פתיחת התפריט הראשי

בראשית כ ט: "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כ ט.


מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָהעריכה

אלוהים פקד על אבימלך: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ ... וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ" (ביאור:בראשית כ ז).
אלוהים לא אמר לאבימלך להביא את אברהם לחקירה, להעליב אותו ולהאשים אותו.
אבימלך ממשיך לחפש דרך לצאת בכבוד מהעניין, כאילו שהוא לא חטא, ושאברהם אשם בכל מה שקרה.

וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָםעריכה

אבימלך מלך גרר דורש שאברהם יתייצב למשפט וחקירה בארמון, היינו שאברהם יעמוד למשפט לפניו בעודו ישוב על כיסא רם, מוקף באנשיו וחייליו.
לאברהם גם היה צבא, אולם כאשר הוא בא לארמון הוא היה חייב להשאיר את אנשיו בחוץ. לכן אברהם ניצב מול אבימלך בעמדת נחיתות.

מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִיעריכה

אבימלך מאשים את אברהם שהוא עשה לו מעשים שלא יעשו. לפי חוקי חמורבי מספר 129, אם אבימלך ידע ששרה נשואה ולקח אותה, אזי הוא היה חייב בעונש מוות.

כאשר אברהם ושרה שיקרו ואמרו ששרה היא אחותו של אברהם, הם נתנו את הרושם שהם לא נשואים. אם אברהם היה אומר שהם רק חצי אחים, אנשים היו מבינים שקיימת אפשרות שהם נשואים וחוקרים אותם יותר לעמוק. אברהם לא שיקר בדבריו, שכן הוא גם התנהג לשרה כאילו היא אחותו ולא אשתו. אפשרי שאברהם ניסה להימנע מחיי אישות עם שרה, כשם שיונה ניסה לברוח לים כדי לא לקיים את פקודת אדוני (יונה א ג). אבימלך מציג את עצמו כאיש ישר שמקיים משפט צדק ושדואג לשלום עמו וממלכתו.

אבימלך מאשים את אברהם על כך שהביא עליו ועל ממלכתו חטאה גדולה. השקר שאברהם סיפר כמעט גרם לאנשי גרר להתנהג כאנשי סדום, לחטוף ולענות נשים נשואות מאורחים שבאים לעיר. אם אלוהים היה מעניש את אנשי גרר כפי שסדום הוענשה, אברהם היה נעשה הגורם למוות של אנשי גרר, ולכן אברהם עצמו היה חייב בעונש מוות.

אבימלך מציג את עצמו כאיש ישר, המקיים משפט צדק, ודואג לשלום עמו וממלכתו.
בדבריו אבימלך נותן לאברהם להרגיש שאברהם הוא בן מוות.

עם-זאת, אבימלך לא מציין בדבריו מה היא עבירתו החמורה של אברהם ועל אילו מעשים מדובר.

לאחר שאבימלך סיים לדבר, אברהם לא ענה לו. אברהם חיכה לשמוע את כל שהיה לאבימלך לומר לפני שהוא יענה. אברהם לא התפרץ לענות ולא התנצל – הוא חיכה בסבלנות. לכן אבימלך ממשיך לדבר בקול רך יותר, ואומר: "מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ" (ביאור:בראשית כ י). גם הפעם אבימלך אינו מסביר את המעשה הרע שעשה אברהם.

אברהם לבטח הבין במה מדובר משום שהוא ענה ישירות לנושא המדובר, וזאת למרות שאבימלך לא הסביר את האשמותיו. אברהם ידע שיצחק עדיין לא נולד ושהתפקיד שאלוהים הועיד לו, להביא בן משרה אשר ממנו יקום גוי גדול שבו יתברכו כל גויי האדמה, עדיין לא הושלם, ולכן לא ייתכן שהוא ימות. ניסיון דומה כבר היה לאברהם במצרים, ולכן הוא לא התרגש.