רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כו
(ב) אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה – שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, כְּמוֹ שֶׁיָּרַד אָבִיו בִּימֵי הָרָעָב. אָמַר לוֹ: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה", שֶׁאַתָּה עוֹלָה תְּמִימָה, וְאֵין חוּצָה לָאָרֶץ כְּדַאי לָךְ (בראשית רבה סד,ג).
(ג) הָאֵל – כְּמוֹ "הָאֵלֶּה".
(ד) וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ – אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ: יְהֵא זַרְעֲךָ כְּזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, וְזֶה אָב לְכֻלָּן: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂימְךָ..." (להלן מח,כ). וְאַף לְעִנְיַן הַקְּלָלָה מָצִינוּ כֵן (במדבר ה,כז): "וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה", שֶׁהַמְקַלֵּל שׂוֹנְאוֹ אוֹמֵר: תְּהֵא כִּפְלוֹנִית. וְכֵן (ישעיהו סה,טו): "וְהִנַּחְתֶם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי", שֶׁהַנִּשְׁבַּע אוֹמֵר: אֱהֵא כִפְלוֹנִי אִם עָשִׂיתִי כָךְ וָכָךְ.
(ה) שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי – כְּשֶנִּסִּיתִי אוֹתוֹ.
וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי – גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן: שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כ"א ע"א).
מִצְוֹתַי – דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִין הֵם לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן: גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
חֻקּוֹתַי – דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעְטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו (יומא סז ע"ב).
וְתוֹרֹתָי – לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינָי (יומא כ"ח ע"ב; בראשית רבה סד,ד).
(ז) לְאִשְׁתּוֹ – עַל אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ (לעיל כ,יג): "אִמְרִי לִי אָחִי הוּא".
(ח) כִּי אָרְכוּ – אָמַר: מֵעַתָּה אֵין לִי לִדְאוֹג, מֵאַחַר שֶׁלֹּא אֲנָסוּהָ עַד עַכְשָׁיו, וְלֹא נִזְהַר לִהְיוֹת נִשְׁמָר.
וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ... – רָאָהוּ מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ (בראשית רבה סד,ה).
(י) אַחַד הָעָם – הַמְּיוּחָד בָּעָם, (לפי התרגום "דִּמְיַחַד בְּעַמָּא"), זֶה הַמֶּלֶךְ.
וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם – אִם שָׁכַב כְּבָר, הֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם.
(יב) בָּאָרֶץ הַהִוא – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ, כְּאֶרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִם.
בַּשָּׁנָה הַהִוא – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּתִקְּנָהּ, שֶׁהָיְתָה שְׁנַת רְעָבוֹן.
בָּאָרֶץ הַהִוא, בַּשָּׁנָה הַהִוא – שְׁנֵיהֶם לָמָּה? לוֹמַר שֶׁהָאָרֶץ קָשָׁה וְהַשָּׁנָה קָשָׁה.
מֵאָה שְׁעָרִים – שֶׁאֲמָדוּהָ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְעָשְׂתָה עַל אַחַת שֶׁאֲמָדוּהָ מֵאָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֹמֶד זֶה לְמַעַשְׂרוֹת הָיָה (בראשית רבה סד,ו).
(יג) כִּי גָדַל מְאֹד – שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: זֶבֶל פִּרְדוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק, וְלֹא כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ (בראשית רבה סד,ז).
(יד) וַעֲבֻדָּה רַבָּה – פְּעֻלָּה רַבָּה, בִּלְשׁוֹן לַעַ"ז אובריינ"א [ovreine = מכלול העבודות[1]]. "עֲבוֹדָה" מַשְׁמָע עֲבוֹדָה אַחַת, "עֲבֻדָּה" מַשְׁמַע פְּעֻלָּה רַבָּה.
(טו) סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים – מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: תַּקָּלָה הֵם לָנוּ מִפְּנֵי הַגְּיָסוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ. "טָמוּנִין פְּלִשְׁתָּאֵי" (אונקלוס) לְשׁוֹן סְתִימָה, וּבִלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: "מְטַמְטֵּם אֶת הַלֵּב" (פסחים מ"ב ע"א).
(יז) בְּנַחַל גְּרָר – רָחוֹק מִן הָעִיר.
(יח) וַיָּשָׁב... וַיַּחְפֹּר – הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וּפְלִשְׁתִּים סִתְּמוּם מִקּוֹדֶם שֶׁנָּסַע יִצְחָק מִגְּרָר – חָזַר וַחֲפָרָן.
(כ) עֵשֶׂק – עִרְעוּר.
כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ – נִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ עָלֶיהָ בִּמְרִיבָה וְעִרְעוּר.
(כא) שִׂטְנָה – נוישימינ"ט [nuisement = נזק].
(כב) וּפָרִינוּ בָאָרֶץ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְנִפּוֹשׁ בְּאַרְעָא".
(כו) וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְסִיעַת מֵרָחֲמוֹהִי", סִיעַת מֵאוֹהֲבָיו. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין "מֵרֵעֵהוּ" מ"ם מִיסוֹד הַתֵּיבָה, כְּמוֹ "שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים" דְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יד,יא), כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תֵיבַת "וַאֲחֻזַּת" דְּבוּקָה. אֲבָל אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְדַבֵּר עַל הַמַּלְכוּת כֵּן, "סִיעַת אוֹהֲבָיו", שֶׁאִם כֵּן כָּל סִיעַת אוֹהֲבָיו הוֹלִיךְ עִמּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא סִיעָה אַחַת שֶׁל אוֹהֲבִים. לָכֵן יֵשׁ לְפָתְרוֹ בַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. וְאַל תִּתְמַהּ עַל תָּי"ו שֶׁל "אֲחֻזַּת", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תֵּיבָה סְמוּכָה, יֵשׁ דּוּגְמָתָהּ בַּמִּקְרָא: "עֶזְרָת מִצָּר" (תהלים ס,יג), "וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן" (ישעיהו נא,כא).
אֲחֻזַּת – לְשׁוֹן קְבוּצָה וַאֲגֻדָּה, שֶׁנֶּאֱחָזִין יָחַד.
(כח) רָאוֹ רָאִינוּ – "רָאוֹ" בְאָבִיךָ, "רָאִינוּ" בָךְ.
תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ... – הָאָלָה אֲשֶׁר "בֵּינוֹתֵינוּ" מִימֵי אָבִיךָ, תְּהִי גַּם עַתָּה
בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ – (לפי התרגום "תִּתְקַיַּים כְּעַן מוֹמָתָא דַּהֲוָת בֵּין אֲבָהָתַנָא בֵּינַנָא וּבֵינָךְ").
(כט) לֹא נְגַעֲנוּךָ – כְּשֶׁאָמַרְנוּ לְךָ "לֵךְ מֵעִמָּנוּ" (לעיל פסוק טז).
אַתָּה – גַּם אַתָּה עֲשֵׂה לָנוּ כְמוֹ כֵן.
(לג) שִׁבְעָה – עַל שֵׁם הַבְּרִית.
(לד) בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה – עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ,יד): "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר". הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב, פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר: רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר! כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צָד נָשִׁים מִתַּחַת יַד בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָם. כְּשֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים אָמַר: אַבָּא בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה, אַף אֲנִי כֵּן (בראשית רבה סה,א).
(לה) מוֹרַת רוּחַ – לְשׁוֹן הַמְרָאוּת רוּחַ, כְּמוֹ (דברים ט,כד): "מַמְרִים הֱיִיתֶם". כָּל מַעֲשֵׂיהֶן הָיוּ לְהַכְעִיס וּלְעִצָּבוֹן לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה, שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה (בראשית רבה סה,ד).
הערות
עריכה- ^ כדברי רש"י: "עבוֹדה משמע עבודה אחת, עבוּדה משמע פעולה רבה". במלה הצרפתית הוא רואה אפוא שם קיבוצי לעומת oevre, שהיא "עבודה אחת".