ביאור:בראשית כו כב
בראשית כו כב: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו כב.
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ עריכה
רְחֹבוֹת עריכה
נחל באר שבע מתחבר לנחל הבשור אשר מתחבר לנחל גרר היורד לים התיכון בעזה. נחל גרר מקבל את מימיו מאזור ערד וחברון. יצחק התרחק מגרר וחפר באר נוספת וקרא לה "רְחֹבוֹת". ניתן להניח שבאר "רְחֹבוֹת" לא נמצאת באזור העיר רחובות של ימינו.
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם עריכה
לאחר שאבימלך אמר ליצחק "לֵךְ מֵעִמָּנו"ּ (ביאור:בראשית כו טז), ולאחר שרועי גרר לקחו ממנו את שתי הבארות החדשות שהוא חפר בהצלחה מדהימה, יצחק הבין שהוא חייב לעבור לחיות הרחק מגרר.
אלוהים רצה שיצחק יתרחק מהפלישתים. אלוהים גם לא רצה שבניו של יצחק יתחתנו עם הפלישתים. והנה לאחר הסיפור הזה עשו נשא נשים: "אֶת יְהודִּית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי, וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד), ויעקב לא חיפש אישה. כך נוצרה לרבקה הזדמנות לשלוח את יעקב ללבן בחרן כדי שיתחתן עם מישהי ממשפחתה.
וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ עריכה
יצחק חשב שהפלישתים שנאו אותו, כדבריו: "מַדּועַּ בָּאתֶם אֵלָי; וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, ותְַּשַׁלְּחונִּי מֵאִתְּכֶם". (ביאור:בראשית כו כז). האם הפלישתים באמת שנאו אל יצחק? זאת שאלה מעניינת:
- מדוע הפלישתים לא המשיכו לריב עם יצחק לאחר חפירת הבאר השלישית?
- מדוע לא המשיכו לריב עם יצחק עד שזה יסתלק מכנען?
- מדוע הפלישתים לא רצו במותו של יצחק?
קשה לענות על השאלות הללו.
- ייתכן שהפלישתים היו אנשים טובים ומכבדי חוק.
- אבימלך פקד "הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ, מוֹת יוּמָת" (ביאור:בראשית כה יא), והפקודה הזאת לא בטלה.
- ייתכן שיצחק הגן על גבולם המזרחי של הפלישתים, כחיץ מפני פולשים ומהגרים, ולכן הפלישתים העדיפו שיצחק יתגורר במדבר.
- ייתכן שאבימלך נדהם מיכולתו של יצחק למצוא מים והבין שאלוהים עוזר לו.
- ייתכן שאלוהים רמז לאבימלך להרגיע את אנשיו, ולכן אבימלך בא לבקר את יצחק כדי לחתום עמו על חוזה שלום.
- ייתכן שזה התחיל להיות רחוק במדבר, והפלישתים, עם ציוד המלחמה הכבד שלהם, העדיפו לא לרדוף אחרי אנשים שנמלטו לתוככי המדבר, כמו שהמצרים לא רדפו אחרי משה שברח למדבר (שמות ב טו), ולא רצו להיות חשופים להתקפות פתע בערפם כפי שהעמלקים זינבו בבני ישראל (דברים כה יח).