ילקוט שמעוני על בראשית ב יד
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ב' • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
הוא פרת. והוא "נהר כבר" (יחזקאל א, א). פרת, שהוא פרה ורבה, עד שעוברין בו בספינה. פרת, שהוא מפריד והולך, עד שהוא כלה ופותקין אותו במגרפה. "כבר", שמימיו קלין, עד שפירותיו גסין ואינן יורדין בכברה:
זכרותא דמיא פרת, דאמר רב יהודה אמר רב: הנודר מן המים הבאים מפרת, אסור במים שבעולם; דאמר רב יהודה אמר רב: כל הנהרות למטה משלשה נהרות, ושלשה נהרות למטה מפרת. והא איכא עינתא דמדליין? הני סולמי דפרת נינהו. ר' מאיר אומר: "יובל" שמו, שנאמר: "ועל יובל ישלח שרשיו" (ירמיהו יז, ח). וחכמים אומרים: פרת שמו, שמימיו פרין ורבין. מסייע ליה לשמואל, דאמר: נהרא מכיפיה מיבריך. ופליגא דרב, דאמר רב: מטרא במערבא, סהדא רבה פרת. רב הונא אמר: "פרת" בפני עצמו, "כבר" בפני עצמו.
אומרים לחדקל: למה קולך הולך? אומר: הלואי אשמיע קולי ונראה. אומרים לפרת: למה אין קולך הולך? אומר להם: מעשי מודיעין אותי. אדם נוטע בי נטיעה, הוא עולה לשלשים יום; זורעין בי זריעה, עולה לג' ימים. אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם נשמע? אומרים להם: אין אנו צריכין, פירותינו מודיעין עלינו. אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אומרים להם: הלואי נשמיע קולנו ונראה. רב הונא אמר: לא מן הטעם הוא זה, אלא אילני מאכל, על ידי שכבדין בפירותיהן, אין קולן הולך; אילני סרק, על ידי שקלין בפירותיהן לפיכך קולן הולך, הדא הוא דכתיב: "וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער" וגו' (ישעיהו ז, ב).
רבי יהושע בן לוי אומר: עתיד הקב"ה להשקות כוס תרעלה לעכו"ם ממקום שהדין יוצא. מה טעם? ונהר יוצא מעדן, אלו ד' מלכיות, כנגד ד' ראשים. שם האחד פישון, זה בבל, על שם "ופשו פרשיו". הוא הסובב את כל ארץ החוילה. עלה והקיף את כל ארץ ישראל, דכתיב בהו: "הוחילי לאלהים כי עוד אודנו". אשר שם הזהב, אלו דברי תורה שהן נחמדין מזהב. וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל, ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. שם הבדלח ואבן השהם, מקרא, משנה, תלמוד, תוספתא ואגדה.
ושם הנהר השני גיחון, זה מדי, שהיה המן שף כנחש, על שם "על גחונך תלך". הוא הסובב את כל ארץ כוש, על שם "המולך מהודו ועד כוש". ושם הנהר השלישי חדקל, זו יון, שהיתה חדה וקלה בגזרה, שהיתה אומרת לישראל: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. הוא ההולך קדמת אשור. כל המלכים נקראו על שם אשור, על שם שמתעשרות מישראל. כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שמתנאות מישראל. כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שהן מצרות לישראל.
והנהר הרביעי הוא פרת, זה מלכות רביעית, שהפירה והצירה לבניו, שהפירה והצירה לעולם. פרת, שפרה ורבה מברכתו של זקן. פרת, שאני עתיד להפרע לה בסוף. פרת, על שם סופה, "פורה דרכתי לבדי":