מפרשי רש"י על דברים א ז
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק א' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כג • כד • כה • כז • לא • לז • מ • מא • מב • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כׇּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
רש"י
"פנו וסעו לכם" - זו דרך ערד וחרמה
"ובאו הר האמרי" - כמשמעו
"ואל כל שכניו" - עמון ומואב והר שעיר
"בערבה" - זה מישור של יער
"בהר" - זה הר המלך
"ובשפלה" - זו שפלת דרום
"ובנגב ובחוף הים" - אשקלון ועזה וקסרי וכו' כדאי' בספרי
"עד הנהר הגדול" - מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבק לשחוור וישתחוו לך (שבועות דף מז:) קרב לגבי דהינא ואידהן
רש"י מנוקד ומעוצב
פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם – זוֹ דֶּרֶךְ עֲרָד וְחָרְמָה.
וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי – כְּמַשְׁמָעוֹ.
וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו – עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר.
בָּעֲרָבָה – זֶה מִישׁוֹר שֶׁל יַעַר.
בָּהָר – זֶה הַר הַמֶּלֶךְ.
וּבַשְּׁפֵלָה – זוֹ שְׁפֵלַת דָּרוֹם.
וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם – אַשְׁקְלוֹן וְעַזָּה וְקֵסָרִי וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי (ו).
עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל – מִפְּנֵי שֶׁנִּזְכָּר עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קוֹרְאוֹ גָּדוֹל. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: עֶבֶד מֶלֶךְ – מֶלֶךְ, הִדָּבֵק לְשַׁחְוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ (שם); קְרַב לְגַבֵּי דְּהִינָא וְאִידַּהֵן (שבועות מ"ז ע"ב).
מפרשי רש"י
[כ] זו דרך ערד וחרמה. היא הדרך שרצו לילך כשחטאו במרגלים, שנאמר שם (במדבר י"ד, מ"ה) "ויכום ויכתום עד החרמה":
[כא] מפני שנזכר על שם ארץ ישראל וכו'. לא שהנהר הגדול באמת, דהא בפרשת בראשית (בראשית ב', י"ד) מונה אותו אחרון, וכאן אמר "עד הנהר הגדול", אלא מפני שהוא נקרא על שם ארץ ישראל: