קטגוריה:בראשית כו יד
ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יְהִי־ל֤/וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּ/מִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַ/עֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַ/יְקַנְא֥וּ אֹת֖/וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה לֵיהּ גֵּיתֵי עָנָא וְגֵיתֵי תּוֹרֵי וַעֲבֻדָּה סַגִּי וְקַנִּיאוּ בֵּיהּ פְּלִשְׁתָּאֵי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲווֹ לֵיהּ גֵיתֵי עָאן תוֹרִין וּפוּלְחָנָא סַגִיאָה וְקַנִיאוּ יָתֵיהּ פְּלִשְׁתָּאֵי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"ועבדה רבה" קרקע מוכן להיות נעבד:
" ויקנאו אתו פלשתים" שבשדותיהם קרה אז הפך זה שזרעו הרבה והביאו מעט:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יד) "ויהי לו." ג] יקרה שיצליח בעסק מיוחד אשר הוא בקי בו או בעסק שיתיגע בו מאד וישם בו כל מגמתו, עז"א שהיו לו עסקים מפורדים, "צאן ובקר" שהיא עסק המרעה," ועבדה רבה" שהיא עסק עבודת האדמה, וידוע שעסק המרעה ועסק עבודת האדמה לא יתכנו באיש אחד, כי הם אומניות חלוקות, שהעובד אדמה צריך שישכון במקום אחד קבוע לזרוע ולהשביח את האדמה, עד שתהיה שדה תבואה, שזה לא יצלח אם נוסע ממקום למקום, משא"כ הרועה צריך ליסע תמיד ממרעה למרעה, וע"כ כתיב ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה, כי היו אומניות חלוקות, והאבות היו רועי צאן והמצרים היו עובדי אדמה, ותועבת מצרים כל רועי צאן, וא"כ ביצחק שהיה לו צאן ובקר וגם עבודה רבה בשדה היה זה למעלה מן הטבע. ד] יצליח האדם ע"י שיאהבו אותו כל העם ויסחרו אתו יקנה בזול וימכור ביוקר, וכדומה, וגם זה לא היה כי "ויקנאו אותו פלשתים," ומבואר אצלי, כי קנאה שאחריה מלת את, מורה שהמקנא רוצה לעשות לו רעה, ובכ"ז הצליח, מבואר מכ"ז שהיה בהשגחת ה':
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו יד.
וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים
- על אברהם נאמר: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד: בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף ובַּזָהָּב" (ביאור:בראשית יג ב).
- על יצחק נאמר: "ויְַהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן ומִּקְנֵה בָקָר ועֲַבֻדָּה רַבָּה".
- על יעקב נאמר: "ויִַּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד. ויְַהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת ושְּׁפָחוֹת ועֲַבָדִים וגְּמַלִּים וחֲַמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג).
כל האבות התחילו את דרכם עם רכוש מסוים, ואז אלוהים בירך אותם והם התעשרו מאוד מאוד.
וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים
"לקנא" - לחמוד. רגש חזק הכולל תחושת מועקה ותסכול ביחס לאדם אחר. לפעמים הרגש הזה מוביל לרצון להשתפר ולנצח, אך לפעמים הקנאה גורמת לשנאה ולרצון לפגוע באחר. קנאתו של קין בהצלחתו של הבל אחיו הביאה אותו לרצוח את הבל (ביאור:בראשית ד ח).
הקנאה היא רגש מסוכן מאוד, ואכן מטרת הדיברה העשירית היא למנוע קנאה, ככתוב: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ ואֲַמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וחֲַמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" (שמות כ יג).
נאמר שיצחק התעשר מאוד. בהנחה שיצחק מכר את יבוליו למקומות רחוקים והביא משם מוצרים מקומיים, אזי עסקיו תרמו רבות למסחר בעיר ולשגשוגה. אך אם כל עסקיו של יצחק התנהלו בגרר עצמה, אזי ניתן להסיק שאנשים אחרים בגרר איבדו את מקור פרנסתם בתחרות המקומית, ומכאן שהיתה להם סיבה לכעוס על יצחק ועל אלוהיו שעוזר לו, וכן לשנוא אותו.
אדם חייב ללמוד איך לנהל את הצלחתו בלי ליצור שונאים מיואשים. נראה שיצחק לא ידע לעשות זאת.
ברכה ואסון
להלן מספר אירועים שנגרמו בשל עושרם והצלחתם של האבות:
- ריב בין רועי אברהם ורועי לוט: "הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי" (ביאור:בראשית יג ט).
- ריב בין יצחק ואבימלך מלך פלישתים: "לֵךְ מֵעִמָּנו,ּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּו מְּאֹד" (ביאור:בראשית כו טז).
- ריב בין יעקב לעשו: "כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם, מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם" (בראשית לו ח).
- ריב בין יעקב לבני לבן: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינו,ּ ומֵּאֲשֶׁר לְאָבִינו עָּשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶהּ" (ביאור:בראשית לא א).
הברכה הזו נועדה למעשה להביא לגירושו של יצחק מארץ פלישתים, כך שהוא ישוב לנגב המבודד כדי לגדל שם את בניו. אלוהים השתמש בפלישתים כדי לדחוף את יצחק החוצה מגרר. בעתיד אלוהים ישתמש במצרים כדי לגרש את בני ישראל בחזרה לכנען, ובעמלקים כדי לגרום לבני ישראל להמשיך במסע הקשה במדבר עד הגעתם לכנען. זאת השיטה שבה השתמש אלוהים מספר רב של פעמים, ולמעשה עד ימינו, כדי להשיב את בני ישראל לכנען. אפילו היום, הצלחת ארץ ישראל היא אחת הסיבות לשנאה ולקנאה סביבנו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כו יד"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.