כַּד בָּעוּ לְאַטְעָאָה יָתִי פִּלְחֵי טַעֲוָותָא וּנְפָקֵית מִבֵּית אַבָּא וַאֲמָרִית לָהּ דֵין טִיבוּתִיךְ דְתַעַבְדִין עִמִי לְכָל אַתְרָא דִנְהַךְ לְתַמָן אִמְרִי עָלַי דְאָחִי הוּא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויהי כאשר התעו אותי וגו'" - אונקלוס תרגם מה שתרגם ויש ליישב עוד דבר דבור על אופניו כשהוציאני הקב"ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום וידעתי שאעבור במקום רשעים ואומר לה זה חסדך וגו'

"כאשר התעו" - לשון רבים ואל תתמה כי בהרבה מקומות ל' אלהות ול' מרות קרוי לשון רבים אשר הלכו אלהים אלהים חיים אלהים קדושים וכל ל' אלהים ל' רבים וכן ויקח אדוני יוסף אדוני האדונים אדוני הארץ וכן בעליו יומת והועד בבעליו וא"ת מהו ל' התעו כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה כמו (לקמן כא) ותלך ותתע (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד (איוב לח) יתעו לבלי אוכל יצאו ויתעו לבקש אכלם

"אמרי לי" - עלי וכן (לקמן כו) וישאלו אנשי המקום לאשתו על אשתו וכן (שמות יד) ואמר פרעה לבני ישראל כמו על בני ישראל (שופטים ט) פן יאמרו לי אשה הרגתהו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אוֹתִי... – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם מַה שֶּׁתִּרְגֵּם ("וַהֲוָה כַּד טְעוֹ עַמְמַיָּא בָּתַר עוּבָדֵי יְדֵיהוֹן, יָתִי קָרֵיב יְיָ לְדַחְלְתֵיהּ מִבֵּית אַבָּא"). וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עוֹד דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו: כְּשֶׁהוֹצִיאָנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּית אָבִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יָדַעְתִּי שֶׁאֶעֱבוֹר בִּמְקוֹם רְשָׁעִים, וָאוֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ.
כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ – לְשׁוֹן רַבִּים. וְאַל תִּתְמַהּ, כִּי הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְשׁוֹן אֱלֹהוּת וּלְשׁוֹן מָרוּת קָרוּי בִּלְשׁוֹן רַבִּים: "אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים" (שב"ב ז,כג), "אֱלֹהִים חַיִּים" (דברים ה,כג), "אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים" (יהושע כד,יט); וְכָל לְשׁוֹן "אֱלֹהִים" לְשׁוֹן רַבִּים. וְכֵן: "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף" (להלן לט,כ), "וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים" (דברים י,יז), "אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ" (להלן מב,לג). וְכֵן: "בְּעָלָיו עִמּוֹ" (שמות כב,יד), "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו" (שמות כא,כט). וְאִם תֹּאמַר: מַהוּ לְשׁוֹן "הִתְעוּ"? כָּל הַגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב קָרוּי "תּוֹעֶה", כְּמוֹ: "וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע" (להלן כא,יד), "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד" (תהלים קיט,קעו), "יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל" (איוב לח,מא), יֵצְאוּ וְיִתְעוּ לְבַקֵּשׁ אָכְלָם.
אִמְרִי לִי – עָלַי (לפי התרגום "אֵימַרִי עֲלַי אֲחִי הוּא"). וְכֵן (להלן כו,ז): "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ", עַל אִשְׁתּוֹ. וְכֵן (שמות יד,ג): "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ "עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"; "פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ" (שופטים ט,נד).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כאשר התעו אותי: הגלני ממקומי שנא' לך לך מארצך, וזהו שכתב ארמי אובד אבי, משום שהוגלה משום כי התעו אותי ואובד אבי כפל לשון הוא כדכתיב תעיתי כשה אובד, צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום:

אמרו לי: אמרי עלי:


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

התעו אותי אלהים — לשון קדש. והטעם, שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך, וכן: "והנה תועה בשדה" (בראשית לז טו); ואין זו התעייה בלב. גם כן כתוב: "למה תתענו ה'" (ישעיהו סג יז). אמרי לי — בשבילי; וכן: "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמות יד ג):

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי. רמז שהיו בית אביו עובדי ע"ז ועל שהיו מתעין אותו מבית אביו לעבוד אלהים אחרים הוצרך לצאת משם וללכת אל ארץ אחרת ולאמר לאשתו זה חסדך אשר תעשי וגו'.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"התעו אותי אלהים" בסבת עבודת גלולים שמאסתי הוצרכתי לצאת מבית אבי אל אשר לא אדע לא למקום מכוון מאתי ובזה יקרא תועה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג) "ויהי". זאת שלישית, שלא תחשוב שעשיתי זאת רק במקום הזה מפני שחשבתים לאנשים רעים וחטאים," כי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי", שה' צוני לצאת מבית אבי וצוני שאתהלך בארץ ממקום למקום, כתועה בדרך שאין לו מקום מיוחד, כן אני מוכן תמיד לשנות מקומי ע"פ פקודת ה', ובאשר יש גם מקומות שאנשיהם רעים וחטאים "אמרתי לה, שבכל מקום אשר נבוא שמה", בעת שנבוא במקום חדש, טרם נכיר תכונת אנשי המקום ומדותיהם, "תאמרי עלי אחי הוא," נמצא שבזה לא נתתי מגרעת לארץ הזאת מזולתה, כי כן אני נוהג תמיד:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויהי כאשר וגו'. כאן בא לתת טעם לדברו הראשון שאמר אין יראת אלהים כי יאמר אליו אבימלך מה ראית במקום שחשדת אותם שאין להם יראת אלהים, לזה אמר כי תקנה זו שתקן לומר אחותי לא לסיבת המקום ההוא לבד אלא בדרך כלל תקן זה לחשש מקום שאין בו יראת אלהים וספק זה לא יצתה ממנו גרר שהגם שאין לה חזקת אין יראת אלהים יודה שאין לאברהם בה חזקה שיש בה יראת אלהים ומעתה נסתתמו טענות אבימלך:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויהי כאשר התעו אותי. אמר ר' חנן: הלואי נדרוש הדין קריא בתלתא אפין וניפיק ידוהי. כך אמר אברהם: בשעה שבקשו אומות העולם להזדווג לי עד שאני בבית אבא, נתקיים עלי הקב"ה; ובשעה שבקשו אומות העולם לענות אותי, נגלה עלי הקדוש ברוך הוא; ובשעה שבקשו אומה לתעות אותי מדרכיו של הקב"ה, העמיד להן הקב"ה שני גדולים משל בית אבא, כגון שם ועבר, והיו מתרים בהם.

<< · מ"ג בראשית · כ · יג · >>