קטגוריה:בראשית ב יד
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/שֵׁ֨ם הַ/נָּהָ֤ר הַ/שְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽ/הֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְ/הַ/נָּהָ֥ר הָֽ/רְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְשׁוֹם נַהְרָא תְּלִיתָאָה דִּגְלָת הוּא מְהַלֵּךְ לְמַדְנְחָא דְּאַתּוּר וְנַהְרָא רְבִיעָאָה הוּא פְּרָת׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְשׁוּם נַהֲרָא תְלִיתָאָה דִּגְלַת הוּא מְהַלֵּךְ לְמַדִּינְחָא דְאַתּוּר וְנַהְרָא רְבִיעָאָה הוּא פְרָת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשׁוּם נַהֲרָא תְּלִיתָאָה דִיגְלַת הוּא דִמְהֲלִיךְ לְמִידְנַח אַתּוּר וְנַהֲרָא רְבִיעָאָה הוּא פְּרָת: |
רש"י
"פרת" - שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם
"כוש ואשור" - עדיין לא היו וכתב המקרא ע"ש העתיד
"קדמת אשור" - למזרחה של אשור
"הוא פרת" - החשוב על כולם הנזכר על שם א"י
מפרשי רש"י
[לא] החשוב על כלם. דאין לומר הגדול שבכלם, דאם כן לחשביה ראשונה, ומדחשיב אותו אחרון שמע מינה שהוא חשוב, מפני שהוא נזכר על שם ארץ ישראל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פְּרָת – שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין וּמַבְרִין אֶת הָאָדָם.
כּוּשׁ וְאַשּׁוּר – עֲדַיִין לֹא הָיוּ, וְכָתַב הַמִּקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד.
קִדְמַת אַשּׁוּר – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אַשּׁוּר.
הוּא פְרָת – הֶחָשׁוּב עַל כֻּלָּם, הַנִּזְכָּר עַל שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ודע, כי מהפסוק הראשון עד "לעשות" – הזכיר הכתוב "אלהים", ואחר כן השם הנכבד והנורא עמו. ומה יקרו דברי קדמונינו ז"ל, שאמרו: נקרא שם מלא על עולם מלא; כי לא היה שם כח מקבל זה השם. ובפרשת "ואלה שמות" אפרש סוד השם, ואם הוא סמוך, אם יעזרני השם.
ודע, כי מקום האדמה שנברא ממנה אדם – קרוב אל גן עדן, כי יש אומרים כי האדמה היא ארץ ישראל. והנה שכחו, "ויהי בנסעם מקדם" (בראשית יא ב):מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הוא פרת. והוא "נהר כבר" (יחזקאל א, א). פרת, שהוא פרה ורבה, עד שעוברין בו בספינה. פרת, שהוא מפריד והולך, עד שהוא כלה ופותקין אותו במגרפה. "כבר", שמימיו קלין, עד שפירותיו גסין ואינן יורדין בכברה:
זכרותא דמיא פרת, דאמר רב יהודה אמר רב: הנודר מן המים הבאים מפרת, אסור במים שבעולם; דאמר רב יהודה אמר רב: כל הנהרות למטה משלשה נהרות, ושלשה נהרות למטה מפרת. והא איכא עינתא דמדליין? הני סולמי דפרת נינהו. ר' מאיר אומר: "יובל" שמו, שנאמר: "ועל יובל ישלח שרשיו" (ירמיהו יז, ח). וחכמים אומרים: פרת שמו, שמימיו פרין ורבין. מסייע ליה לשמואל, דאמר: נהרא מכיפיה מיבריך. ופליגא דרב, דאמר רב: מטרא במערבא, סהדא רבה פרת. רב הונא אמר: "פרת" בפני עצמו, "כבר" בפני עצמו.
אומרים לחדקל: למה קולך הולך? אומר: הלואי אשמיע קולי ונראה. אומרים לפרת: למה אין קולך הולך? אומר להם: מעשי מודיעין אותי. אדם נוטע בי נטיעה, הוא עולה לשלשים יום; זורעין בי זריעה, עולה לג' ימים. אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם נשמע? אומרים להם: אין אנו צריכין, פירותינו מודיעין עלינו. אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אומרים להם: הלואי נשמיע קולנו ונראה. רב הונא אמר: לא מן הטעם הוא זה, אלא אילני מאכל, על ידי שכבדין בפירותיהן, אין קולן הולך; אילני סרק, על ידי שקלין בפירותיהן לפיכך קולן הולך, הדא הוא דכתיב: "וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער" וגו' (ישעיהו ז, ב).
