משנה כתובות ג רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) ואלו נערות - שיש להן קנס,

הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית.
הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה,
שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו -
פחותות - מבנות שלש שנים ויום אחד.
הבא על אחותו,
ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו,
ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו,
ועל הנידה - יש להם קנס.
שאף על פי - שהן בהכרת,
אין בהן - מיתת בית דין.


(ב) ואלו - שאין להן קנס,

הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה,
שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו -
יתרות - על בנות שלש שנים ויום אחד.
רבי יהודה אומר:
שבויה שנפדת - הרי היא בקדושתה,
אף על פי - שהיא גדולה.
הבא על בתו,
ועל בת בתו, ועל בת בנו,
ועל בת אשתו, ועל בת בתה,
ועל בת בנה - אין להן קנס.
מפני שהוא מתחייב בנפשו - שמיתתו בידי בית דין,
וכל המתחייב בנפשו - אינו משלם ממון,
שנאמר: "ולא יהיה אסון, ענוש ייענש" (שמות כא כב).


(ג) נערה שנתארסה - ונתגרשה,

רבי יוסי הגלילי אומר:
אין לה קנס.
רבי עקיבה אומר:
יש לה קנס - וקנסה של עצמה.


(ד) [ג] *הערה 1: המפתה - נותן שלשה דברים,

והאונס - ארבעה.
המפתה נותן - בושת, ופגם, וקנס,
מוסיף עליו האונס - שהוא נותן את הצער.
ומה בין האונס למפתה?
שהאונס - נותן את הצער,
והמפתה - אינו נותן את הצער.
האונס - נותן מיד,
והמפתה - לכשיוציא.
האונס - שותה בעציצו,
והמפתה - אם רצה להוציא, יוציא.


(ה) [ד] כיצד הוא שותה בעציצו?

אפילו - היא חיגרת,
אפילו - היא סומה,
אפילו - היא מוכת שחין.
נמצא בה - דבר זימה,
או שאינה ראויה - לבוא בישראל,
אינו רשאי לקיימה,
שנאמר: "ולו תהיה לאשה" (דברים כב כט),
אשה - שהיא ראויה לו.


(ו) [ה] יתומה שנתארסה - ונתגרשה,

רבי אלעזר אומר:
האונס - חייב,
והמפתה - פטור.


(ז) [ו] ואיזו היא בושת?

הכל - לפי המבייש, והמתבייש.
פגם - רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת,
כמה היתה יפה - וכמה היא יפה.
קנס - שוה לכל אדם.
וכל, שיש לו קצבה מן התורה - שוה לכל אדם.


(ח) [ז] כל מקום שיש מכר - אין קנס.

וכל מקום שיש קנס - אין מכר.
קטנה -
יש לה מכר - ואין לה קנס.
נערה -
יש לה קנס - ואין לה מכר.
בוגרת -
לא מכר - ולא קנס.


(ט) [ח] האומר - פיתיתי את בתו של פלוני,

משלם בושת, ופגם - על פי עצמו,
ואינו משלם קנס.
האומר - גנבתי,
משלם את הקרן - על פי עצמו,
ואינו משלם - לא תשלומי כפל, ולא תשלומי ארבעה וחמישה.
המית שורי - את פלוני, או שורו של פלוני,
הרי זה משלם - על פי עצמו.
המית שורי - את עבדו של פלוני,
אינו משלם - על פי עצמו.
זה הכלל -
כל המשלם - יתר ממה שהזיק,
אינו משלם - על פי עצמו.

הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה כתובות ג