משנה נגעים ג דפוסים
משנה נגעים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
הכל מיטמאין בנגעים, חוץ מן הנכרים וגר תושב.
הכל כשרים לראות את הנגעים, אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן. אומרים לו אמור טמא, והוא אומר טמא. אמור טהור, והוא אומר טהור.
אין רואים שני נגעים כאחד, בין באיש אחד ובין בשני אנשים. אלא רואה את האחד ומסגירו ומחליטו ופוטרו, וחוזר לשני.
אין מסגירין את המוסגר ולא מחליטין את המוחלט.
אין מסגירין את המוחלט, ולא מחליטין את המוסגר.
אבל בתחלה, בסוף שבוע, המסגיר מסגיר, והמחליט מחליט, מסגיר ופוטר, מחליט ופוטר.
משנה ב עריכה
חתן שנראה בו נגע, נותנין לו שבעת ימי המשתה; לו, ולביתו, ולכסותו.
וכן ברגל, נותנין לו כל ימות הרגל.
משנה ג עריכה
עור הבשר מיטמא בשני שבועות, ובשלשה סימנין: בשער לבן ובמחיה ובפשיון.
בשער לבן ובמחיה -- בתחלה, ובסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמא בשני שבועות שהן שלשה עשר יום.
משנה ד עריכה
השחין והמכוה מיטמאין בשבוע אחד, ובשני סימנין -- בשער לבן ובפשיון.
בשער לבן -- בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשבוע אחד, שהוא שבעת ימים.
משנה ה עריכה
הנתקין מיטמאין בשני שבועות, בשני סימנין -- בשער צהוב דק ובפשיון.
בשער צהב דק -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
משנה ו עריכה
הקרחת והגבחת מיטמאות בשני שבועות, ובשני סימנין -- במחיה ובפשיון.
במחיה -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאות בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
משנה ז עריכה
הבגדים מיטמאין בשני שבועות, ובשלשה סימנין -- בירקרק ובאדמדם ובפשיון.
בירקרק ובאדמדם -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשני שבועות, שהן שלשה עשר יום.
משנה ח עריכה
הבתים מיטמאין בשלשה שבועות, ובשלשה סימנים -- בירקרק ובאדמדם ובפשיון.
בירקרק ובאדמדם -- בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
ובפשיון -- בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, בסוף שבוע שלישי, לאחר הפטור.
ומיטמאין בשלשה שבועות, שהן תשעה עשר יום.
אין בנגעים פחות משבוע אחד, ולא יותר על שלשה שבועות.
משנה נגעים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב