קטגוריה:בראשית ח יא
נוסח המקרא
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
וַ/תָּבֹ֨א אֵלָ֤/יו הַ/יּוֹנָה֙ לְ/עֵ֣ת עֶ֔רֶב וְ/הִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּ/פִ֑י/הָ וַ/יֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַ/מַּ֖יִם מֵ/עַ֥ל הָ/אָֽרֶץ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲתָת לְוָתֵיהּ יוֹנָה לְעִדָּן רַמְשָׁא וְהָא טְרַף זֵיתָא תְּבִיר מַחַת בְּפוּמַּהּ וִידַע נֹחַ אֲרֵי קַלּוּ מַיָּא מֵעַל אַרְעָא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַאֲתַת לְוָתֵיהּ יוֹנָה לְעִדַּן רַמְשָׁא וְהָא טְרַף זֵיתָא תְּבִיר מַחַת [נ"א: מָחֵת] בְּפוּמָהּ וִידַע נֹחַ אֲרֵי קַלּוּ מַיָּא מֵעַל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתַת לְוָתֵיהּ יוֹנָתָא לְעִדוּנָא רַמְשָׁא וְהָא טַרְפָא דְזֵיתָא לָקִיט תִּבִיר וּמְחִית בְּפוּמָהּ דִנְסַבְתֵּיהּ מִן טַוָור מִישְׁחָא וִידַע נחַ אֲרוּם אִיתְקוֹלָלוּ מַיָא מֵעִילוֹי אַרְעָא: |
רש"י
"טרף" - חטף ומדרש אגדה ל' מזון ודרשו (עירובין יח) בפיה לשון מאמר אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
טָרָף – חָטַף. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (עירובין י"ח ע"ב): לְשׁוֹן מָזוֹן. וְדָרְשׁוּ "בְּפִיהָ" לְשׁוֹן מַאֲמָר, אָמְרָה: יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִין כַּזַּיִת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא מְתוּקִין כַּדְּבַשׁ בִּידִי בָּשָׂר וָדָם.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון
• לפירוש "דונש בן לברט בתשובה על רב סעדיה גאון" על כל הפרק •
וזה מנכרין אותו בעלי הדיקדוק, היעשה ממילה, משקלה - פעל, לפעול?
שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט
• [[שפת יתר על בראשית ח|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] •
אמר הגאון: חתוך בפיה.
ויאמר ר"א רבי אדונים, שמו העברי של דונש: היעשה מפועל פעול? ופי' כי "זית" ו"טרף" ב' שמות.
ולא אמר נכונה, כי רי"ש טָרָף קמוץ הפך כל פועל עבר, והוא שם התואר כי יש תואר דומה לפועל כמו הוֹלֵךְ שלא יתכן היותו פועל, כי אין לו פועל בעבור שהוא מהפעלים העומדים, ויש שם תואר דומה לפעול כמו מֵת, ורבים כמוהו.
פירוש גל נעול
- חתוך בפיה - והיה "טרף" שם תואר לעלה, כלומר עלה זית היה טרוף וקרוע מן עץ זית בפי היונה ולא שלם, ומזה הכיר נח כי לא קלו המים, שאלו אספתו מן המים היה העלה שלם. ולדעה זו נוטה גם המתרגם, כי תרגם: תביר, וכן הוא דעת החכם בפירושו שם.
- זית וטרף ב' שמות - ר"ל שטעם טרף כמו עלה מן טַרְפֵּי צִמְחָהּ והוא שם דבר, ובא כפל לשון ועניין א', ולדעתו חסר וי"ו העטוף. (ונ"ל שלזה כיוון בפי' לתורה באמרו שם: י"א שהוא (טרף) מלה מוכפלת כטעם עכ"ל. וצ"ל בטעם, ור"ל מלת טרף דומה בטעמו למלת עלה ונכפל עניין במלות שונות. ולפ"ז דברי ופי' הגה"ה שם אך למותר).
- הפך כל פועל עבר - ע"ש בפירושו.
- והוא שם התואר - וכ"כ הרד"ק והרמב"ן.
- דומה לפועל כמו הולך - והבט מש"כ בביאורי לשפה ברורה כ"ו בסי' ל"ד.
רמב"ן
"טרף בפיה" - כתב רש"י: "אומר אני שזכר היה ולכך קורא אותו פעמים לשון זכר ופעמים לשון נקבה לפי שכל יונה שבמקרא לשון נקבה הוא טרף חטף. ומדרש אגדה לשון "מזון" ודרשו "בפיה" לשון מאמר אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית ובידו של הקב"ה ואל יהיו מתוקים כדבש ביד אדם". ואין כל זה נכון בעיני, כי חזרת זכר היונים מנקבה לזכר במקום אחד מן הפרשה אין בו טעם, ואם הלשון לקרוא כלם בשם הנקבות למה שינה בכאן? וכן מדרשם בהגדה לא שיעשו "בפיה" לשון מאמר כלל, אבל מדרשם מפני שהביאה העלה הזה, כי אם נאמר שאירע כן לא על חנם פירש אותו הכתוב, כי היה לו לומר והנה עלה טרף בפיה, והזית איננו בא מן האילנות הגבוהים מאד שישכנו בו העופות לארך דליותיו, ולכך אמרו כי היה בזה רמז, שהעופות נוח להם להיות מזונותם מרים כלענה ביד הקב"ה ולא שיהיו טובים בידי אדם, וכל שכן בני האדם שאין רצונם להתפרנס זה מזה.
ולשון בראשית רבה (בראשית רבה לג ו): "אמר רבי אבהו אילו מגן עדן הביאה אותו לא היה לה להביא דבר מעולה או קנמון או פפולסמון אלא רמז רמזה לו נח מר מזה מתחת ידו של הקדוש ברוך הוא ולא מתוק מתחת ידך". אבל בגמרא הוסיפו (סנהדרין קח.): "מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא דכתיב (משלי ל ח) הטריפני לחם חקי". כי מפני הטעם שאמרנו, עשו לזה סמך מלשון "הטריפני", ירמוז כאילו אמר והנה עלה זית טרף בפיה.
ופשוטו של מקרא, פרשו בו (אונקלוס הראב"ע והרד"ק) שהוא תאר לעלה: והנה עלה זית טרוף בפיה. וסמך לדבר, שהוא קמוץ, כי כן משפטו. אבל נמצא מהם בזרות, (הושע ו א): "כי הוא טרף וירפאנו", (ויקרא ה כג): "והשיב את הגזלה אשר גזל", (ויקרא ה יח): "על שגגתו אשר שגג", וזולתם רבים.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ועוד דרשו מג"ע הביאה אותו, ויש לתמוה בזה מהיכן היה יודע נח כי קלו המים כיון שמי המבול לא נכנסו בגן עדן, וכתב הרמב"ן ז"ל אולי היו שעריו סגורים שלא יכנסו בו המים וכאשר קלו המים נפתחו ע"כ.
ומלת טרף היה ראוי שיאמר טרפה בפיה אבל הוא שם התואר כמו טרוף וע"כ הוא קמוץ, והיה הכתוב ראוי לומר והנה עלה טרף בפיה והיה מספיק זה לידיעת נח כי קלו המים כי מאחר שלקחה עלה מן האילן איזה אילן שיהיה בידוע כי קלו המים ולמה הוצרך להכיר שם האילן שהיה זית, וע"ז התעורר רבותינו ז"ל במדרשם ואמרו רמז רמזה לו אמרה מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית ובידו של הקב"ה ואל יהוי מתוקים כדבש ביד ב"ו, עשו חכמים בפיה לשון מאמר.
