ביאור:בראשית כו א

בראשית כו א: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו א.

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם

מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן

"מִלְּבַד" - חוץ מ-, בנוסף ל-.

בתקופת אברהם היה רעב, ככתוב: "ויְַהִי רָעָב בָּאָרֶץ; ויֵַּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגורּ שָׁם, כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית יב י). הרעב הזה היה בכל ארץ כנען, ולכן אברהם ירד מצרימה. קשה להאמין שהרעב היה כל כך כבד שכל אנשי כנען עזבו, אך אברהם סבל מאוד, הן משום שהוא רק הגיע לכנען ועדיין לא חפר הרבה בארות או אגר אוכל, והן משום שהוא התגורר בנגב הצחיח (ביאור:בראשית יב ט), ולכן הוא החליט לרדת למצרים לתקופה קצרה.

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ

נראה שאלוהים הביא את הרעב הזה כי היו לו מטרות מסוימות:

לוודא את אמונתם של יצחק ורבקה. בגלל הרעב יצחק ורבקה היו צריכים להחליט האם לשוב לחרן או להשאר בכנען, ורק לצאת לזמן הרעב למצרים. יצחק ורבקה החליטו להאמין באלוהים ולא לשוב לחרן.
לרפא את רבקה. כשם ששרה נרפאה ביחד עם נשות המלך, כך רבקה, בת משפחתה של שרה סבלה מאותה בעיה רפואית וגם היא נרפאה בגרר בעזרת זרעי שיח אברהם שהיה ידוע לפלישתים (יוונים).
לוודא האם יצחק ישאר רועה צאן או ירצה להיות עובד אדמה. בני יעקב אמרו לפרעה: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג), אולם יצחק לא רצה להיות רועה צאן. כאן אנו רואים שיצחק רצה להיות איש שדה, ככתוב "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב). וכך גם הוא גידל את בנו הבכור והחזק, עשו, להיות איש שדה, ככתוב: "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה" (ביאור:בראשית כה כז). לעניין הזה יש חשיבות, כי אלוהים רצה רועי צאן, ולכן אלוהים הביא תאומים לרבקה, במטרה שהקטן יהיה רועה צאן והוא ישא את ברכת אלוהים.
להעשיר את יצחק. כשם שאברם התעשר ברעב הראשון במצרים, כך יצחק מתעשר בגרר, ככתוב: "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי גָדַל מְאֹד" (ביאור:בראשית כו יג).
ללמד אותנו להביא ברכה לגויים. אלוהים אמר לאברם: "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (ביאור:בראשית יב ב), במשמעות: 'חובתך להביא ברכה לגויים'. אולם יצחק הביא ברכה רק לעצמו. הוא התעשר וגדל עד שאנשי גרר קינאו בו ואימו עליו, ככתוב: "וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים" (ביאור:בראשית כו יד), ויצחק היה צריך לברוח מגרר למדבר ולעזוב את אדמתו ובתיו. הנה אנו רואים את יוסף שהביא ברכה לפוטיפר, ככתוב: "בִּגְלַל יוֹסֵף, וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ, בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית לט ה), ואחר כך לפרעה ומצרים, ככתוב: "וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית מב ו).

מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן

המשפט כאילו אומר: 'בתקופת אברהם היה רעב כבד בכנען, ומאז לא היה רעב עד הרעב הזה בימי יצחק'. אולם הרעב הזה לא היה בכל הארץ, אלא בעיקר בנגב, וזאת משום שלא נאמר שכל אנשי כנען ירדו למצרים או באו לגרר כדי לקנות אוכל, ומשום שגם אנשי גרר עצמם לא סבלו מרעב והרשו לזרים לבוא לעירם.

ייתכן שיצחק חיכה לרעב קל כדי לצאת מהנגב ולעבור למקום נוח יותר. אלוהים הסכים שהרעב הנוכחי מספיק כבד כדי לצאת מהנגב, אך לא מספיק כבד כדי לעזוב את כנען. ניתן להבין שכך יצחק חשב מכיוון שמיד לאחר הרעב יצחק לא חזר לגור בנגב.

מקובל שיצחק ורבקה ירדו לגרר אחרי מות אברהם. אברהם היה בין 175 במותו, יצחק בן 75, ועשו ויעקב בני 15.
ייתכן שהסיפור הזה אירע לפני הולדת יעקב ועשו מכיוון שבלתי-אפשרי שיצחק יטען שרבקה היא אחותו הבתולה כאשר יש לה שני בנים אחרי שהיא לא נכנסה להריון 20 שנה לאחר חתונתה. ילדיו של יצחק נולדו כאשר אברהם היה כבן 160 שנה, ולכן אברהם היה בחיים כאשר יצחק הלך לגרר, למרות שלא מסופר אם אברהם הלך עם יצחק או שהוא נפרד ממנו. לפי התנהגותו של אבימלך כלפי יצחק ניתן לחשוב שאברהם לא נמצא עם יצחק או שאברהם לא מתפקד יותר.

