משנה שבת י דפוסים

<< | משנה שבת י דפוסים | >>

משנה א עריכה

המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה, והוציאו בשבת, חייב בכל שהוא.

וכל אדם אין חייב עליו אלא כשיעורו.

חזר והכניסו, אינו חייב עליו אלא כשיעורו.

משנה ב עריכה

המוציא אוכלין ונתנן על האיסקופה, בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר, פטור, מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת.

קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על האיסקופה החיצונה, אף על פי שרוב הפירות מבחוץ, פטור, עד שיוציא את כל הקופה.

משנה ג עריכה

המוציא בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתיפו, חייב, שכן משא בני קהת.

כלאחר ידו, ברגלו, בפיו ובמרפקו, באוזנו ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו, פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין.

משנה ד עריכה

המתכוון להוציא לפניו ובא לו לאחריו, פטור. לאחריו ובא לו לפניו, חייב.

באמת אמרו, האשה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה חייבת, שכן ראוי להיות חוזר.

רבי יהודה אומר, אף מקבלי פתקין.

משנה ה עריכה

המוציא כיכר לרשות הרבים, חייב.

הוציאוהו שניים, פטורין.

לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים, חייבים.

ורבי שמעון פוטר.

המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי, שהכלי טפלה לו.

את החי במיטה, פטור אף על המיטה, שהמיטה טפלה לו.

את המת במיטה, חייב.

וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ, חייב.

ורבי שמעון פוטר.

משנה ו עריכה

הנוטל ציפורניו זו בזו, או בשיניו, וכן שערו, וכן שפמו, וכן זקנו, וכן הגודלת, וכן הכוחלת, וכן הפוקסת, רבי אליעזר מחייב, וחכמים אוסרין משום שבות.

התולש מעציץ נקוב, חייב, ושאינו נקוב, פטור.

ורבי שמעון פוטר בזה ובזה.

<< | משנה שבת י דפוסים | >>