משנה נגעים ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הכל מיטמאין בנגעים,

חוץ מן הגוים, וגר תושב.

הכל כשרים לראות את הנגעים,

אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן -

אומרין לו: אמור טמא - והוא אומר טמא,

אמור טהור - והוא אומר טהור.

אין רואין שני נגעים כאחת,

בין באיש אחד, בין בשני אנשים,

אלא רואה את הראשון - ומסגירו, ומחליטו, ופוטרו,

וחוזר לשני.

אין מסגירין את המוסגר, ולא מחליטין את המוחלט,

ואין מסגירין את המוחלט, ולא מחליטין את המוסגר,

אבל בתחילה בסוף שבוע -

המסגיר מסגיר, והמחליט מחליט,

מסגיר ופוטר, מחליט ופוטר.

(ב) חתן שנראה בו נגע -

נותנין לו שבעת ימי המשתה - לו, ולביתו, ולכסותו.

וכן ברגל - נותנין לו כל ימות הרגל.

(ג) עור הבשר - מיטמא בשני שבועות,

ובשלשה סימנין - בשיער לבן, ובמחיה, ובפסיון.

בשיער לבן, ובמחיה -

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

בפסיון -

בסוף שבוע ראשון,

בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

ומיטמא בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.

(ד) [ג] *הערה 1: המכווה, והשחין - מיטמאין בשבוע אחד,

ובשני סימנין - בשיער לבן, ובפסיון.

בשיער לבן - בתחילה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.

בפסיון - בסוף שבוע, לאחר הפטור.

ומיטמאין בשבוע אחד - שהוא שבעת ימים.

(ה) [ד] הנתקים מיטמאין - בשני שבועות,

ובשני סימנין - בשיער צהוב דק, ובפסיון.

בשיער צהוב דק -

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

בפסיון -

בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.

(ו) [ה] הקרחת והגבחת מיטמאות - בשני שבועות,

ובשני סימנין - במחיה, ובפסיון.

במחיה -

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

בפסיון -

בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

ומיטמאות בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.

(ז) [ו] הבגדים מיטמאין - בשני שבועות,

ובשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.

בירקרק, ובאדמדם -

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

בפסיון -

בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

ומיטמאין בשני שבועות - שהן שלשה עשר יום.

(ח) [ז] הבתים מיטמאין - בשלשה שבועות,

בשלשה סימנין - בירקרק, ובאדמדם, ובפסיון.

בירקרק, ובאדמדם -

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

בסוף שבוע שני,

בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.

ובפסיון -

בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני,

בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.

ומיטמאין בשלשה שבועות - שהן תשעה עשר יום.

אין בנגעים - פחות משבוע אחד,

ולא יתר על שלשה שבועות.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה נגעים ג

משנה נגעים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב