משנה נגעים ג
נגעים פרק ג', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק שלישי ("הכל מיטמאין") · >>
פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
הכל מיטמאין בנגעים, חוץ מן הנכרים וגר תושב.
הכל כשרים לראות את הנגעים, אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן. אומרים לו אמור טמא, והוא אומר טמא. אמור טהור, והוא אומר טהור.
אין רואים שני נגעים כאחד, בין באיש אחד ובין בשני אנשים. אלא רואה את האחד ומסגירו ומחליטו ופוטרו, וחוזר לשני.
אין מסגירין את המוסגר ולא מחליטין את המוחלט.
אין מסגירין את המוחלט, ולא מחליטין את המוסגר.
אבל בתחלה, בסוף שבוע, המסגיר מסגיר, והמחליט מחליט, מסגיר ופוטר, מחליט ופוטר.
משנה ב
חתן שנראה בו נגע, נותנין לו שבעת ימי המשתה; לו, ולביתו, ולכסותו.
וכן ברגל, נותנין לו כל ימות הרגל.
משנה ג
עור הבשר מיטמא בשני שבועות, ובשלשה סימנין: בשער לבן ובמחיה ובפשיון.
בשער לבן ובמחיה -- בתחלה, ובסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמא בשני שבועות שהן שלשה עשר יום.
משנה ד
השחין והמכוה מיטמאין בשבוע אחד, ובשני סימנין -- בשער לבן ובפשיון.
בשער לבן -- בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשבוע אחד, שהוא שבעת ימים.
משנה ה
הנתקין מיטמאין בשני שבועות, בשני סימנין -- בשער צהוב דק ובפשיון.
בשער צהב דק -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
משנה ו
הקרחת והגבחת מיטמאות בשני שבועות, ובשני סימנין -- במחיה ובפשיון.
במחיה -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאות בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
משנה ז
הבגדים מיטמאין בשני שבועות, ובשלשה סימנין -- בירקרק ובאדמדם ובפשיון.
בירקרק ובאדמדם -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
משנה ח
הבתים מיטמאין בשלשה שבועות, ובשלשה סימנים -- בירקרק ובאדמדם ובפשיון.
בירקרק ובאדמדם -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשלשה שבועות, שהן תשעה עשר יום.
אין בנגעים פחות משבוע אחד, ולא יותר על שלשה שבועות.
נוסח הרמב"ם
(א) הכל מיטמאין בנגעים,
- חוץ מן הגוים, וגר תושב.
- הכל כשרים לראות את הנגעים,
- אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן -
- אומרין לו: אמור טמא - והוא אומר טמא,
- אמור טהור - והוא אומר טהור.
- אין רואין שני נגעים כאחת,
- בין באיש אחד, בין בשני אנשים,
- אלא רואה את הראשון - ומסגירו, ומחליטו, ופוטרו,
- וחוזר לשני.
- אין מסגירין את המוסגר, ולא מחליטין את המוחלט,
- ואין מסגירין את המוחלט, ולא מחליטין את המוסגר,
- אבל בתחילה בסוף שבוע -
- המסגיר מסגיר, והמחליט מחליט,
- מסגיר ופוטר, מחליט ופוטר.
(ב) חתן שנראה בו נגע -
- נותנין לו שבעת ימי המשתה - לו, ולביתו, ולכסותו.
- וכן ברגל - נותנין לו כל ימות הרגל.
(ג) עור הבשר - מיטמא בשני שבועות,
- ובשלשה סימנין - בשיער לבן, ובמחיה, ובפסיון.
- בשיער לבן, ובמחיה -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמא בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ד) [ג] *הערה 1: המכווה, והשחין - מיטמאין בשבוע אחד,
- ובשני סימנין - בשיער לבן, ובפסיון.
- בשיער לבן - בתחילה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.
- בפסיון - בסוף שבוע, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשבוע אחד - שהוא שבעת ימים.
(ה) [ד] הנתקים מיטמאין - בשני שבועות,
- ובשני סימנין - בשיער צהוב דק, ובפסיון.
- בשיער צהוב דק -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ו) [ה] הקרחת והגבחת מיטמאות - בשני שבועות,
- ובשני סימנין - במחיה, ובפסיון.
- במחיה -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאות בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ז) [ו] הבגדים מיטמאין - בשני שבועות,
- ובשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.
- בירקרק, ובאדמדם -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- בפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.
(ח) [ז] הבתים מיטמאין - בשלשה שבועות,
- בשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.
- בירקרק, ובאדמדם -
- בתחילה, בסוף שבוע ראשון,
- בסוף שבוע שני,
- בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
- ובפסיון -
- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני,
- בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
- ומיטמאין בשלשה שבועות - שהן תשעה עשר יום.
- אין בנגעים - פחות משבוע אחד,
- ולא יתר על שלשה שבועות.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה נגעים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב