תשובות דונש בן לברט לרב סעדיה גאון על בראשית ח יא

| תשובות דונש בן לברט לרב סעדיה גאון על בראשיתפרק ח' • פסוק י"א |
יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ח', י"א:

וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃


ופתר וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ - חתוך בפיה. עשה טָרָף כמו טָרוּף.

וזה מנכרין אותו בעלי הדיקדוק, היעשה ממילה, משקלה - פעל, לפעול?


ואני אומר כי "עֲלֵה" ו"טָרָף" שני שמות הן לדבר אחד הן טרף אחד כמו טַרְפֵּי צִמְחָהּ והיא עלה אבל מכופל הוא בפסוק, כמות הִנֵּה-בַשָּׁמַיִם עֵדִי; וְשָׂהֲדִי, בַּמְּרֹמִים, וכמו אָז חֻלַּק עַד-שָׁלָל - עד הוא שלל ושלל הוא עד, ועדי הוא שהדי. כן טרף הוא עלה ועלה הוא טרף, הבן והתבונן.



ראה מה שהשיב עליו אבן עזרא בשפת יתר.