ייתכן שכשם ששרי נרפאה בגרר ביחד עם כל הנשים בבית אבימלך לאחר שאברהם התפלל למענם (ביאור:בראשית כ יז) וילדה את יצחק, כך גם רבקה נרפאה בגרר לאחר שיצחק התפלל למענה (ביאור:בראשית כה כא).

רכושו של יצחק היה מקנה והבארות שאברהם ויצחק חפרו בנגב. לא נאמר שליצחק היו שדות תבואה לפני שהוא הגיע לגרר. ליצחק המתגורר בנגב, המשמעות של רעב היא מחסור בעשבים ומים לכבשים בתקופת החורף. לכן, אם יצחק יתמהמה לעזוב את הנגב, כל הצאן שלו עלול למות מרעב, ואז הוא יהיה רעב ועני.

בִּימֵי אַבְרָהָם

הפרוש הפשוט - "בִּימֵי אַבְרָהָם" הוא בחייו של אברהם עד נשמתו האחרונה. פרוש כזה יוצר בעיות תיזמון, וברור לפי הספירה שעשו ויעקב היו בני 15 כאשר אברהם נפטר בשיבה טובה.

ניתן לחשוב שכאשר אומרים "בימי" אדם, הכוונה לתקופה שהוא בשליטה, בשלטון. כאשר דוד מינה את שלמה למלך תחתיו, שלטונו נגמר. העובדה שדוד חי תקופה נוספת אינה משנה ששלטונו של שלמה התחיל, והוא עושה החלטות חשובות. לא סופרים את ימי שלטונו של מלך לאחר שהתפטר, הודח, במאסר או בגלות (ראו: המלך יהויכין (מלכים ב כד ח). כאשר אלוהים אמר לאברהם: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (ביאור:בראשית כא יב), כוחו של אברהם ירד מאוד והוא נעשה משרתה של שרה. בעקדה מלאך אלוהים אמר לאברהם: "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (ביאור:בראשית כב יב), ואלוהים אסר על אברהם להתערב בחייו של יצחק. כאשר עבד אברהם אמר: "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית כד לו), אנו מבינים ששלטונו של אברהם נגמר. הוא העביר את השלטון ליצחק, כשם שדוד העביר את השלטון לשלמה. זה שאברהם חי עוד שלושים וחמש שנים אינו כלול בתקופת ימי שלטונו.

כאשר נאמר: "וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כו יח), אומר שאברהם כבר נפטר מספר שנים, הפלשתים סתמו את הבארות, עשו ויעקב בני חמש עשרה ומעלה, ורק אז יצחק ברח מגרר לאחר כשישים שנות הברכה בגרר. ייתכן שעשו ויעקב נולדו בגרר וחיו שם עד גיל ארבעים. אולם קיימת אפשרות שגם כאן מדובר בתקופת שלטונו של אברהם ולא בחייו. כאשר יצחק קיבל את כל הרכוש והבארות לפני חתונתו עם רבקה, חייו הפוליטים של אברהם נגמרו. הוא לא אחראי לבארות, ואין לו רכוש וצבא לעזור ליצחק לשמור על רכושו. סביר שהכוונה - 'לאחר שאברהם העביר את השלטון ליצחק ולא מותו הפיזי'.

וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה

יצחק החליט לרדת מצרימה, לכן אלוהים אמר לו: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית כו ב).
יצחק התחיל במסע לכיוון מצרים. הוא העדיף ללכת למצרים בדרך שליד חוף הים ולא דרך המדבר, לאורך הדרך לשור שבמצרים שעברה ליד באר לחי רואי. מכאן שיצחק עזב את באר שבע והלך לאורך נחל גרר לכיוון הים התיכון.

אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים

לא ברור אם "אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים" זה אותו מלך מתקופת אברהם, שלקח את שרי לפני שיצחק נולד, ושלאחר הולדת יצחק ביקר את אברהם עם פיכל שר צבאו (ביאור:בראשית כא כב). בהמשך נאמר: "ואֲַבִימֶלֶךְ, ... ופִּיכֹל, שַׂר צְבָאוֹ" (ביאור:בראשית כו כו) באו לבקר את יצחק, ולכן ניתן לחשוב שאלו אותם אבימלך ופיכל מתקופת אברהם. יש תרבויות שבהם הבן נקרא בשם אביו, ולכן ייתכן שאבימלך מלך גרר ופיכל שר צבאו שבאו לבקר את יצחק אינם אותם האנשים שביקרו בזמנו את אברהם. אבימלך מוזכר בספר בראשית בארבעה סיפורים, למרות שלא מסופר מתי בדיוק אבימלך נפגש עם אברהם ויצחק:

אברהם ושרה באו לגרר לפני הולדת יצחק ופגשו את אבימלך (פיכל שר צבאו לא מוזכר). גילו של אברהם היה בין 75 ל-99 שנים.
אבימלך ופיכל שר צבאו ביקרו את אברהם בבאר שבע לאחר הולדת יצחק ולפני שיצחק נשא את רבקה. גילו של אברהם היה בין 100 ל-140 שנה.
יצחק ורבקה באו לגרר לפני שעשו ויעקב נולדו ופגשו את אבימלך (פיכל לא מוזכר). גילו של אברהם היה בין 140 ל-160 שנה.
אבימלך ופיכל שר צבאו ביקרו את יצחק בבאר שבע. גילו של יצחק היה בין 40 ועד למותו בגיל 180.

לא נאמר שאבימלך לקח את רבקה. רבקה נשארה בידי יצחק. ייתכן שאבימלך הוא אותו מלך שלקח את שרה מסיפור אברהם, ועכשיו בזיקנתו הוא לא לקח את רבקה כלתה של שרה, אבל חשש שאחר ייקח אותה, כדבריו: "מַה זֹאּת עָשִׂיתָ לָּנו;ּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, אֶת אִשְׁתֶּךָ" (ביאור:בראשית כו י). ייתכן שאבימלך או בנו חשדו שיצחק בן אברהם מציג את רבקה כאחותו, כשם שאברהם אביו הציג את שרה אשתו כאחותו, ולכן אבימלך לא לקח את רבקה לביתו.

מעמדו של אבימלך

בתקופת אברהם אבימלך נקרא: "אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר" (ביאור:בראשית כ ב).
אחר כך, בזמן הביקור במחנה אברהם לאחר הולדת יצחק, אבימלך נקרא רק "אֲבִימֶלֶךְ" ללא הגדרת מלכותו. עם זאת, מוזכר "פִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ" (ביאור:בראשית כא כב), והרי רק לשליט יש צבא.
עכשיו אבימלך נקרא "אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים", כלומר אבימלך עלה בדרגה ונעשה מלך לכל ערי הפלישתים שבשפלת החוף, ולא רק מלך גרר. אבימלך הפך את גרר לבירת הפלישתים.

תגובות

לעניות דעתי, קשה מאוד לקבל את הטענה שהסיפור מתרחש לפני הולדת יעקב ועשו.

1. אין כל הגיון לערוך את הטקסט בחוסר סדר כזה. לא ע"י המחבר המקורי ולא ע"י עורך מאוחר יותר. אם אכן סיפור זה התרחש לפני הולדת יעקב ועשו הרי שפרק זה, למעט שני הפסוקים האחרונים, צריך להופיע לפני הפרק הקודם. כמו כן שני הפסוקים האחרונים בפרק זה צריכים להופיע בסיום הפרק הקודם (אשר יופיע אחרי פרק זה).

2. הפסוק וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם מעיד על כך שלא היה עוד רעב בין הרעב שגרם לאברהם לרדת למצרים ועד לרעב שגרם ליצחק ללכת לגרר. כמו כן ידוע שאברהם חי את שנותיו המאוחרות בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ, כלומר הרעב השני לא היה בימי אברהם. גם אם נניח שהרעב לא היה בכל חלקי הארץ, עדין קשה להאמין שיצחק הלך לגרר (והתכוון ללכת עד למצרים) כאשר אברהם עשיר ובעל אמצעים ואברהם גם לא היה מסכים לכך.

3. מן הפסוק וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם אנו למדים כי הפלשיתים החלו לסתום חלק מן הבארות אחרי מות אברהם וש"ימי אברהם" מתייחס לתקופה בה היה עוד חי. אולם כבר בפסוק הראשון כתוב שהרעב הגיע אחרי הרעב שהיה בימי אברהם ומכאן שאברהם כבר לא בחיים.

4. למיטב הבנתי, הראיה היחידה לכך שהסיפור מתרחש בטרם הולדת יעקב ועשו, היא "שבלתי-אפשרי שיצחק יטען שרבקה היא אחותו הבתולה כאשר יש לה שני בנים". אבל יצחק לא טען שרבקה בתולה, הוא רק טען שהיא אחותו. למעשה בניגוד לאברהם שאמר לשרה מראש להגיד שהיא אחותו, הרי שיצחק לא עשה זאת ורק ענה כך כאשר שאלו אותו. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא. כלומר יצחק בכלל לא חשב שינסו לחטוף ממנו את רבקה וזה כנראה היה בגלל שכבר היו לה בנים, כלומר כי היה ידוע שהיא כבר לא בתולה. כמו כן ידוע שבניגוד לשרה שנלקחה ע"י מלך מצרים וע"י מלך גרר בתקופת אברהם, הרי שאת רבקה לא חטפו וזאת למרות שהייתה צעירה משרה, טובת מראה, ולמרות שהם ישבו בגרר ימים רבים. כלומר גם כאן אנו מקבלים ראיה לכך שהסיפור מתרחש אחרי הולדת יעקב ועשו. לא חטפו את רבקה למרות שהייתה טובת מראה בגלל שהיה ידוע שאינה בתולה.

--AmitFarkash1982 (שיחה) 14:30, 5 בספטמבר 2019 (IDT)