שפת יתר על בראשית ח יא
| שפת יתר על בראשית • פרק ח' • פסוק י"א |
• יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ".
אמר הגאון: חתוך בפיה.
ויאמר ר"א רבי אדונים, שמו העברי של דונש: היעשה מפועל פעול? ופי' כי "זית" ו"טרף" ב' שמות.
ולא אמר נכונה, כי רי"ש טָרָף קמוץ הפך כל פועל עבר, והוא שם התואר כי יש תואר דומה לפועל כמו הוֹלֵךְ שלא יתכן היותו פועל, כי אין לו פועל בעבור שהוא מהפעלים העומדים, ויש שם תואר דומה לפעול כמו מֵת, ורבים כמוהו.
פירוש גל נעול
עריכה- חתוך בפיה - והיה "טרף" שם תואר לעלה, כלומר עלה זית היה טרוף וקרוע מן עץ זית בפי היונה ולא שלם, ומזה הכיר נח כי לא קלו המים, שאלו אספתו מן המים היה העלה שלם. ולדעה זו נוטה גם המתרגם, כי תרגם: תביר, וכן הוא דעת החכם בפירושו שם.
- זית וטרף ב' שמות - ר"ל שטעם טרף כמו עלה מן טַרְפֵּי צִמְחָהּ והוא שם דבר, ובא כפל לשון ועניין א', ולדעתו חסר וי"ו העטוף. (ונ"ל שלזה כיוון בפי' לתורה באמרו שם: י"א שהוא (טרף) מלה מוכפלת כטעם עכ"ל. וצ"ל בטעם, ור"ל מלת טרף דומה בטעמו למלת עלה ונכפל עניין במלות שונות. ולפ"ז דברי ופי' הגה"ה שם אך למותר).
- הפך כל פועל עבר - ע"ש בפירושו.
- והוא שם התואר - וכ"כ הרד"ק והרמב"ן.
- דומה לפועל כמו הולך - והבט מש"כ בביאורי לשפה ברורה כ"ו בסי' ל"ד.