ביאור:בראשית ב ח




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב ח.

וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
-- בראשית ב, ח

ראו מבנה בראשית ב

מיקומו של גן עדןעריכה

(פירושו של הלל הלפרין)

באיזה מקום הקיים בימינו, שכן פעם גן עדן?

כנראה באזור העיר צפי בממלכת ירדן, בדרום מזרח ים המלח. וזאת משום שיש בימינו נחל הזורם ממזרח למערב שמתפצל לכמה ראשים באזור צפי ואחר כך נשפך לים המלח, באיזור שלא יורד מספיק גשם כדי להשקות גנים; כנראה זו הסיבה שאד השקה את גן עדן. (על פי ילקוט שמעוני דברים, תתקסד. שם כתוב : "זה גהינום - מקום צער של רשעים, שהיא סמוכה לגן עדן").

אבל אנו יודעים שבקיץ שם הטמפרטורה מגיעה ל-45 מעלות צלסיוס - ממש גיהנום!

כנראה בתקופה הקדומה כדור הארץ הסתובב סביב השמש פי 10 מהר יותר מאשר בימינו, ולכן באזור שרר סתיו נצחי.

זאת כנראה הסיבה שאנשים הגיעו לגיל 1000 שנים בתקופה הקדומה. כנראה פגיעה של גופים בכדור הארץ, גרמה להאטה של סיבוב כדור הארץ סביב השמש.

אמנם נראה מהמשך הפרשה שבגלל רעת האדם קוצרו שנותיו ל - 120 שנה , כמו שכתוב "לא ידון נפשי באדם...והיו שנותיו 120 שנה", אם כן מה משמעות העונש לאנושות, שהשנה ארוכה פי 10 ?!

הפרשנים הקלסיים מפרשים את הפסוק ההוא לא כעונש אלא : והיו שנותיו של האדם לחזור בתשובה 120 שנה.

אמנם הפרשה מזכירה שאחד הנהרות מקיף את אשור, ואחד הנהרות מקיף את כוש, בכל זאת לא בהכרח גן עדן שוכן בין ארם נהריים למרכז אפריקה. אפשר להגיד שהשמות לכוש ואשור הושאלו ממקומות שהיו באזור בתקופה קדומה.

אבל בספרי ההיסטוריה מקובל שיש שושלות מצריות מתקופת האבות וקודם לכן, ולא מוזכר שם מלך מצרי שחי מאות שנים!

כנראה כותב השושלות הוסיף שושלות על דעת עצמו כדי להאדיר את מצרים, רואים שבשושלת ה-18 והשושלת ה-12 יש מלכים מקבילים שמלכו מספר שנים זהה (על פי ספרו של מר רחל).

וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּןעריכה

וַיִּטַּע גַּןעריכה

"וַיִּטַּע" - שתל עץ, הוכנס לאדמה כדי שיצמח (מילוג).
נוטעים דבר שכבר צמח, נוטעים נטיעות. ניתן להבין שאלוהים לא יצר את עצי הגן ברגע זה, אלא נטע עצים שהוא הכין. בין העצים יהיו עצים מיוחדים מאוד: עץ הדעת ועץ החיים.

"גַּן" - אזור מעובד בצמחים, מטע, בוסתן, פרדס.
מעניין שהגן הזה הכיל ידע אסור, וכשם שהארבעה שנכנסו לפרדס הרגישו דחף אדיר להסתכן, כך בהמשך אדם ואשתו יסתכנו ויוענשו.

איפה הגן?עריכה

אלוהים הכריז שהגן הזה הוא שלו לעשות בו כרצונו, נטע עצים כרצונו, וציווה על בריאותיו לעשות את רצונו.

לפי הכתובים ייתכן שיש רמז שהעיר סדום, בככר הירדן, היתה גן עדן. ניתן לחשוב כי נאמר: "כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה ... כְּגַן יְהוָה, כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ביאור:בראשית יג י). הארץ היתה נפלאה. ייתכן שמשם באו התמרים הטובים ביותר בעולם, ככתוב: "יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים" (דברים לד ג). בגלל שהמקום היה נפלא, אנשי המקום נעשו רשעים כדי לשמור את המקום לעצמם בלבד, ולכן אלוהים הרס את המקום במטר של "גָּפְרִית וָאֵשׁ, מֵאֵת יְהוָה, מִן הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית יט כד).

סיפור הפיכת סדום מלמד שאי אפשר לתת לבני האדם דבר אלוהי וטוב, כי זה יהפך לרשע. כך אלוהים חשש, והודיע לאדם: "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (ביאור:בראשית ב יז), לפני שאתה תהיה מוכן, לדעתי.

וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָרעריכה

לא ברור איפה האדם נוצר: בתוך הגן או בחוץ. בכל זאת אלוהים שם אותו בגן, ללא בקשת רשות או אפשרות התנגדות מאדם.
אלוהים שם אותו ופקד עליו: "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (ביאור:בראשית ב טו).
לא ברור אם לאדם היתה זכות בחירה בשלב הזה, אולם מיד כאשר אלוהים נותן לו רשות למצוא עזר כנגדו (ביאור:בראשית ב יט), נראה שאדם זכה בחופש הבחירה.