ביאור:בראשית ב ד




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב ד.

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
-- בראשית ב, ד

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָםעריכה

בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִםעריכה

בסיפור הבריאה מופיעים שני סיפורים.

  • הסיפור הראשון בפרק א הוא יותר מדעי, ומסודר בצורה שמתאימה בדיוק מדהים לתהליך של יצירת היקום כפי שידוע לנו, מהמפץ הגדול עד היום.
  • הסיפור השני בפרק ב הוא יותר יחודי לכדור הארץ שלנו. היקום כבר נוצר, עכשו אלוהים מפנה את תשומת ליבו לכוכב הקטן שלנו במערכת השמש, והוא מתחיל את הבריאה כאן. סדר העניינים שונה, כי אלוהים רק צריך להשתמש בדברים שהוא כבר יצר במקומות אחרים. אלוהים מתחיל עם חממה מוגנת, גן עדן, ושם הוא יוצר את האדם, ומשם הכל מתפתח ומתפזר על כדור הארץ.

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ ... אֶרֶץ וְשָׁמָיִםעריכה

ניתן לראות שהעורך לא היה בטוח מה קרה קודם: שמים או ארץ, ולכן בפסוק אחד אנו מוצאים: "הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" ובהיפוך "אֶרֶץ וְשָׁמָיִם".
כמובן שלא ברור לנו מה פרוש המילים:

  • ארץ - האם זה הכדור שלנו, או כל מוצק בחלל הוא ארץ.
  • שמים - האם זה כל גז בחלל או הריק המחולט בין החומרים.

ניתן להבין שהגזים והמוצקים נוצרו ביחד והתפזרו בריק, כוכבים וגלקסיות נוצרו, שמשות וכוכבי לכת לאין מספר נוצרו, ואפילו בני אדם: "זָכָר וּנְקֵבָה" (ביאור:בראשית א כז) נוצרו בכוכבים ההם. כדור הארץ שלנו נוצר רק בשלב מאוחר יותר, בליוני שנים לאחר המפץ הגדול. הכדור היה רק גוש לבה לוהטת עם אטמוספירה דלילה שנמלטה לחלל, ללא שמים או מים.

השימוש החוזר במילה "בְּהִבָּרְאָם" לאומת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא" (ביאור:בראשית א א) מראה שזאת בריאה שניה. בבריאה הראשונה השמים (ביום השני) קדמו ליבשה (ביום השלישי). אבל בפרק א מדובר בבריאת כל היקום. לאחר ששמים וכוכבים וכל צבאם כבר נוצרו (ביאור:בראשית ב א), אלוהים מתחיל עם כדור הארץ ככתוב. וכך מופיע שהיו שמים וארץ במקומות, אבל כאן על כדור הארץ, הארץ קדמה לשמים.

תוֹלְדוֹתעריכה

"תוֹלְדוֹת" - היסטוריה, תהליך מתקדם, מה מוליד את מה, פועל יוֹצֵא, תּוֹצָאָה.
המילה הזאת נפוצה בעיקר בחמשה חומשי תורה, ובדברי הימים לנושאים הקשורים לתקופה.

לרוב הפתיחה הזאת מקדימה לסיפור צאצאיו של האדם.

ניתן להבין שהמילה "תוֹלְדוֹת" היא הצורה המקראית לתאור של אבולוציה, וקיום המצווה: "פְּרוּ וּרְבוּ" (ביאור:בראשית א כח).
השימוש בפועל סביל, מראה שזה תהליך אקראי שקורה מעצמו, ובהתאם ליכולת לשרוד בתנאים משתנים, מתרבה לצורות רבות ומגוונות.

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָםעריכה

המשפט "הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" נותן את ההרגשה כאילו שכל זה נוצר מעצמו. אלוהים התחיל את התהליך, ואחר כך הדברים מתגלגלים מעצמם. גלקסיות נוצרו, גלקסיות התנגשו, כדורי ברזל נלכדו במערכת השמש, אחד מהם הוא כדור הארץ. הכדור התקרר וחיים פרצו או נחתו על כדור הארץ, והסימפוניה הזאת של חיים - צמחים וחיות - מלאה את הארץ.

בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִםעריכה

אולם כדי שלא נחשוב שהכל קרה מעצמו, העורך מיד מוסיף שאלוהים עשה זאת: אם לאורך כל הדרך, או רק בתנופה הראשונית של הקמת חוקי הטבע.