ועוד דרשו במדרש אמר ר' אבהו מאילן ג"ע הביאה אותו ולא היה לה להביא דבר מעולה או קנמון או פולסמין אלא רמז רמזה לומר מר מזה תחת ידי הקב"ה ולא מתוק מתחת ידיך, ויהיה טרף מלשון מזונות כענין שכתוב הטריפני לחם חקי, והנה יש בזה ק"ו לבריות שאם העופות נוח להם זה עאכ"ו בני אדם שהם בעלי שכל וידיעה ומדת הבשת פרושה על פניהם שאינם רוצים להתפרנס זה מזה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
והנה עלה זית טרף בפיה. אמרה יונה לפני הקב"ה: רבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך, ואל יהיו מתוקין כדבש ומסורים ביד אדם. ומאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא? שנאמר: "הטריפני לחם חקי":
והנה עלה זית טרף בפיה. מהו טרף? קטיל, כמה דאת אמר: "טרף טרף יוסף"; אמרה ליה: אילו לא קטלתיה, אילן רב הוה מתעביד. מהיכן הביאה אותו? רבי לוי אומר: משבשושין שבארץ ישראל הביאה אותו, היא דברייתא אמרין: ארעא דישראל לא טפת במיא דמבולא, הדא הוא דכתיב: "את ארץ לא מטוהרה ולא גושמה ביום זעם". רב ביבי אמר: שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאה אותו. ולא היה להביא דבר מעולה, כגון קנמון ובלסמון? אלא רמז רמזה לו, אמרה לו: מרי, מר מזה מתחת ידיו של הקב"ה ולא מתוק מתחת ידיך.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח יא.
וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב
נח שלח את היונה בפעם השניה, אחרי ששבעה ימים קודם הוא שלח אותה והיא שבה אחרי זמן מה, כי היא לא מצאה מקום לנוח. סביר שהעורב על גג התיבה הטריד אותה והיא העדיפה לחזור לתוך התיבה, ולא להשאר לישון חשופה על הגג.
הפעם היונה היתה בחוץ הרבה זמן, עד הערב, וניתן להבין שהיא מצאה עצים לנוח עליהם. לא ברור אם היא גם מצאה אוכל. סביר, שכשם שנח לקח אותה בידיו כאשר היא שבה בפעם הראשונה, נח השיב אותה לתיבה והחזיק בה בשתי ידיו, וכך הוא הרגיש אם הזפק שלה מלא אוכל. אולם נח לא היה יכול לדעת אם זה זרעונים מהקרקע או פירות על עצים. לא סביר שהיו פירות, כי העצים היו במים ולא יכלו לפרוח ולהניב פירות, ופירות משנה שעברה נרקבו במים.
וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ
היונה לפחות מצאה עץ זית, שחלקו נמצא מעל פני המים. לא נאמר האם העלה היה טרי וירוק, או מת ורקוב. בכל אופן נח ידע שהמים ירדו לגובה של עץ זית. אם היונה היתה שבה עם זלזל, נח לא היה יודע אם היא שברה את הענף מעץ, או שהענף הזה צף על המים.
במידה והעלה היה ירוק וטרי, נח ידע שעץ הזית הזה לא מת בזמן שהותו מתחת לפני המים, וכאשר המים ירדו הענפים הנצו עלים. לעלה של זית יש טעם מר, ולא ידוע שיונים אוכלות עלים של עץ זית או משתמשות בעלים של עץ זית לבנות קן. היונה הביאה עלה בפיה, אולם לא נאמר שהיא אכלה ובלעה את העלה. בכל אופן אלוהים רצה שהיא תביא סימן לנח, וגרם ליונה להביא עלה במקורה.
בתמונות של סמלי השלום רואים יונה לבנה עם ענף של עץ זית, והנה אנו רואים שבמקור זה רק עלה אחד ולא ענף של זית. נראה שעלה אחד לא הרשים את הדימוי לשלום, ולכן שינו את זה לענף.
קַלּוּ
מהשהיה הארוכה בחוץ והעלה (הירוק?) נח הבין שהמים קַלּוּ.
"קַלּוּ" שורש 'קלל' -
- נעשו קלים במשקל. משקל המים מעל האדמה נעשה קל, ככתוב: "מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ" (שמואל ב א כג).
- איבדו את כבודם, בזוי. המים המפוארים, שהגיעו לראש ההרים, עכשו ירדו וחסרו עד הקרקע ועוד מעט יגמרו, ככתוב: "וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרָב וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֹא כַבִּיר" (ישעיהו טז יד).
כלומר הקרקע עדין מכוסה במים, אבל מתחת גובה של עצים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
כ
- כ"ד אלול (5 דפים)
דפים בקטגוריה "בראשית ח יא"
קטגוריה זו מכילה את 19 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 19 דפים.