קטגוריה:אסתר ט כא
לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לְ/קַיֵּם֮ עֲלֵי/הֶם֒ לִ/הְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְ/חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְ/אֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑/וֹ בְּ/כָל־שָׁנָ֖ה וְ/שָׁנָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ולמה צוה לעשות יום י"ד וט"ו,
- וביחוד זה נפלא מאד, וכי מפני שבשושן לא נחו עד יום ט"ו, צוה שבכל הערים המוקפות חומה יעשה פורים בט"ו, ומה טעם יש בזה מה להן ולשושן, ואם עשה זה לכבוד עיר המלוכה היה לו לתקן שיהיה פורים בט"ו, וגם לא נודע מה כבוד יהיה בזה לשושן :
מדרש רבה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ט כא.
לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים
"לְקַיֵּם" "לִהְיוֹת עֹשִׂים" - זאת פקודה או בקשה לעתיד.
מרדכי מנסה בדרכי נועם לבקש את קיום החג ומנהגיו.
- מרדכי הפך את כל עם ישראל ליהודים. כל שאר השבטים בטלו בתרבות העם (חוץ מלוי ותפקידו).
- מרדכי ביטל ולא חיזק את זרע דוד המלך, ואחריו אבדה ונעלמה שרשרת בית דוד.
- מרדכי החזיר את התורה והאמונה באלוהים ליהודים בתפוצות, ככתוב: "צוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים" (ביאור:אסתר ד ג), וכך אוחד העם וחזר לאלוהים.
- בזמן שהעם היה רחוק מארצו החגים נחלשו מאוד. עוד לא היתה הגדה של פסח, פסקו העליות לרגל לפני גמר בנית הבית השני, ויום כיפורים עוד לא חזר לגדולתו. אז אסתר ומרדכי עיצבו חג לאומי חדש, את חג פורים, כדי לאחד את העם בתפוצה ובארצו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 5 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 5 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ט
- ט"ו אדר ב' (ריקה)
י
דפים בקטגוריה "אסתר ט כא"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.