רבי יהושע בן לוי אומר: עתיד הקב"ה להשקות כוס תרעלה לעכו"ם ממקום שהדין יוצא. מה טעם? ונהר יוצא מעדן, אלו ד' מלכיות, כנגד ד' ראשים. שם האחד פישון, זה בבל, על שם "ופשו פרשיו". הוא הסובב את כל ארץ החוילה. עלה והקיף את כל ארץ ישראל, דכתיב בהו: "הוחילי לאלהים כי עוד אודנו". אשר שם הזהב, אלו דברי תורה שהן נחמדין מזהב. וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל, ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. שם הבדלח ואבן השהם, מקרא, משנה, תלמוד, תוספתא ואגדה.
ושם הנהר השני גיחון, זה מדי, שהיה המן שף כנחש, על שם "על גחונך תלך". הוא הסובב את כל ארץ כוש, על שם "המולך מהודו ועד כוש". ושם הנהר השלישי חדקל, זו יון, שהיתה חדה וקלה בגזרה, שהיתה אומרת לישראל: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. הוא ההולך קדמת אשור. כל המלכים נקראו על שם אשור, על שם שמתעשרות מישראל. כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שמתנאות מישראל. כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שהן מצרות לישראל.
והנהר הרביעי הוא פרת, זה מלכות רביעית, שהפירה והצירה לבניו, שהפירה והצירה לעולם. פרת, שפרה ורבה מברכתו של זקן. פרת, שאני עתיד להפרע לה בסוף. פרת, על שם סופה, "פורה דרכתי לבדי":
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב יד.
|
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת. |
| -- בראשית ב, יד |
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל
חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר
הנהר חדקל מופיע פעם אחת נוספת בתנ"ך: "וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל" (דניאל י ד), בזמן שדניאל היה עם שרי פרס "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" (דניאל י א). כורש נעשה מלך פרס ומדי אחרי כיבוש המדיים בשנה העשירית למלכו, כך שבשנה השלישית כורש היה בפרס ולא קרוב לנהרות טיגריס או Euphrates שבעירק. דניאל א היה בבל מדרום לממלכת אשור, אבל העיר נמצאת על גדות הפרת ולא החדקל. לכן לא ברור האם דניאל ידע איפה הנהר חדקל של גן עדן.
קִדְמַת אַשּׁוּר
קדמת אשור, היא מדרום לאשור. האשורים היו באזור העיר נינווה שבצפון עירק, אולם הנהרות הגדולים של עירק מתחילים בהרים של תורכיה אשר מצפון לאשור. הנהרות עברו דרך אשור ויצאו מהצד הדרומי של אשור והמשיכו למפרץ הפרסי.
בכל אופן הזכרת המילה 'אַשּׁוּר" רומזת שהנהר היה בעירק והוא יצא מההרים של תורכיה, ויש טוענים שהר אררט היה בתורכיה, ושם היה גן עדן וכל סיפור המבול.
וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת
הנהר פרת מופיע מספר רב של פעמים בתורה, כך שניתן לחשוב שאנו מזהים אותו עם הנהר Euphrates שבעירק, ככתוב: "מִן הַמִּדְבָּר, וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם" (דברים יא כד).
אם באמת הפרת יוצא מתורכיה, ושאר הנהרות גם הם יוצאים מתורכיה לים הכספי, מתעוררת שאלה איפה הזהב והשהם, ואיפה ארץ כוש.
מיקומו של גן עדן והנהרות
סביר שגן עדן היה על הר גבוה, שממנו יוצאים נהרות גדולים ומפורסמים. השמות נראים כשמות לא מדויקים שיוצרים הרגשה שאנו יודעים במה מדובר, אבל אי אפשר למצוא את המקום. סביר שההר היה הר געש שסיפק חום לסביבה למרות הגובה. לדעתי גן עדן היה באזור הר קילימנג'רו, שממנו יוצאים הנהרות הנילוס, הקונגו, ועוד מספר נהרות קטנים יותר מזרחה ודרומה. ייתכן שגן עדן היה בקילימנג'רו כי באזור יש מספר הרי געש, קלדרות גדולות, אגמים בראש הר, מזג אוויר נוח ללכת ערומים, גשם יומי ואפשרות לגשם שוטף של ארבעים יום, צמחים רבים ועצי פרי שונים, זהב ויהלומים באפריקה, שם נמצאת ארץ כוש, אנשי האזור בונים סירות מקנה, יש שם הרבה חיות, ובנוסף שם התפתחו קופי-האדם לאדם, והתפזרו ברחבי העולם. כיוון שהפישון קשור לזהב ויהלומים שנמצאים בקנגו, זאיר הבלגית, סביר שהפישון רומז לנהר הקונגו וגיחון הוא הנילוס. ייתכן שהפרת והחדקל מציינים שני נהרות נוספים שיורדים מההר לכיון האוקינוס ההודי. (אילן סנדובסקי)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית ב יד"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.