ביאור:בראשית כו ו

בראשית כו ו: "וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו ו.

וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר עריכה

אלוהים לא אמר ליצחק להתיישב בגרר, אלא רק לשכון (ביאור:בראשית כו ב) ולגור (ביאור:בראשית כו ג) במשמעות של להיות זר וגר, לתקופת הרעב בלבד, ולא להתבולל. סביר להניח שאלוהים לא רצה שבניו של יצחק ייוולדו בארץ פלישתים ויגדלו ביחד עם אנשי גרר. אלוהים העדיף שיצחק יגדל את ילדיו בבאר שבע המבודדת, הרחק מההשפעה התרבותית הרעה של הפלישתים ואנשי כנען (הערלים). למרות זאת, נאמר כאן שיצחק ישב בגרר. נראה שיצחק מצא שגרר נוחה יותר מבאר שבע, ולכן החליט להתיישב בה ולא חזר לאחר תום הרעב, אלא רכש בקרבתה שדות לצורכי חקלאות.

ולכן בהמשך, על מנת להוציא את יצחק מגרר, אלוהים נותן לו "ברכה" ככתוב: "ויִַּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא ויִַּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, ויְַבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב). דבר זה גרם לאנשי גרר לקנא ולשנוא את יצחק, וכדי להציל את יצחק אבימלך אמר לו: "לֵךְ מֵעִמָּנו,ּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּו מְּאֹד" (ביאור:בראשית כו טז). כך החלו הצרות.

בעתיד אלוהים יחזור על השיטה הזאת במצרים. אלוהים יביא את בני ישראל למצרים, יביא להם ברכה והצלחה, ככתוב: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א ז), מה שיגרום לקנאה ופחד בקרב המצרים, ולאחר מכן לעינויים וגירוש.