ברטנורא על כתובות ג

משנה כתובות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

אלו נערות - שאף על פי שהן פסולות יש להן קנס. אם אנס אדם אחת מהן נותן לאביה חמשים כסף:

הנתינה - מן הגבעונים. ועל שם שנתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים נקראים נתינים. והם אסורים לבא בקהל:

ועל הכותית - האי תנא סבר כותים גירי אריות הם וכגוים הם חשובים :

פחותות מבת שלש שנים - דבחזקת בתולות הן, שאף על פי שנבעלו בשביה או בגיותן, בתוליהן חוזרים:

ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו - שנתקדשה לאחד מהן ונתגרשה מן האירוסין, ועדיין בתולה היא :

שאע"פ שהן בהכרת אין בהן מיתת ב"ד - וכרת אינו פוטר מן התשלומין. והני מלי, שלא היתה שם התראה. אבל אם היתה שם התראה פטור מן הקנס, דקיי"ל כל חייבי כריתות שהתרו בהן לוקין, ואין אדם לוקה ומשלם :

(ב)

יתירות על בנות שלש שנים - דכיון דראויות לביאה בחזקת הפקר הן ונבעלות בגיותן, והשבויה בשבייתה:

הרי היא בקדושתה - ואינה בחזקת בעולה אף על פי שנשבית כשהיא גדולה. ואין הלכה כר' יהודה:

ולא יהיה אסון ענוש יענש - הא אם יהיה אסון באחד משני אלו האנשים המריבין, שנהרג אחד מהן, לא יענש ההורג בממון, שהרי הוא חייב מיתת בית דין כיון שהרגו לזה. ואין הפרש בעבירה שחייבין עליה מיתת ב"ד בין שוגג למזיד לעולם פטור מתשלומין. אבל בעבירה שחייבין עליה כרת או מלקות אינו פטור מן התשלומין עד שיהיה שם עדים והתראה וילקה, ואז אינו משלם:

(ג)

רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס - דאמר קרא (דברים כב) אשר לא אורשה, הא אורשה פעם אחת שוב אין לה קנס:

רבי עקיבא אומר יש לה קנס וקנסה לעצמה - דדרשינן אשר לא אורשה לאביה. הא אורשה לעצמה. והלכה כר' עקיבא:

(ד)

האונס נותן את הצער - שאינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון, והמפותה אין לה צער, שהרי נאמר עינוי בתורה אצל אונס ולא נאמר עינוי אצל מפותה:

האונס נותן מיד - לאביה אף על פי שכונסה:

לכשיוציא - כלומר לכשלא יכנוס. שאם יכנוס אינו נותן קנס, כדכתיב (שמות כב) מהר ימהרנה ואם מאן ימאן כסף ישקול. אבל גבי אונס כתיב (דברים כב) ונתן חמשים כסף ולו תהיה לאשה:

שותה בעציצו - בכלי מאוס שבחר בו, כלומר על כרחו ישאנה :

(ה)

מוכת שחין - מצורעת:

(ו)

יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור - דכיון דיתומה היא וקנסה שלה הוא, הא אחילתיה גביה, דמדעתה נתפתתה לו ופטור. ולא יתומה בלבד אלא כל נערה שנתארסה ונתגרשה אונס חייב ומפתה פטור. כיתומה, דהא קנסה לעצמה כדאמר ר' עקיבא לעיל, וכן הלכה:

(ז)

הכל לפי המבייש - אדם בינוני המבייש, בשתו קשה מאדם בזוי ומאדם חשוב. כך מצאתי בפירושי רבותי. ובפרק החובל מצאתי דאדם קל שבייש, בושתו מרובה. וכן עיקר:

והמתבייש - לפי חשיבותו בושתו:

כאילו היא שפחה - אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו. ובגמרא פריך מנלן דנותן בושת ופגם וצער, אימא חמשים כסף אמר רחמנא לכל מילי. ומתרץ, אמר קרא (דברים כב) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, הנאת שכיבה לבד היא חמשים כסף חוץ מהבושת והפגם והצער:

(ח)

כל מקום שיש מכר - לאב בבתו, דהיינו בקטנותה, אין לו בה קנס, דאין קנס לקטנה. ולית הלכתא כהא מתניתין, דהא מתניתין ר' מאיר היא דאמר קטנה אין לה קנס. אבל חכמים אומרים קטנה יש לה קנס, והלכה כחכמים. וקטנה לענין זה היא מבת ג' עד י"ב שנה ויום אחד ותביא שתי שערות:

כל מקום שיש קנס - משהיא נערה. והיא כשתהיה בת י"ב שנה ויום אחד והביאה שתי שערות, שזו יש לה קנס:

אין מכר - שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:

הבוגרת - מבת שתים עשרה שנה וששה חדשים ויום אחד והביאה שתי שערות היא הנקראת בוגרת, ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס:

(ט)

האומר פתיתי את בתו של פלוני - לא מבעיא האומר אנסתי שאינו פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כל כך דפשיטא דמשלם בושת ופגם על פי עצמו, אלא אפילו האומר פתיתי, דפגים לה טפי שלעז של מפותה גדול וסד"א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז, קמ"ל דניחא לה לדידה להחזיק הלעז כדי להשתכר הממון :

ואינו משלם קנס - דמודה בקנס פטור, דאמר קרא (שמות כב) אשר ירשיעון אלהים, פרט למרשיע את עצמו:

המית שורי את פלוני - והריני חייב בכופר. משלם על פי עצמו. דקסבר כופרא ממונא :

עבדו של פלוני - והריני חייב שלשים סלע, פטור, דקנס נינהו, שאפילו אינו שוה סלע נותן שלשים: